Page 380 - מגילות קומראן א
P. 380
ישראל שצמן
יחידות משנה מהקו השלישי לתקוף ולהביס את האויב .באופן עקרוני ההיערכות בקווים אחדים 368
ותנועת דגלי הביניים דרך מרווחים הולמות את התיאור הזה של ליוויוס ואת המידע המצוי
האחר על גמישותו של הצבא הרומי ועל יכולת התמרון שלו בקרבות הודות למערך שהתבסס
על מניפולים או על קוהורטות .עם זאת המתגרים הרומים הוצבו מתחילה בחזית המערכה ונעו
לעורפה לאחר הירי ,ואילו דגלי הביניים מוצבים בעורף ,נעים קדימה וחוזרים לעורף .מלבד זאת
הדגלים של מערכות הפנים אינם נעים קדימה ואחורה דרך מרווחים של יחידות אחרות ,תמרון
המיוחס רק לדגלי הביניים .בצבא הרומי התמרון הזה בוצע על ידי מניפולים או קוהורטות,
כלומר חיילים כבדים שהמקבילים להם במגילה הם חיילי מערכות הפנים .המסקנה המתבקשת
היא שמחבר המגילה אמנם הכיר את ההיערכות בקווים ,את השארת המרווחים בין יחידות
המשנה ואת יכולת התמרון שלהן ,אך ביישמו את אלה לצבא בני אור הכניס שינויים המשווים
ללחימת דגלי הביניים מראה של פעולה הרמונית ומושלמת.
.2השימוש בחצוצרות ובשופרות
דגלי הביניים נלחמים בהתאם להוראות שנותנים להם כוהנים ולויים המשמיעים קולות מסוגים
שונים בחצוצרות ובשופרות .להלן קטע אחד מתיאור זה:
החצוצרות תהיינה מריעות לנצח אנשי הקלע עד כלותם להשליך שבע /פעמים .ואחר
כך יתקעו להם הכוהנים בחצוצרות המשוב ובאו ליד המערכה /הראישונה להתיצב על
מעמדם .ותקעו הכוהנים בחצוצרות המקרא ויצאו /שלושה דגלי הבינים מן השערים ועמדו
בין המערכות ולידם אנשי הרכב /מימין ומשמאל .ותקעו הכוהנים בחצוצרות קול מרודד
ידי סדר מלחמה /והראשים יהיו נפשטים לסדריהם איש למעמדו ובעומדם שלושה סדרים
/ותקעו להם הכוהנים תרועה שנית קול נוח וסמוך ידי מפשע עד קורבם /למערכת האויב
ונטו ידיהם בכלי המלחמה והכוהנים יריעו בשש חצוצרות /החללים קול חד טרוד לנצח
מלחמה והלויים וכול עם השופרות יריעו /קול אחד תרועת מלחמה גדולה להמס לב אויב
ועם קול התרועה יצאו /זרקות המלחמה להפיל חללים [ ]...ואחר יתקעו להם הכוהנים
בחצוצרות המשוב (טור ח ,שורות 79.)13–1
התיאור כאן חוזר על התיאור שבטור ו ,שורות ( 6–1ראו בראש הסעיף הקודם) ,בתוספת המידע
על תפקיד החצוצרות לנהל ('לנצח') את תנועת דגלי הביניים ולחימתם ,תחילה הקלעים (תיאור
השלב הראשון של פעולתם אבד) ואחר כך מטילי הזרקות .בהתאם להוראות הכוהנים והלויים
נעים הדגלים של מטילי הזרקות לפנים בטורים ('ראשים') במרווחים ('שערים') אל השטח
שלפני מערכת הקרב ונערכים בשורות ('נפשטים לסדריהם') .לקול תרועה הם פוסעים ('מפשע')
לצמצום המרחק מהאויב ומטילים את הזרקות לקול תרועה נוספת ('עם קול התרועה יצאו זרקות
המלחמה להפיל חללים') .לבסוף הם נקראים לשוב למעמדם המקורי לפי תקיעה של 'חצוצרות
המשוב'.
השימוש בחצוצרות ובשופרות על ידי הכוהנים נזכר בספר מקבים א ,בתיאור קרבותיו של
יהודה המקבי ,וכבר ידין עמד על כך .עם זאת הסיווג המפורט של החצוצרות (מקרא ,זיכרון,
תרועה ,מאסף ,משוב ,מרדף ועוד) ושל סוגי הקולות (מרודד ,נוח ,סמוך ,חד ,טרוד) אין לו
79ראו גם :טור ז ,שורות ;16–9טור ח ,שורה – 14טור ט ,שורה .9לפירוש המונחים הטכניים ועל תפקיד
חצוצרות הקרב ראו :ידין (לעיל ,הערה ,)5עמ' .309–303 ,101–87