Page 382 - מגילות קומראן א
P. 382
ישראל שצמן
והכידן ,מבני התקיפה ובייחוד שיטת הלחימה ,שאינה מתאימה לשום תיאור מקראי .גם הצבא
החשמונאי אינו יכול להיות הדגם שעליו התבסס הצבא המתואר במגילה .הצבא של בני אור
הוא צבא סדיר שיוצא למלחמה מאורגנת באופן ממלכתי ולקרב שדה גלוי נגד האויבים .הצבא
החשמונאי בתחילת המרד היה צבא עממי שנקט מלחמת גרילה ,והוא בוודאי אינו הדגם
לשיטה הצבאית המתוארת במגילה .לאחר זמן מסוים – לפי דעה אחת עוד בימי יהודה המקבי
ולפי דעה אחרת בימי יונתן – הונהגו בצבא החשמונאי דפוסי הארגון והלחימה של הצבאות
ההלניסטיים 84,וכאמור הצבא המתואר במגילה נבדל מצבאות אלה.
אחדים מהמאפיינים הצבאיים הנזכרים במגילה סתמיים או כלליים (כגון הקשת ,הקלע והזרק
ויחידות החיילים הלוחמים בכלי הנשק האלה וכן מבני התקיפה) ,והם יכולים להתאים – או לא
להתאים – הן לצבא הלניסטי הן לצבא רומי זה או אחר .מאפיינים אחרים ייחודיים לצבא בני
אור :הרומח ,מערכת הפנים ,יחידות הפרשים וגודלן ,גיל הלוחמים ,התפקיד הפעיל של הכוהנים
והלויים בניהול הקרב ,המספר הכולל של מערכות הפנים ושל דגלי הביניים וההרכב הספציפי
של דגלי הביניים .לעומת זאת ההיערכות לקרב תוך השארת מרווחים בין היחידות ,הנעת
יחידות קדימה ואחורה בתוך המרווחים במהלך הלחימה ,המגן של חיילי מערכות הפנים והכידן
תואמים באופן בלעדי את שיטת הלחימה הרומית וכלי נשק רומיים .מאחר שמאפיינים אלה היו
נהוגים בצבא הרומי לפחות מאז המאה השנייה לפסה"נ ועד תקופת הקיסרות המוקדמת ,אין הם
כשלעצמם קושרים את זמן הכתיבה של התיאורים במגילה למועד מסוים בתוך פרק הזמן הארוך
הזה.
לכאורה הפירוט של לחימת דגלי הביניים (חיילים קלים וחצי־כבדים) – לחימת מערכות
הפנים מוזנחת במגילה – עשוי להתאים לצבא הרומי מאז שלהי תקופת הרפובליקה ,כאשר
עלתה חשיבותם של כוחות חיל העזר ,יותר משהוא מתאים לצבא שתיאר פוליביוס .אך מסקנה
כזאת אינה הכרחית .ראשית ,מן הבחינות של גודל וחלוקה ליחידות משנה – ובמידת מה גם
מבחינת כלי הנשק – יש הבדלים בין דגלי הביניים לכוחות חיל העזר הרומי ולא רק לחיילים
קלים וחצי־כבדים הלניסטים .שנית ,וזה העיקר ,למרות השימוש הרב בכוחות חיל העזר בשלהי
תקופת הרפובליקה ,חשיבותם לא הייתה כה רבה ומכרעת כחשיבות המיוחסת לדגלי הביניים,
ולכך היה אפוא אחראי המחבר .המסקנה המתבקשת היא שהתיאור של דגלי הביניים – כלי
נשקם ,גודלם ,יחידות המשנה שלהם ,שיטת לחימתם ובעיקר תפקודם הבולט בקרב – הוא פרי
יצירה עצמאית של מחבר המגילה .המחבר התבסס על מאפיינים ועל יסודות שונים שנהגו בפרק
הזמן הנזכר בצבאות ההלניסטיים ,הרומיים ואף בצבא החשמונאי; אחדים מהם שמר ,ואחרים
שינה ואף הוסיף להם חידושים ,ולפיכך דגלי הביניים הם יצירה מקורית שלו .במילים אחרות,
מתקבל מאוד על הדעת לראות ביחידות אלו בבואה של כוחות חיל העזר הרומי של שלהי תקופת
הרפובליקה ,אך אין הכרח לראותם כך .כללו של דבר ,מבחינה מתודולוגית ובהתחשב ברוב
הנתונים הצבאיים ,אין לפסול על הסף שהחיבור המקורי של המגילה (בהנחה שהיה כזה) יכול
היה להתחבר הן במאה השנייה הן במאה הראשונה.
שמואל א ד ,טז; יז ,ח ,כא ('ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה' והשוו טור ז ,שורה ' :8ובסדר 370
מערכות המלחמה לקראת אויב מערכה לקראת מערכה'); כג ,ג .לשימוש במילה פנים ראו :שמואל ב י ,ט;
יא ,טו; דברי הימים א יט ,י .לדיון ראו :ידין (שם) ,עמ' .151–150
84ראו לעיל ,הערה .80
