Page 382 - מגילות קומראן א
P. 382

‫ישראל שצמן‬

‫והכידן‪ ,‬מבני התקיפה ובייחוד שיטת הלחימה‪ ,‬שאינה מתאימה לשום תיאור מקראי‪ .‬גם הצבא‬
‫החשמונאי אינו יכול להיות הדגם שעליו התבסס הצבא המתואר במגילה‪ .‬הצבא של בני אור‬
‫הוא צבא סדיר שיוצא למלחמה מאורגנת באופן ממלכתי ולקרב שדה גלוי נגד האויבים‪ .‬הצבא‬
‫החשמונאי בתחילת המרד היה צבא עממי שנקט מלחמת גרילה‪ ,‬והוא בוודאי אינו הדגם‬
‫לשיטה הצבאית המתוארת במגילה‪ .‬לאחר זמן מסוים – לפי דעה אחת עוד בימי יהודה המקבי‬
‫ולפי דעה אחרת בימי יונתן – הונהגו בצבא החשמונאי דפוסי הארגון והלחימה של הצבאות‬

                        ‫ההלניסטיים‪ 84,‬וכאמור הצבא המתואר במגילה נבדל מצבאות אלה‪.‬‬
‫אחדים מהמאפיינים הצבאיים הנזכרים במגילה סתמיים או כלליים (כגון הקשת‪ ,‬הקלע והזרק‬
‫ויחידות החיילים הלוחמים בכלי הנשק האלה וכן מבני התקיפה)‪ ,‬והם יכולים להתאים – או לא‬
‫להתאים – הן לצבא הלניסטי הן לצבא רומי זה או אחר‪ .‬מאפיינים אחרים ייחודיים לצבא בני‬
‫אור‪ :‬הרומח‪ ,‬מערכת הפנים‪ ,‬יחידות הפרשים וגודלן‪ ,‬גיל הלוחמים‪ ,‬התפקיד הפעיל של הכוהנים‬
‫והלויים בניהול הקרב‪ ,‬המספר הכולל של מערכות הפנים ושל דגלי הביניים וההרכב הספציפי‬
‫של דגלי הביניים‪ .‬לעומת זאת ההיערכות לקרב תוך השארת מרווחים בין היחידות‪ ,‬הנעת‬
‫יחידות קדימה ואחורה בתוך המרווחים במהלך הלחימה‪ ,‬המגן של חיילי מערכות הפנים והכידן‬
‫תואמים באופן בלעדי את שיטת הלחימה הרומית וכלי נשק רומיים‪ .‬מאחר שמאפיינים אלה היו‬
‫נהוגים בצבא הרומי לפחות מאז המאה השנייה לפסה"נ ועד תקופת הקיסרות המוקדמת‪ ,‬אין הם‬
‫כשלעצמם קושרים את זמן הכתיבה של התיאורים במגילה למועד מסוים בתוך פרק הזמן הארוך‬

                                                                                     ‫הזה‪.‬‬
‫לכאורה הפירוט של לחימת דגלי הביניים (חיילים קלים וחצי־כבדים) – לחימת מערכות‬
‫הפנים מוזנחת במגילה – עשוי להתאים לצבא הרומי מאז שלהי תקופת הרפובליקה‪ ,‬כאשר‬
‫עלתה חשיבותם של כוחות חיל העזר‪ ,‬יותר משהוא מתאים לצבא שתיאר פוליביוס‪ .‬אך מסקנה‬
‫כזאת אינה הכרחית‪ .‬ראשית‪ ,‬מן הבחינות של גודל וחלוקה ליחידות משנה – ובמידת מה גם‬
‫מבחינת כלי הנשק – יש הבדלים בין דגלי הביניים לכוחות חיל העזר הרומי ולא רק לחיילים‬
‫קלים וחצי־כבדים הלניסטים‪ .‬שנית‪ ,‬וזה העיקר‪ ,‬למרות השימוש הרב בכוחות חיל העזר בשלהי‬
‫תקופת הרפובליקה‪ ,‬חשיבותם לא הייתה כה רבה ומכרעת כחשיבות המיוחסת לדגלי הביניים‪,‬‬
‫ולכך היה אפוא אחראי המחבר‪ .‬המסקנה המתבקשת היא שהתיאור של דגלי הביניים – כלי‬
‫נשקם‪ ,‬גודלם‪ ,‬יחידות המשנה שלהם‪ ,‬שיטת לחימתם ובעיקר תפקודם הבולט בקרב – הוא פרי‬
‫יצירה עצמאית של מחבר המגילה‪ .‬המחבר התבסס על מאפיינים ועל יסודות שונים שנהגו בפרק‬
‫הזמן הנזכר בצבאות ההלניסטיים‪ ,‬הרומיים ואף בצבא החשמונאי; אחדים מהם שמר‪ ,‬ואחרים‬
‫שינה ואף הוסיף להם חידושים‪ ,‬ולפיכך דגלי הביניים הם יצירה מקורית שלו‪ .‬במילים אחרות‪,‬‬
‫מתקבל מאוד על הדעת לראות ביחידות אלו בבואה של כוחות חיל העזר הרומי של שלהי תקופת‬
‫הרפובליקה‪ ,‬אך אין הכרח לראותם כך‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬מבחינה מתודולוגית ובהתחשב ברוב‬
‫הנתונים הצבאיים‪ ,‬אין לפסול על הסף שהחיבור המקורי של המגילה (בהנחה שהיה כזה) יכול‬

                                         ‫היה להתחבר הן במאה השנייה הן במאה הראשונה‪.‬‬

‫שמואל א ד‪ ,‬טז; יז‪ ,‬ח‪ ,‬כא ('ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה' והשוו טור ז‪ ,‬שורה ‪' :8‬ובסדר‬          ‫‪370‬‬

‫מערכות המלחמה לקראת אויב מערכה לקראת מערכה'); כג‪ ,‬ג‪ .‬לשימוש במילה פנים ראו‪ :‬שמואל ב י‪ ,‬ט;‬

                                    ‫יא‪ ,‬טו; דברי הימים א יט‪ ,‬י‪ .‬לדיון ראו‪ :‬ידין (שם)‪ ,‬עמ' ‪.151–150‬‬
                                                                               ‫‪ 	84‬ראו לעיל‪ ,‬הערה ‪.80‬‬
   377   378   379   380   381   382   383   384   385   386   387