Page 387 - מגילות קומראן א

‫מגילת מלחמת בני אור בבני חושך‪ :‬היבטים צבאיים‬

‫ביהודה‪ 102.‬אמנם נמסר שכל אחד משני שליטים חשמונאים אלה חידש את הברית עם רומא‪ ,‬אך‬
‫אין ידיעה שהשליחים שיצאו לרומא עסקו ברכישת מידע צבאי‪ ,‬ואין סיבה להניח זאת‪.‬‬

‫יוחנן הורקנוס חידש את הברית עם רומא‪ ,‬השתדל לקיים עמה קשרי ידידות‪ ,‬ונראה שגם‬
‫זכה לקבל ממנה תמיכה פוליטית‪ .‬לאחר שהעצים את כוחותיו‪ ,‬פתח בסדרה של מלחמות כיבוש‬
‫מוצלחות בערך משנת ‪ 103.112‬עם זאת לא נשתמרה שום ידיעה שהוא הנהיג ארגון צבאי רומי‬
‫ושיטות לחימה רומיות בצבאו‪ .‬יוספוס מספר על המצב ביהודה בזמן יוחנן‪ ,‬ומתאר בפירוט מה‬
‫את מלחמותיו וכיבושיו‪ .‬אילו היה ברשותו מידע על חידושים כאלה בסדרי הצבא אפשר היה‬
‫לצפות שיציין זאת‪ ,‬אך הוא שותק ואינו אומר דבר בעניין חשוב כזה‪ ,‬אף שמצא ראוי לציין‬
‫במפורש שיוחנן היה השליט היהודי הראשון שגייס חיילים שכירים‪ 104.‬האפשרות שיוחנן הכניס‬
‫יסודות צבאיים רומיים לצבאו אינה סבירה אפוא הן בשל שתיקתו המשמעותית של יוספוס‬
‫הן משום שאפילו שליטים או מדינות מבעלי הברית הנאמנים ביותר של רומא (כגון מלכי בית‬

‫א ָטלוס) לא אימצו את השיטה הצבאית הרומית במאה השנייה‪.‬‬

‫‪ .4‬אלכסנדר ינאי וטענותיו של בר־כוכבא‬
‫אלכסנדר ינאי לא חידש את הברית עם רומא‪ ,‬כנראה משום שחשש מפני הנטיות‬
‫האימפריאליסטיות הרומיות‪ 105.‬אם ביקש לסגל לצבאו יסודות רומיים כדי לייעל את יכולת‬
‫הלחימה שלו‪ ,‬הרי בניגוד לאביו הוא לא היה יכול להסתמך על קשרי ידידות עם רומא‪ .‬ידיעות‬
‫מפורשות על הכנסת יסודות רומיים לצבאו אין לנו‪ ,‬אולם בר־כוכבא סבר שהתיאור של הקרב‬
‫של ינאי נגד תלמי לתירוס אצל יוספוס מעיד שכוח בן ‪ 8,000‬חיילים של צבא ינאי נלחם בקרב‬
‫זה בכלי מלחמה רומיים ובהתאם לטקטיקה רומית‪ .‬קרב זה‪ ,‬שנערך ליד היישוב צפון שבעבר‬
‫הירדן‪ ,‬התרחש בשנה הראשונה או השנייה לשלטונו של ינאי‪ .‬לפיכך בר־כוכבא הסיק שההסבה‬
‫של כמה יחידות של הצבא החשמונאי לדגם הרומי חלה עוד בזמנו של יוחנן‪ .‬ההסבה לא הייתה‬

‫מלאה‪ ,‬אלא נעשו שינויים בהתאם לצרכים ולתנאים המקומיים‪106.‬‬
‫במשפט המפתח שטענה זו מתבססת עליו יוספוס כותב שלינאי היו 'שמונת אלפים לוחמים‬
‫של השורות הקדמיות' (‪ ,)promakhomenoi‬שאותם נהג לכנות 'לוחמי המאה' (‪,)hekatontamakhoi‬‬
‫והם השתמשו במ ִגנים 'דמויי דלת (‪ )thyreoi‬מברונזה'‪ 107.‬לפי פירושו של בר־כוכבא‪ ,‬הביטוי‬
‫'לוחמי המאה' (הידוע לנו ממקום זה בלבד) מלמד שחיילים אלה היו מאורגנים ביחידות דוגמת‬
‫הקנטוריות הרומיות (כפי שמלמד המונח הלטיני קנטוריה‪ ,‬מבחינה נומינלית הייתה זו יחידה‬

‫‪ 1 02‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪.25–22‬‬
‫‪ 103‬על היחסים עם רומא ראו‪ :‬מ' שטרן‪' ,‬על היחסים בין יהודה ורומא בימי יוחנן הורקנוס'‪ ,‬ציון‪ ,‬כו (תשכ"א)‪,‬‬
‫עמ' ‪ =( 21–1‬הנ"ל‪ ,‬מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;)98–77‬שצמן‬
‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)100‬עמ' ‪ .70–66‬על מלחמות הכיבוש של יוחנן ראו‪ :‬י' שצמן‪' ,‬על גיורם של האדומים'‪,‬‬
‫מ' מור ואחרים (עורכים)‪ ,‬לאוריאל‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפפורט‪,‬‬

‫ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,241–213‬בייחוד עמ' ‪.241–237‬‬
‫‪ 1 04‬יוספוס‪ ,‬מלחמת היהודים‪ ,‬א‪ ;66–61 ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יג‪.283–267 ,258–254 ,249 ,‬‬
‫‪ 1 05‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)99‬עמ' ‪U. Rappaport, ‘La Judée et Rome pendant la règne d’Alexandre ;74–72‬‬

‫‪Janée’, Revue des Études Juives, 127 (1968), pp. 329–345‬‬

‫‪ 1 06‬בר־כוכבא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.38–26‬‬

‫‪ 107‬יוספוס‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יג‪ 339 ,‬בתרגום בר־כוכבא (שם)‪ ,‬עמ' ‪375 .11–10‬‬