Page 387 - מגילות קומראן א
P. 387

‫מגילת מלחמת בני אור בבני חושך‪ :‬היבטים צבאיים‬

               ‫ביהודה‪ 102.‬אמנם נמסר שכל אחד משני שליטים חשמונאים אלה חידש את הברית עם רומא‪ ,‬אך‬
                        ‫אין ידיעה שהשליחים שיצאו לרומא עסקו ברכישת מידע צבאי‪ ,‬ואין סיבה להניח זאת‪.‬‬

               ‫יוחנן הורקנוס חידש את הברית עם רומא‪ ,‬השתדל לקיים עמה קשרי ידידות‪ ,‬ונראה שגם‬
               ‫זכה לקבל ממנה תמיכה פוליטית‪ .‬לאחר שהעצים את כוחותיו‪ ,‬פתח בסדרה של מלחמות כיבוש‬
               ‫מוצלחות בערך משנת ‪ 103.112‬עם זאת לא נשתמרה שום ידיעה שהוא הנהיג ארגון צבאי רומי‬
               ‫ושיטות לחימה רומיות בצבאו‪ .‬יוספוס מספר על המצב ביהודה בזמן יוחנן‪ ,‬ומתאר בפירוט מה‬
               ‫את מלחמותיו וכיבושיו‪ .‬אילו היה ברשותו מידע על חידושים כאלה בסדרי הצבא אפשר היה‬
               ‫לצפות שיציין זאת‪ ,‬אך הוא שותק ואינו אומר דבר בעניין חשוב כזה‪ ,‬אף שמצא ראוי לציין‬
               ‫במפורש שיוחנן היה השליט היהודי הראשון שגייס חיילים שכירים‪ 104.‬האפשרות שיוחנן הכניס‬
               ‫יסודות צבאיים רומיים לצבאו אינה סבירה אפוא הן בשל שתיקתו המשמעותית של יוספוס‬
               ‫הן משום שאפילו שליטים או מדינות מבעלי הברית הנאמנים ביותר של רומא (כגון מלכי בית‬

                                              ‫א ָטלוס) לא אימצו את השיטה הצבאית הרומית במאה השנייה‪.‬‬

                                                                      ‫‪ .4‬אלכסנדר ינאי וטענותיו של בר־כוכבא‬
               ‫אלכסנדר ינאי לא חידש את הברית עם רומא‪ ,‬כנראה משום שחשש מפני הנטיות‬
               ‫האימפריאליסטיות הרומיות‪ 105.‬אם ביקש לסגל לצבאו יסודות רומיים כדי לייעל את יכולת‬
               ‫הלחימה שלו‪ ,‬הרי בניגוד לאביו הוא לא היה יכול להסתמך על קשרי ידידות עם רומא‪ .‬ידיעות‬
               ‫מפורשות על הכנסת יסודות רומיים לצבאו אין לנו‪ ,‬אולם בר־כוכבא סבר שהתיאור של הקרב‬
               ‫של ינאי נגד תלמי לתירוס אצל יוספוס מעיד שכוח בן ‪ 8,000‬חיילים של צבא ינאי נלחם בקרב‬
               ‫זה בכלי מלחמה רומיים ובהתאם לטקטיקה רומית‪ .‬קרב זה‪ ,‬שנערך ליד היישוב צפון שבעבר‬
               ‫הירדן‪ ,‬התרחש בשנה הראשונה או השנייה לשלטונו של ינאי‪ .‬לפיכך בר־כוכבא הסיק שההסבה‬
               ‫של כמה יחידות של הצבא החשמונאי לדגם הרומי חלה עוד בזמנו של יוחנן‪ .‬ההסבה לא הייתה‬

                                           ‫מלאה‪ ,‬אלא נעשו שינויים בהתאם לצרכים ולתנאים המקומיים‪106.‬‬
               ‫במשפט המפתח שטענה זו מתבססת עליו יוספוס כותב שלינאי היו 'שמונת אלפים לוחמים‬
               ‫של השורות הקדמיות' (‪ ,)promakhomenoi‬שאותם נהג לכנות 'לוחמי המאה' (‪,)hekatontamakhoi‬‬
               ‫והם השתמשו במ ִגנים 'דמויי דלת (‪ )thyreoi‬מברונזה'‪ 107.‬לפי פירושו של בר־כוכבא‪ ,‬הביטוי‬
               ‫'לוחמי המאה' (הידוע לנו ממקום זה בלבד) מלמד שחיילים אלה היו מאורגנים ביחידות דוגמת‬
               ‫הקנטוריות הרומיות (כפי שמלמד המונח הלטיני קנטוריה‪ ,‬מבחינה נומינלית הייתה זו יחידה‬

                                                                                 ‫‪ 1	 02‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪.25–22‬‬
                 ‫‪ 	103‬על היחסים עם רומא ראו‪ :‬מ' שטרן‪' ,‬על היחסים בין יהודה ורומא בימי יוחנן הורקנוס'‪ ,‬ציון‪ ,‬כו (תשכ"א)‪,‬‬
                 ‫עמ' ‪ =( 21–1‬הנ"ל‪ ,‬מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪ ;)98–77‬שצמן‬
                 ‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)100‬עמ' ‪ .70–66‬על מלחמות הכיבוש של יוחנן ראו‪ :‬י' שצמן‪' ,‬על גיורם של האדומים'‪,‬‬
                 ‫מ' מור ואחרים (עורכים)‪ ,‬לאוריאל‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל בעת העתיקה מוגשים לאוריאל רפפורט‪,‬‬

                                                                ‫ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪ ,241–213‬בייחוד עמ' ‪.241–237‬‬
                                 ‫‪ 1	 04‬יוספוס‪ ,‬מלחמת היהודים‪ ,‬א‪ ;66–61 ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יג‪.283–267 ,258–254 ,249 ,‬‬
                 ‫‪ 1	 05‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)99‬עמ' ‪U. Rappaport, ‘La Judée et Rome pendant la règne d’Alexandre ;74–72‬‬

                                                                          ‫‪Janée’, Revue des Études Juives, 127 (1968), pp. 329–345‬‬

                                                                              ‫‪ 1	 06‬בר־כוכבא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪.38–26‬‬

‫‪ 	107‬יוספוס‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יג‪ 339 ,‬בתרגום בר־כוכבא (שם)‪ ,‬עמ' ‪375 .11–10‬‬
   382   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392