Page 389 - מגילות קומראן א
P. 389

‫מגילת מלחמת בני אור בבני חושך‪ :‬היבטים צבאיים‬

               ‫אמנם באופן ספציפי מדובר ביחידות של החיילים הקלים‪ ,‬אך ברור שהכוונה גם לחיילים החצי־‬
               ‫כבדים אשר מצוינים בכותרת הפרק‪ ,‬ואשר מדובר עליהם בתחילתו‪ .‬מסתבר שלשם הקיצור לא‬
               ‫טרחו המחברים לפרט את הגודל והשמות של יחידותיהם של החצי־כבדים‪ ,‬שהיו זהים לאלה של‬
               ‫החיילים הקלים‪ .‬במקום אחר‪ ,‬שהוא דן בו ביחידות של הפלנקס‪ ,‬אסקלפיודוטוס כותב שמפקד‬
               ‫ה'טקסיס' (‪ ,)taxis‬יחידה בת ‪ 128‬חיילים‪ ,‬נקרא בעבר 'טקסיארכוס' (‪ )taxiarchos‬אבל 'עתה הוא‬
               ‫נקרא גם "הקטונטארכס" [‪ ,']hekatontarches‬וגם פרט זה מופיע אצל איליאנוס ואריאנוס‪112.‬‬
               ‫נמצאנו למדים שבאותו זמן שבו נערך הקרב ליד צפון‪ ,‬היו בצבאות של הממלכות ההלניסטיות‬
               ‫יחידות המכונות 'יחידות של מאה'‪ ,‬והעומדים בראשן כונו 'מפקדי מאה'‪ .‬גם בקנטוריה וגם‬
               ‫בהקטונארכיה לא היו באמת ‪ 100‬חיילים; ביחידה הרומית היו ‪ ,60‬ובהקטונארכיה היו ‪ .128‬עלינו‬
               ‫להחליט אפוא אם הכינוי 'לוחמי המאה'‪ ,‬שינאי השתמש בו כדי לכנות את ‪ 8,000‬החיילים הללו‪,‬‬
               ‫צמח מהיכרותו עם המונחים והיחידות של הצבא הרומי או עם אלה של הצבאות ההלניסטיים‪.‬‬
               ‫החשמונאים הכירו את הצבאות ההלניסטיים‪ ,‬לחמו פעמים רבות נגד צבאות סלווקיים‪ ,‬שיתפו‬
               ‫פעולה אתם כמה פעמים‪ ,‬ומאז ימי יונתן אימצו ככל הנראה את דפוסי הארגון והלחימה שלהם‪.‬‬

                              ‫לפיכך סבירה יותר האפשרות שמקור המונח בהיכרות עם הצבאות ההלניסטיים‪.‬‬
               ‫ב‪ .‬לעניין המגן הנזכר בתיאורו של יוספוס‪ ,‬ושאני מעדיף לקרוא לו 'תריס'‪ .‬כפי שכתב בר־‬
               ‫כוכבא‪ ,‬תריס ציין ביוונית לא רק את הסקוטום אלא גם את המגן הגלטי (ראו האיורים בעמ'‬
               ‫‪ 113.)353‬אבחן אפוא בעזרת שלושה פריטי מידע אם אמנם משכנעים הנימוקים הטקטיים כדי‬

                                              ‫להסביר מדוע במקרה זה צריך להבין שהמונח מכוון לסקוטום‪:‬‬
               ‫‪ .1‬החיילים (אזרחים) של הברית האכאית היו חמושים בתריס בנוסח הקלטי‪ ,‬כלומר‬
               ‫הגלטי‪ ,‬וברמחים שהיו קצרים מהסריסות‪ .‬בקרב מרחוק נלחמו ביעילות‪ ,‬אך אם לחמו בקרב‬
               ‫מגע‪ ,‬הפלנקס שלהם הייתה נחותה מפלנקס שלחמה בנוסח המקדוני‪ .‬רק בשנת ‪,207/208‬‬
               ‫כאשר פילופוימן היה סטרטגוס של הברית‪ ,‬הוא הצליח לבצע רפורמה שעיקרה התבססות על‬
               ‫חיילים כבדים החמושים ברמחים ארוכים‪ ,‬במגן עגול‪ ,‬בשריון חזה ובמגני שוקיים‪ 114.‬הנקודות‬
               ‫החשובות לעניין הנדון כאן הן שתיים‪ :‬ראשית‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬שאפשרו לחימה מרחוק‪,‬‬
               ‫הייתה לאכאים עליונות הודות לשימוש בתריס הקל וברמחים (או אולי מוטב לומר חניתות)‬
               ‫שהטילו ביעילות; שנית‪ ,‬מסתבר שבעת הצורך הם לא נמנעו מקרב מגע‪ ,‬פלנקס מול פלנקס‪,‬‬

                     ‫למרות הנחיתות של כלי המלחמה שלהם‪ ,‬אל נכון מכיוון שרומחיהם היו גם נשק לדקירה‪.‬‬
               ‫‪ .2‬טען בר־כוכבא בדיונו בהיערכות הכוחות בקרב מגנסיה בין אנטיוכוס השלישי לצבא‬

                 ‫‪ 1	 12‬אסקלפיודוטוס‪ ,‬טקטיקה‪ ,‬ב‪ ;8 ,‬איליאנוס‪ ,‬טקטיקה‪ ,‬ט‪ ;3 ,‬אריאנוס‪ ,‬טקטיקה‪ ,‬י‪ .3–2 ,‬לדברי אריאנוס‪,‬‬
                 ‫המפקד נקרא 'הקטונארכוס' כאשר מספר החיילים של היחידה (ה'טקסיס') היה ‪ .100‬במילים אחרות‪,‬‬
                 ‫מספר החיילים היה בפועל ‪ ,100‬ואין מדובר בכינוי בלבד‪ .‬אבל לא כך אומרים שני המחברים האחרים‪,‬‬
                 ‫ונראה לי שזה ניסיון של אריאנוס עצמו להסביר את מה שמצא במקורותיו‪ .‬אסקלפיודוטוס כותב ששתי‬
                 ‫יחידות של טקסיס מהוות סינטגמה‪ ,‬וברור שהסינטגמה אינה יכולה להיות מניפולוס‪ ,‬בניגוד לדברי סקונדה‬

                                                                                           ‫(לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)90‬עמ' ‪.35‬‬
                         ‫‪ 1	 13‬נוסף על המקורות שמציין בר־כוכבא על החימוש של הגלטים בתריס ראו‪ :‬פלוטרכוס‪ ,‬פירוס‪ ,‬כה‪.‬‬
                 ‫‪ 	114‬פלוטרכוס‪ ,‬פילופוימן‪ ,‬ט; פאוסניאס ח‪ .1 ,50 ,‬אצל פלוטרכוס מדובר בסריסה ולא סתם ברומח ארוך‪ .‬כמו‬
                 ‫כן ראו‪ :‬פוליביוס יא‪ ;5 ,9 ,‬פוליאינוס ו‪F.W. Walbank, A Historical Commentary on Polybius, ;3–2 ,4 ,‬‬

                      ‫‪II, Oxford 1967, pp. 281–282; R.M. Errington, Philopoemen, Oxford 1969, pp. 63–64; M.F. Williams,‬‬

                      ‫‪‘Philopoemen’s Special Forces: Peltasts and a New Kind of Greek Light-armed Warfare’, Historia, 53‬‬

‫‪377 (2004), pp. 255–277‬‬
   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393   394