Page 394 - מגילות קומראן א

‫ישראל שצמן‬

‫צבא רומי נראה לראשונה בפעולה בארץ־ישראל באביב שנת ‪ ,63‬כאשר פומפיוס יצא עם‬
‫לגיונות וכוחות של חיל עזר מדמשק‪ ,‬התקדם לאורך בקעת הירדן עד יריחו ומשם לירושלים‪.‬‬
‫בירושלים התבצרו תומכי אריסטובולוס השני בהר הבית‪ ,‬ופומפיוס כבש אותו לאחר מצור‬
‫שנמשך למעלה מחודשיים‪ 131.‬בשנת ‪ 57‬פעל שנית צבא רומי ביהודה‪ ,‬כאשר גביניוס נציב‬
‫סוריה בא לדכא את מרידת אלכסנדר‪ ,‬בנו של אריסטובולוס‪ .‬לאחר כמה התנגשויות הביס‬
‫המצביא הרומי‪ ,‬שלרשותו עמדו גם כוחות של הורקנוס השני‪ ,‬את צבאו היהודי של אלכסנדר‬
‫בקרב שדה מכריע בקרבת ירושלים‪ .‬שנה אחר כך הביס הצבא הרומי ששלח גביניוס את חילו‬
‫של אריסטובולוס השני‪ ,‬שברח מרומא והרים את נס המרד‪ .‬בשנת ‪ 55‬הביס גביניוס שנית את‬
‫אלכסנדר בקרב שדה שנערך ליד הר תבור‪ ,‬וכעבור שנתיים‪ ,‬בשנת ‪ ,53‬שוב פעל צבא רומי בארץ־‬
‫ישראל‪ 132.‬מתברר אפוא שבמשך שנים אלו יהודי ארץ־ישראל הכירו מקרוב בפעם הראשונה את‬
‫הצבא הרומי‪ ,‬את כלי מלחמתו‪ ,‬את ההרכב והמבנה של יחידותיו ואת שיטות הלחימה שלו‪.‬‬
‫המסקנה המתבקשת היא שמזמן זה ואילך יכול היה מחבר יהודי לכלול‪ ,‬על בסיס ידע אישי‪,‬‬

‫מאפיינים של השיטה הצבאית הרומית בחיבורו‪.‬‬

‫ט‪ .‬סיכום‬

‫אין עדויות פוזיטיוויות שהחשמונאים הנהיגו בצבאם יסודות של שיטת הלחימה הרומית‪ ,‬או‬
‫שמאפייני שיטה זאת היו מוכרים בארץ־ישראל לפני שפומפיוס השתלט על יהודה‪ .‬בחינה של‬
‫הטענות שהעלה גמירקין במחקר המפורט ביותר לגילוי עדויות כאלה הראתה שאין להן בסיס‪,‬‬
‫ושהן מופרכות מיסודן‪ .‬גם הנתונים שהציג בר־כוכבא בדבר הימצאותם של יסודות צבאיים‬
‫רומיים בצבאו של אלכסנדר ינאי התבררו כחסרי תוקף‪ .‬היו חוקרים שטענו שסביר שהטקטיקה‬
‫וכלי המלחמה הרומיים היו ידועים ליהודים כבר במאה השנייה לפסה"נ בשל גורמים אחדים‪:‬‬
‫הקשרים שקשרו יהודה המקבי ואחיו עם רומא‪ ,‬הכנסת יסודות צבאיים רומיים לצבא הסלווקי‬
‫בידי אנטיוכוס הרביעי‪ ,‬וכן פעילות של הצבא הרומי במזרח‪ 133.‬בדיקת שני הגורמים הראשונים‬
‫הראתה שאין זה סביר כלל שהם יכלו להביא לקליטת ידע מקצועי על הצבא הרומי ביהודה‪,‬‬
‫וקביעה זו חלה גם על הגורם השלישי‪ :‬שום צבא רומי לא פעל בסוריה או בקרבת ארץ־ישראל‬
‫לפני פומפיוס‪ ,‬והמידע שהגיע ליהודה על פעולות הצבא הרומי באסיה הקטנה או ביוון היה‬

‫בטבע הדברים כללי ולא טכני‪.‬‬
‫ידע מקצועי על הצבא הרומי אפשר היה לרכוש בשלוש או ארבע דרכים‪ ,‬אך אף אחת מהן‬

‫הפנתה למאמרי (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)12‬עמ' ‪ .126–125‬ציינתי שם כי צבאות הלניסטיים פתחו מרווחים כדי‬ ‫‪382‬‬
‫לאפשר נסיגתם של חיילים קלים שהוצבו בתחילת הקרב בחזית המערכה‪ .‬היא לא שמה לב ש ִהדגשתי‬
‫שתנועה של עוצבות בתוך מערך הקרב קדימה וחזרה לא הייתה נהוגה בצבאות ההלניסטיים‪ ,‬ושתמרון כזה‬

‫הולם רק את יכולתו של הצבא הרומי ואת גמישותו‪.‬‬
‫‪ 1 31‬יוספוס‪ ,‬מלחמת היהודים‪ ;149–133 ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יד‪ ;71–48 ,‬קסיוס דיו לז‪ .2 ,16 – 2 ,15 ,‬אף‬

‫אחד מהמקורות אינו מפרט את הכוחות שעמדו לרשות פומפיוס במסע מלחמה זה‪.‬‬
‫‪ 132‬יוספוס‪ ,‬מלחמות היהודים‪ ,‬א‪ ;177–160 ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יד‪ .102–82 ,‬לדיון ראו‪ :‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה‬

‫‪ ,)44‬עמ' ‪.135–131‬‬
‫‪ 1 33‬סגל (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ ;17‬דוהיים (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)14‬עמ' ‪M. Hengel, ‘Qumran und Hellenismus’, ;84‬‬

‫‪M. Delcor (ed.), Qumrân: Sa pieté, sa théologie et son milieu, Paris 1978, pp. 240–241‬‬