Page 390 - מגילות קומראן א
P. 390

‫ישראל שצמן‬

‫הרומי‪ ,‬כי ‪ 3,000‬הגלטים שהיו בשירות המלך הוצבו משני צדי הפלנקס הסלווקית‪ ,‬וכך השלימו‬
‫אותה בהיערכות נוכח הלגיונות הרומיים שבכנף השמאלית של מערכת הקרב הרומית‪ .‬כפי שהוא‬
‫עצמו ציין‪ ,‬הם הוצבו שם אף שדבקו בסגנון הלחימה המסורתי‪ .‬חיילים חצי־כבדים חמושים‬

          ‫בתריסים נועדו אפוא ללחום בחיילי הלגיון הכבדים בקרב שנערך בשטח מישורי‪115.‬‬
‫‪ .3‬החיילים התרקים ששירתו בצבא פרסאוס מלך מקדוניה היו חמושים בתריסים‪ ,‬במגני‬
‫שוקיים מבריקים וב'רומפיה' (‪ ,)rhomphaia‬שהיא חרב או חנית גדולה‪ ,‬כלי נשק שנועד לקרב‬
‫מגע‪ .‬בקרב פידנה בשנת ‪ 168‬הם נלחמו כנגד עוצבה של בעלי הברית האיטלקים של רומא‪,‬‬
‫שלחימתם הייתה זהה לזו של חיילי הלגיון הרומי‪ ,‬אם כי המידע הלקוי שנשתמר על מהלך‬
‫הקרב אינו מאפשר לקבוע בדיוק את סדר הקרב‪ 116.‬ראוי להזכיר כאן את הצעתו הסבירה של‬
‫מנחם שטרן שינאי גייס חיילים תרקים לצבאו‪ ,‬ואם כך אפשר שהם נכללו בתוך הכוח של ‪8,000‬‬

                                                               ‫החיילים שמזכיר יוספוס‪117.‬‬
‫עיקרו של דבר‪ ,‬חיילים חצי־כבדים ואפילו קלים החמושים בתריסים נלחמו לפעמים נגד‬
‫חיילים כבדים‪ ,‬הן חיילי הלגיון הן חיילי הפלנקס בנוסח המקדוני‪ .‬השיקולים הטקטיים שעליהם‬
‫הצביע בר־כוכבא אכן מלמדים על סיכויים טובים להצלחת הפלנקס בנוסח המקדוני בלחימה נגד‬
‫סוגי חיילים כאלה בשטח מישורי‪ ,‬אבל הם לא הבטיחו שבכל מקרה ומקרה מצביאים לא יציבו‬
‫נגדה חיילים החמושים במגן הגלטי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬אין זה הכרחי או מובן מאליו שהשיקולים‬
‫הטקטיים שציין בר־כוכבא מחייבים לזהות את התריס של חיילי ינאי בקרב זה בסקוטום הרומי‬

                                                                         ‫ולא במגן הגלטי‪.‬‬
‫ג‪ .‬את המילה ‪ ,promachomenoi‬המציינת את חיילי ינאי‪ ,‬בר־כוכבא תרגם 'לוחמי השורות‬
‫הקדמיות'‪ ,‬ואת המילה ‪ ,promachountes‬המציינת חיילים של תלמי לתירוס – 'חיילי המערכה‬
‫הקדמית'‪ ,‬אך הוסיף שמשמעותן זהה‪ ,‬ושההבדל בצורה הדקדוקית נועד לגיוון הסגנון; אם‬
‫כך‪ ,‬אין הצדקה לנקוט מילים שונות בתרגום לעברית‪ 118.‬בין אם מסכימים או אין מסכימים‬
‫ש'פרו ָמכומנוי' אינם 'פרו ָמכוי' (‪ ,)promachoi‬כלומר חיילים מתגרים‪ ,‬הרי סברתו שחיילים‬
‫אלה היו ערוכים בשלושה קווים – סברה המתבססת על טיעונו שחיילים אלה נערכו לקרב‬
‫לפי הדגם הרומי – עומדת בסתירה למשמעות המילה‪' .‬לוחמי השורות הקדמיות' אינם יכולים‬
‫להיות לוחמים של קו שני או שלישי‪ .‬סברה זאת גם אינה עולה בקנה אחד עם דברי בר־כוכבא‬
‫עצמו‪ ,‬לפי שהוא כינה את ‪ 8,000‬החיילים האלה‪' :‬עוצבות הדרג הראשון הכבדות למחצה‬
‫שבמרכז השדה'‪ 119.‬גם הניסיון לפרש את גודלו של כוח זה כרמז לחלוקתו לשתי עוצבות‬

‫‪B. Bar-Kochva, The Seleucid Army: Organization and Tactics in the Great Campaigns, Cambridge 	115‬‬                       ‫‪378‬‬

                                                                                                          ‫‪1976, p. 167‬‬

‫‪ 	116‬פלוטרכוס‪ ,‬אמיליוס פאולוס‪ ,‬יח‪ ;3 ,‬ליוויוס לא‪( 12–11 ,39 ,‬על הרומפיה)‪ .‬פלוטרכוס כותב שהתרקים היו‬
‫הראשונים שיצאו להתקפה בקרב זה‪ .‬אצל ליוויוס נאמר שהקרב התפתח כתוצאה מהתנגשויות בין כוח‬
‫תרקי ובין יחידות של בעלי ברית איטלקים (מד‪ ,)9–7 ,40 ,‬ובהמשך נאמר שבמקום שהקרב החל בו לחמו‬

                  ‫עוצבות (‪ ;alae‬מונח זה מציין כאן עוצבה הזהה ללגיון) של בעלי הברית (מד‪.)6 ,41 ,‬‬
‫‪ 1	 17‬מ' שטרן‪' ,‬תראקידס‪ :‬לכינויו של אלכסנדר ינאי אצל יוספוס וסינקלוס'‪ ,‬תרביץ‪ ,‬כט (תש"ך)‪ ,‬עמ' ‪209–207‬‬

                ‫(= הנ"ל‪ ,‬מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ' ‪.)127–125‬‬
    ‫‪ 	118‬ראו‪ :‬בר־כוכבא (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)4‬עמ' ‪ 11‬והערות ‪ .12 ,8‬א' שליט נקט תרגום זהה‪' :‬מערכה ראשונה'‪.‬‬
‫‪ 	119‬בר־כוכבא‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .27‬תמוה שבר־כוכבא מרמז (ואפילו מציין כאן ובעמ' ‪ )36‬שחיילי הלגיונות היו‬

                      ‫'כוחות כבדים למחצה'‪ .‬הלגיונרים היו חיילים כבדים ודבריו אלה יוצרים בלבול‪.‬‬
   385   386   387   388   389   390   391   392   393   394   395