Page 388 - מגילות קומראן א
P. 388

‫ישראל שצמן‬

‫בת ‪ 100‬חיילים; בכל מניפולוס של הצבא הרומי היו שתי קנטוריות)‪ .‬המונח 'תיֵראוס' (‪,)thureos‬‬                 ‫‪376‬‬
‫המופיע כאן לציון המ ִגנים ('דמויי דלת' בתרגומו של בר־כוכבא‪' ,‬תריסין' בלשון חכמים)‪ ,‬הוא‬
‫המונח הרגיל המשמש ביוונית לתרגום 'סקוטום'‪ ,‬אלא שבניגוד למגן המקורי הרומי‪ ,‬שהיה‬
‫עשוי מעץ‪ ,‬ושהיה קשה לייצרו‪ ,‬המגן בגרסתו החשמונאית נעשה מברונזה‪ .‬לפי בר־כוכבא הדעת‬
‫נותנת שלוחמים המאורגנים ביחידות דוגמת הקנטוריות הרומיות‪ ,‬והחמושים במ ִגנים שהם חיקוי‬
‫של הסקוטום‪' ,‬נערכו בצורה דומה להיערכות הכוחות הכבדים למחצה של הלגיון‪ ,‬דהיינו בעומק‬
‫של שש שורות לכל מניפולה [צ"ל מניפולוס]‪ ,‬ברווחים המתבקשים בין המניפולים ובשלושה‬
‫קווים בזה אחר זה'‪ .‬הוא הוסיף שהמספר ‪ 8,000‬מרמז 'על חלוקת הכוח היהודי הקדמי שבמרכז‬
‫לשני לגיונות'‪ ,‬לפי שהתקן של לגיון רומי עמד על ‪ 4,200‬איש במאה השנייה לפסה"נ‪ 108.‬בר־‬
‫כוכבא דחה את האפשרות שהביטוי 'לוחמי המאה' נטבע בהשפעת החלוקה הטקטית־ארגונית‬
‫ליחידות של ‪ 10‬לוחמים‪ 100 ,50 ,‬ו־‪ 1,000‬הידועה ממקורות יהודיים‪ ,‬וזאת על יסוד שלושה‬
‫נימוקים‪ :‬ראשית‪ ,‬צורת הצגת הדברים בפי יוספוס‪ ,‬שידע על ארגונם של צבאות יהודיים; שנית‪,‬‬
‫נימת הדברים המיוחסים לינאי; שלישית‪ ,‬הרקע היהודי אינו מבהיר מדוע נבחר הביטוי 'לוחמי‬
‫המאה' ולא 'לוחמי החמישים' או 'לוחמי האלפים'‪ .‬הוא הזכיר שהמונח היווני ‪ thureos‬שימש‬
‫גם לציון המגן הגלטי המוארך והשטוח ובעל הצורה הסגלגלה שהשתמשו בו בעיקר עמי אסיה‬
‫הקטנה‪ .‬לדעתו מדובר בסקוטום הרומי ולא במגן הגלטי בשל הטעמים הבאים‪ :‬ראשית‪ ,‬הקרב‬
‫נערך בשטח מישורי‪ ,‬ומול הכוח של ‪ 8,000‬איש של ינאי ניצבה – לפי פירושו – הפלנקס של‬
‫תלמי‪ ,‬כלומר חיילים נושאי סריסות‪ .‬שנית‪ ,‬הצבא החשמונאי הפעיל יחידות פלנקס לכל הפחות‬
‫החל מימי יהונתן‪ .‬מסקנתו‪' :‬צבא שיחידות פאלנקס תפסו בו את מרכז החזית כבר עשרות שנים‬
‫קודם לכן לא היה מפקיר את חזית המרכז בידי יחידות כבדות למחצה בסגנון ההלניסטי המסורתי‬
‫[הכוונה היא לחיילים חמושים במגן הגלטי]‪ ,‬בשטח הנותן מכל הבחינות יתרון מכריע לכוחות‬

                                                                       ‫הפאלנקס מנגד'‪109.‬‬
‫הפירוש של בר־כוכבא חריף ומעמיק‪ ,‬והוא בחן את התיאור של יוספוס‪ ,‬הן את מה שנאמר‬
‫בו במפורש הן את מה שחסר בו או נרמז מבין השיטין‪ ,‬על בסיס ידע ולמדנות מרשימים‪ .‬עם זאת‬
‫עיון מדוקדק בטקסט ובפירוש המוצע ובמקורות אחרים מעורר בעיות המקשות עלי לקבל את‬

                                 ‫הסבריו ומסקנותיו‪ ,‬והמביאות אותי להעדיף פירוש אחר‪110.‬‬
‫א‪ .‬אפתח בביטוי 'לוחמי המאה'‪ .‬אני מסכים שהשימוש בו אינו נובע מרקע יהודי‪ ,‬ולא רק‬
‫בגלל הנימוקים שהביא בר־כוכבא‪ ,‬שלא כולם משכנעים‪ .‬ברור למדי שניקולאוס מדמשק‪ ,‬מקורו‬
‫העיקרי של יוספוס לתיאור הקרב‪ ,‬השתמש בו משום שתאם את ידיעותיו בענייני צבא‪ ,‬ידיעות‬
‫שרכש בעיקר מקריאתו במקורות היסטוריים יווניים‪ .‬אולם אין כל צורך לקשור את הביטוי‬
‫לקנטוריה הרומית‪ .‬בפרק שהוא דן בו בחיילים הקלים והפלטסטים (חצי־כבדים) אסקלפיודוטוס‬
‫מפרט את גודלן של היחידות‪ ,‬מהקטנה ביותר (הטור) ועד הגדולה שבהן; לאחת היחידות‬
‫שמנתה ‪ 128‬איש הוא קורא 'הקטונארכיה' (‪ ,)hekatonarchia‬כלומר 'יחידה של מאה'‪ .‬מידע זה‬
‫מופיע גם אצל איליאנוס ואריאנוס‪ ,‬שכתבו את חיבוריהם על טקטיקה במאה השנייה לסה"נ‪111.‬‬

                                                                      ‫‪ 1	 08‬בר־כוכבא (שם)‪ ,‬עמ' ‪.37–36‬‬
                                                                          ‫‪ 1	 09‬בר־כוכבא (שם)‪ ,‬עמ' ‪.30‬‬

‫‪ 	110‬פרופ' בר־כוכבא נתן לי לקרוא את המאמר לפני פרסומו‪ ,‬והערתי לו על כמה עניינים שנראו לי מוקשים‪,‬‬
                                               ‫אך באופן כללי נטיתי אז לקבל את הניתוח והמסקנות‪.‬‬

                   ‫‪ 	111‬אסקלפיודוטוס‪ ,‬טקטיקה‪ ,‬ו‪ ;3 ,‬איליאנוס‪ ,‬טקטיקה‪ ,‬טז‪ ;1 ,‬אריאנוס‪ ,‬טקטיקה‪ ,‬יד‪.3 ,‬‬
   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393