Page 386 - מגילות קומראן א

‫ישראל שצמן‬

‫הם היחידה של ‪ 5,000‬חייל‪ ,‬מחצית המשמר המלכותי‪ ,‬שהשתתפה במצעד בדפני‪ .‬באותו מצעד‬
‫השתתפה גם יחידה של ‪ 5,000‬גלטים‪ ,‬ואף שלא נאמר דבר על חימושם‪ ,‬טבעי שכלל את שריון‬
‫הטבעות הרגיל שלהם‪ .‬החיילים הסלווקים החמושים בשריון טבעות שלחמו בקרב בית זכריה‬
‫יכלו אפוא להיות חיילים גלטים ולא חיילי המשמר המלכותי‪ .‬מתברר אפוא שאין שום מידע‬
‫ממשי באשר לטענה שהצבא הסלווקי שנלחם בקרב זה היה בעל מאפיינים של הצבא הרומי‪.‬‬
‫גם אילו היו בו יסודות של הצבא הרומי‪ ,‬הרי לא היה אפשר ללמוד אותם במהלך הקרב‪ .‬כידוע‬
‫יהודה המקבי נחל מפלה בקרב זה‪ ,‬שנערך בשנת ‪ ,162‬ובעקבותיו נחלשו כוחו והשפעתו‪ .‬לא‬
‫ידוע – ולא סביר – שבפרק הזמן שבין קרב זה לתבוסתו הסופית בקרב אלעשה נגד בקכידס הוא‬
‫קיבל מידע על הצבא הרומי‪ 99.‬אף אין זה סביר שהשליחים שיצאו לרומא בשנת ‪ 161‬לכריתת‬
‫ברית הצליחו בפרק הזמן הקצר ששהו שם לקשור קשרי אמון הדוקים עם אישים רומים עד‬

‫שהללו הסכימו לתת להם הדרכה בסדרי הצבא הרומי‪100.‬‬
‫ה‪ .‬הניצחונות הרומיים על קרתגו‪ ,‬על פיליפוס החמישי ופרסאוס מלכי מקדוניה‪ ,‬על אנטיוכוס‬
‫השלישי ועל השבטים הגלטיים באסיה הקטנה הראו את עליונותה של שיטת הלחימה הרומית‬
‫על לחימת הפלנקס המקדונית ועל שיטות צבאיות אחרות‪ ,‬ובכל זאת שליטים מקומיים באסיה‬
‫הקטנה ובאפריקה הנהיגו שיטות צבא רומיות רק מפרק הזמן הסמוך לאמצע המאה הראשונה‬
‫לפסה"נ‪ 101.‬לפיכך אין זה מובן מאליו‪ ,‬כפי שהניח גמירקין‪ ,‬שנוכח העליונות הצבאית הרומית‬
‫התעורר ביהודה המקבי הרצון לארגן את צבאו על בסיס השיטה הרומית‪ .‬בפרק ח של ספר‬
‫מקבים א‪ ,‬שמתוארות בו המשלחת לרומא ואת הברית אתה‪ ,‬מובעת התפעלות מהישגיה של‬

‫רומא ומסדרי משטרה‪ ,‬אך לא שאיפה ללכת בדרכיה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אין שום עדות ואף אין זה סביר שיהודה המקבי ותומכיו‪ ,‬או היהודים היושבים‬
‫ביהודה‪ ,‬הכירו במישרין או בעקיפין את שיטת הלחימה של הצבא הרומי‪ ,‬את כלי המלחמה שלו‬
‫ואת הארגון הטקטי שלו‪ .‬אם מקורות מגילת המלחמה ממערה ‪ 1‬בקומראן כללו את התיאורים‬
‫של שיטת הלחימה הזאת ושל הכידן והמגן של חיילי מערכות הפנים‪ ,‬הם לא יכלו להיכתב‬

‫בתקופה זו‪.‬‬

‫‪ .3‬ארגון הצבא החשמונאי בדגם הלניסטי‬
‫יונתן פעל תחילה כמנהיג של מורדים‪ ,‬ומשנת ‪ 152‬שלט ביהודה באופן רשמי כפקיד מנהל סלווקי‪.‬‬
‫לפי המידע המועט שבידינו הוא ארגן את צבאו והפעיל אותו בדגם הצבאות ההלניסטיים‪ .‬סביר‬
‫ששמעון‪ ,‬שפיקד על חלק מהצבא החשמונאי עוד בחיי אחיו‪ ,‬המשיך במסורת זו בשנות שלטונו‬

‫‪ 9 9‬לדעתי על כוחותיו של יהודה המקבי ודרכי לחימתו ראו‪ :‬י' שצמן‪' ,‬מלחמות יהודה המקבי‪ :‬מעטים מול‬ ‫‪374‬‬
‫רבים?'‪ ,‬א' קדיש וב"ז קדר (עורכים)‪ ,‬מעטים מול רבים? עיונים ביחסי הכוחות הכמותיים בקרבות יהודה‬

‫המקבי ובמלחמת העצמאות‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.37–27‬‬
‫‪ 100‬על הקשרים הדיפלומטיים בין יהודה המקבי לרומא ראו‪I. Shatzman, ‘The Integration of Judaea into :‬‬

‫‪the Roman Empire’, Scripta Classica Israelica, 18 (1999), pp. 49–84, esp. pp. 59–60‬‬

‫‪ 101‬על דיו ַטרוס מלך גלטיה ועל יובה מלך נומידיה ראו‪ :‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪ .203–202‬נמסר כי‬
‫מיתרידטס השישי מלך פונטוס‪ ,‬אויב מר של רומא‪ ,‬ארגן את הכוחות שגייס בארמניה בשנת ‪ 68‬לפסה"נ‬
‫במסגרת יחידות פרשים וקוהורטות בדומה ל'שיטה האיטלקית'‪ ,‬אבל מדריכי האימונים היו אנשי פונטוס‪,‬‬
‫שבוודאי לא יכלו להקנות למגויסים החדשים את שיטת הלחימה הרומית‪ ,‬ואף לא נאמר דבר על אימוץ כלי‬

‫המלחמה הרומיים‪ .‬ראו‪ :‬אפיאנוס‪ ,‬מלחמות מיתרידטס‪.87 ,‬‬