Page 391 - מגילות קומראן א

‫מגילת מלחמת בני אור בבני חושך‪ :‬היבטים צבאיים‬

‫(כל אחת בת ‪ 4,000‬חיילים) לפי הדגם של הלגיון הרומי אינו מוצלח‪ .‬אם הדגם הוא הלגיון‬
‫המניפולרי‪ ,‬העוצבה צריכה לכלול גם וליטים‪ ,‬והמגן של אלה היה עגול ולא תריס‪ .‬ואם אין‬
‫כוללים את הווליטים‪ ,‬המספר צריך להיות ‪ .3,000‬הגודל התקני של הלגיון של הקוהורטות היה‬
‫‪ 6,000–5,000‬ולכן גם הוא אינו יכול להיות דגם לעוצבה של ‪ 4,000‬חיילים‪ .‬לעומת זאת בצבאות‬
‫ההלניסטיים היו עוצבות של ‪ 4,096‬איש‪ ,‬ולא רק של הפלנקס של נושאי סריסות אלא גם של‬
‫חיילים חצי־כבדים וחיילים קלים‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬מאחר שבזמנו של ינאי צבאות הלניסטיים‬
‫הכילו 'יחידות מאה' של חיילים חצי־כבדים‪ ,‬ולפעמים גם קלים‪ ,‬החמושים בתריס‪ ,‬הם אלה‬
‫הנרמזים ככל הנראה בתיאור של יוספוס הן מבחינת החימוש הן מהבחינה של גודל היחידה‪ ,‬ואף‬

‫אפשר ש־‪ 8,000‬החיילים היו שכירים ולא יהודים‪120.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬אין ידיעות של ממש שאלכסנדר ינאי הנהיג יסודות רומיים בצבאו‪ ,‬ולפי המידע‬
‫שבידינו סביר יותר שהוא המשיך לנקוט את הטקטיקה ההלניסטית שאימצו השליטים‬
‫החשמונאים מאז יונתן‪ .‬השינוי העיקרי שחל בצבא החשמונאי מאז יוחנן הורקנוס היה גיוס‬
‫חיילים שכירים זרים‪ .‬ינאי המשיך ביתר הרחבה בגיוס שכירים‪ ,‬ובזמנו הם היו פיסידים‪ ,‬קיליקים‪,‬‬
‫יוונים שזהותם המדויקת אינה ידועה‪ ,‬וכנראה גם תרקים‪ .‬חיילים ממוצא כזה בוודאי לא הביאו‬

‫עמם מסורת או ידע של טקטיקה רומית‪121.‬‬

‫‪ .5‬הרמיזות לנבואת דניאל‬
‫כאמור‪ ,‬הנבואה על כיבוש מצרים בידי מלך הכתיים‪ ,‬וליתר דיוק מלך כתי אשור‪ ,‬היא ההשלמה‬
‫המשכנעת לפער בתחילת שורה ‪ 4‬בטור א ומשמעותה היא שהמחבר מכוון דבריו אל מלך סלווקי‪.‬‬
‫לפיכך סברו כמה חוקרים שדברים אלה נכתבו קודם לנפילתה הסופית של המלוכה הסלווקית‪.‬‬
‫דוד פלוסר היה הראשון שביסס את ההשלמה של טור א‪ ,‬שורות ‪ ,5–4‬ועמד על הקשר התוכני בין‬
‫נבואת דניאל (יא‪ ,‬מ ואילך) ובין הדברים הנאמרים במגילה (טור א‪ ,‬שורות ‪.)12–11 ,6–5 ,2–1‬‬
‫הוא גם זיהה שמלך הכתיים הוא מלך סלווקי‪ ,‬וסבר שהמגילה חוברה לפני ששלטון הסלווקים‬
‫נפסק לתמיד‪ ,‬דבר שלדעתו קרה עם כיבוש סוריה על ידי טיגרנס הראשון‪ ,‬מלך ארמניה‪ ,‬בשנת‬
‫‪ .83‬ליתר דיוק‪ ,‬פלוסר ראה בפלישת המלך הסלווקי דמטריוס השלישי אוקריוס ליהודה‪ ,‬בשנת‬

‫‪ 89‬בערך‪ ,‬את הרקע הממשי לתיאור המצב הפוליטי בתחילת המגילה (טור א‪ ,‬שורות ‪122.)7–1‬‬
‫שונה התיארוך שהציע חנן אשל‪ .‬הוא תמך בהשלמת השורות כפי שעשה פלוסר ובזיהוי‬
‫מלך הכתיים במלך סלווקי‪ ,‬ואף הוא הצביע על קשר טקסטואלי ותוכני בין המגילה (טור א‪,‬‬

‫‪ 120‬יש קשיים נוספים בפירושו של בר־כוכבא‪ .‬לדוגמה‪ ,‬בשום מקום בתיאורו של יוספוס לא נאמר שהכוח‬
‫של ‪ 8,000‬חיילים הוצב במרכז החזית; למרות זאת קביעה זו‪ ,‬שהיא חיונית לטיעון הכללי של בר־כוכבא‪,‬‬
‫חוזרת ונשנית בלי ביסוס של ממש‪ .‬בר־כוכבא גם לא הביא בחשבון שלינאי היו חיילים שכירים‪ ,‬והניח‬
‫שכל הצבא היה יהודי‪ ,‬אף שתיאורו של יוספוס אינו מחייב פירוש כזה‪ .‬אולי אין זה מקרי שלפי גרסה אחת‬
‫היו לינאי ‪ 8,000‬חיילים שכירים בקרב נגד דמטריוס השלישי או ָקריוס (יוספוס‪ ,‬מלחמת היהודים‪ ,‬א‪;93 ,‬‬
‫‪ 6,200‬לפי קדמוניות היהודים‪ ,‬יג‪ .)378 ,‬איני מוצא לנכון להרחיב כאן את הדיון על עניינים אלה ואחרים‬
‫שאינם עולים בקנה אחד עם הפירוש שהציע בר־כוכבא‪ ,‬מאחר שדי במה שכבר נדון לעיל כדי להפריכו‪.‬‬

‫‪ 1 21‬על השכירים בצבא החשמונאי ראו‪ :‬שצמן (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)44‬עמ' ‪.32–31‬‬
‫‪ 122‬פלוסר (לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,)13‬עמ' ‪ .448 ,440–438‬ובעניין ההשלמה לחסר בטור א'‪ ,‬שורה ‪ 5‬ראו לעיל‪,‬‬
‫עמ' ‪ 343‬והערה ‪ .13‬על פלישת דמטריוס אוקריוס ליהודה‪ ,‬לפי פניית הפרושים‪ ,‬ראו‪ :‬יוספוס‪ ,‬מלחמת‬
‫היהודים‪ ,‬א‪ ;92–90 ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬יג‪ .376–375 ,‬לטענה הדומה לזו של פלוסר ראו דימנט (לעיל‪,‬‬

‫הערה ‪ ,)21‬עמ' ‪379 .629‬‬