Page 22 - etmol 79

‫דבר נכתב במפורש בדף הראשון של הפספורט הבריטי‬ ‫בירושלים למד וינגייט עברית‪ ,‬סייר בארץ וכך גם למד‬
‫הכחול שלו‪ ,‬כי ״המחזיק בפספורט זה אינו רשאי להיכנס‬ ‫להכיר ולהוקיר את אנשי ההגנה וגם ניסה את רעיונותיו‬
‫המקוריים ביחס לתנועה בלילה ומבלי ללכת בשבילים‬
‫לארץ‪-‬ישראל או לעבר הירדן״‪.‬‬
‫בזכות ההיכרות עם אורד וינגייט ניתנה לי הזדמנות בסוף‬ ‫הרגילים‪.‬‬
‫‪ 1940‬לנסוע לסודאן ולשרת שוב תחת פיקודו בחבש‪.‬‬
‫הנסיעה שלי אושרה על ידי ועדה מיוחדת מטעם ההגנה‪.‬‬ ‫דרכים מיוחדות למלחמה‬
‫הגעתי לחרטום‪ ,‬בירת סודאן‪ ,‬סמוך לסוף ‪ .1940‬וינגייט‬
‫קיבל אותי במלון בשמחה רבה‪ ,‬הציגני בפני עוזרו הקפיטן‬ ‫וינגייט הציע להילחם בערבים שפתחו בהתקוממות ב*‬
‫דודס‪-‬פרקר‪ ,‬ולאחר ששאלני על מעשי במשך השנתיים‬ ‫‪ 1936‬בגישה מקורית‪ :‬״כנופיות״ יש להן יתרונות מסויימים‬
‫ויותר מאז התראינו לאחרונה‪ ,‬ועל ידידיו בארץ‪ ,‬מסר‬ ‫לגבי צבא סדיר ‪ -‬הן מצטיינות יותר בידיעת השטח‪ ,‬בקלות‬
‫במילים קצרות וברורות על מה שנעשה עד אותו יום בעניין‬ ‫התנועה‪ ,‬באפשרויות של תצפית תנועות הצבא‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫המרד החבשי ועל פעולותיו הוא מאז הוטל עליו התפקיד של‬ ‫כדי לבטל את היתרונות הללו‪ ,‬יש לצרף אל הצבא הסדיר‬
‫קצין המטה האחראי לפעולות הגרילה‪ .‬אז הוברר לי כי‬ ‫מאנשי המקום הנאמנים לשלטון‪ .‬ונוסף על כך‪ ,‬יש לנקוט‬
‫תפקידי יהיה לשמש ״עוזרו האישי״ והוסכם שאתחיל‬ ‫שיטות״פעולה של הכנופיות עצמן ‪ -‬התקפות לילה‪ ,‬מארבים‬
‫וכר‪ ,‬וכך הגיע וינגייט לרעיון של ״פלגות הלילה המיוח­‬
‫בעבודה למחרת בבוקר‪.‬‬ ‫דות״ )או ״פלוגות״האש״(‪ ,‬אשר הוקמו ופעלו בפיקודו של‬
‫למחרת‪ ,‬במשרד‪ ,‬נאם ״הידיד״ בפני נאום ציוני‪ ,‬הדגיש‬ ‫אורד וינגייט‪ ,‬אשר כינויו היה ״הידיד״‪ .‬פלגות הלילה עשו‬
‫בדבריו שהמלחמה לשיחרור חבש היא מלחמה למען העמים‬ ‫הרבה לביעור הכנופיות‪ ,‬בעיקר באזור צינור״הנפט ובצפון‬
‫הנדכאים‪ ,‬כמלחמה למען היהודים‪ :‬״כל מי שהוא ידיד‬
‫לחבשים‪ ,‬הריהו ממילא גם ידיד ליהודים״‪ .‬ועוד הוסיף‬ ‫ארץ־ישראל‪.‬‬
‫ואמר‪ :‬״בעבודתך כאן ובחבש עצמה תוכל לעזור לי הרבה‪.‬‬
‫ואם אצליח כאן‪ ,‬אוכל אחר‪-‬כך לעזור יותר לציונות‪ .‬הינך‬ ‫בספטמבר ‪ 1938‬נערך בעין־חרוד קורם שנקרא בשם‬
‫״קורם לסמלים עברים״‪ .‬הכוונה היתה לאמן צוות של‬
‫עובד למען ציון‪ ,‬איפוא״‪.‬‬ ‫סמלים‪ ,‬כדי שאלה ישמשו בסיס לתיגבורן ולחיזוקן של‬
‫פלגות הלילה המיוחדות‪ .‬לקורס זה נשלחו אנשים מטעם‬
‫אם אין אני לי ‪ -‬מי לי‬ ‫ההגנה‪) .‬אגב‪ ,‬המונח ״סמל״ אשר מקורו בראשי תיבות‪:‬‬
‫סגן מחוץ למנין‪ ,‬שימש באותם הימים במובן של ״משק״‬
‫וינגייט‪ ,‬כדרכו‪ ,‬הצליח להפוך את תפקיד המטה שלו‬ ‫היום‪ ,‬מפקד שאינו קצין(‪ .‬יעקב דורי‪ ,‬מפקד מחוז חיפה של‬
‫לפיקוד‪ .‬לאחר שנפגש עם ראש המשלחת הצבאית הבריטית‬ ‫ההגנה והרמטכ״ל במלחמת העצמאות‪ ,‬החליט לבקר במחנה‬
‫בהרי חבש )משלחת זו נקראה בשם ‪ ,(101‬חזר לחרטום‪,‬‬ ‫עין״חרוד כדי ללמוד מקרוב את שיטותיו של וינגייט והטיל‬
‫גיבש את תוכניותיו וקיבל אישור עליהן מהמפקדה בקהיר‪.‬‬ ‫עלי לבוא יחד איתו ולשמש מדריך למתורגמנים‪ .‬החניכים‬
‫בניגוד לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬בה נלחם וינגייט כנגד כוחות גרילה‪,‬‬ ‫התחלקו לעשר קבוצות‪ ,‬כל אחת בהדרכתו של סרג׳נט‬
‫כאן היה הוא זה שנקט בתכסיסי גרילה‪ .‬הוא גם סייע‬ ‫בריטי‪ ,‬ועלי היה לשבת כל ערב עם המתורגמנים‪ ,‬להסביר‬
‫באימון של הגדודים החבשים‪ ,‬שהורכבו בעיקרם מפליטים‬ ‫להם במידת הצורך את המונחים באנגלית)אם־כי לרוב ידעו‬
‫שברחו מחבש לקניה‪ ,‬הפך את גדוד הספר הסודאני‪ ,‬שהיה‬ ‫אותם( והעיקר ‪ -‬לתת להם את המונחים החדשים בעברית‬
‫מיועד לשמור על השיירות‪ ,‬לגדוד לוחם‪ ,‬הקים ״מרכזי‬ ‫אשר עליהם להשתמש בהם בעת התרגום‪ .‬בנוסף‪ ,‬הייתי‬
‫מבצעים״‪ ,‬אשר כל אחד מהם היה מורכב מקצין בריטי‪,‬‬ ‫מתרגם בכתב את הרצאותיו של וינגייט‪ .‬וינגייט לא הרשה‬
‫חמישה סמלים בריטים ו‪ 200-‬חבשים‪ ,‬ותוך שיתוף פעולה‬ ‫לאיש לרשום רשימות בזמן הרצאותיו‪ ,‬וטען כי הרישום‬
‫עם הפטריוטים המקומיים )השם ״פטריוטים״ ניתן להם‬ ‫מקטין את הריכוז ותשומת הלב‪ .‬מסיבה זו הכין מראש‬
‫על‪-‬ידי אורד וינגייט( הצליח לשחרר משלטון האיטלקים את‬ ‫תמצית של כל הרצאה והרצאה‪ .‬הייתי הולך לחדרו‪ ,‬מקבל‬
‫שטח גוג׳אם‪ ,‬המוקף על‪-‬ידי הנילוס הכחול‪ .‬כוחותיו של‬ ‫ממנו את התמצית‪ ,‬מתרגמה לעברית‪ ,‬מדפיס‪ ,‬משכפל‬
‫וינגייט היו מצומצמים‪ :‬הגדוד הסודאני בחלקו‪ ,‬הגדוד‬ ‫ומחלק לחניכים‪ .‬בעת ההרצאה עצמה נעשתה מלאכת‬
‫החבשי השני וכמה מרכזי מבצעים‪ .‬כהדגשה לעובדה כי כוח‬ ‫התרגום על״ידי חבר ותיק ממני‪ ,‬אולם יום אחד ניתנה לי‬
‫זה היה צריך להיות כוח נבחר‪ ,‬קרא וינגייט לכוח תחת‬ ‫הזדמנות לתרגם הרצאה של וינגייט בעת נתינתה וגם‬
‫פיקודו בשם ״כוח גדעון״‪ :‬ואת פקודת היום הראשונה שלו‬ ‫החניכים וגם וינגייט עצמו)אשר כבר ידע קצת עברית( היו‬
‫לחבשים‪ ,‬לאחר שהגענו לרמה )בגובה ‪ 1,500‬מטרים ויו­‬ ‫שבעי רצון ממלאכת התרגום‪ ,‬ומשלחת מיוחדת של החני­‬
‫תר(‪ ,‬מרחק מאות קילומטרים מהגבול הסודאני‪ ,‬פתח וי‪-‬‬ ‫כים באה אל דורי וביקשה‪ ,‬כי להבא רק אנכי אעסוק‬
‫במלאכת התרגום של הרצאותיו של וינגייט‪ .‬בזכות ההרצ­‬
‫נגייט באימרה‪ :‬״אם אין אני לי ‪ -‬מי לי״‪.‬‬ ‫אות הללו שתרגמתי ‪ -‬ועוד לפני כן בזכות התרגומים‬
‫כפתרון לשאלת התובלה ריכז וינגייט מרחבי סודאן קרוב‬ ‫שהייתי מכין לתמצית ההרצאות ‪ -‬נקשרו קשרים הדוקים‬
‫ל‪ 20,000-‬גמלים על מוביליהם‪ .‬ואת בעיית השירות הרפואי‬
‫פתר על‪-‬ידי גיוס רופאים יהודים מארץ‪-‬ישראל שמילאו‬ ‫בין אורד וינגייט לביני‪.‬‬
‫הקורס בעין‪-‬חרוד הסתיים בערב יום הכיפורים‪ ,‬אוקטו­‬
‫תפקיד חשוב ביחידות הצבאיות ובין האזרחים‪.‬‬ ‫בר ‪ .1938‬התכנית הגדולה של וינגייט לא בוצעה וחניכי‬
‫לא אאריך בדיבורים על הפעולות הצבאיות של וינגייט‬ ‫הקורס נשלחו ברובם כחיילים פשוטים למספר פלגות אשר‬
‫בחבש‪ .‬על כך כתבתי בספרי ״עם וינגייט בחבש״ )הוצאת‬ ‫צורפו לגדודים בריטים שונים‪ .‬לאחר כמה חודשים נאלץ‬
‫״עם עובד״(‪ .‬בחבש‪ ,‬כמו בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬הדגים וינגייט את‬ ‫וינגייט לעזוב את ארץ‪-‬ישראל ובדו״ח הסודי שכתבו הממו­‬
‫נים עליו )כפי שהיה נהוג לגבי כל קצין סדיר בצבא‬
‫תכונותיו הצבאיות העיקריות‪ :‬מקוריות והעזה‪.‬‬ ‫הבריטי מדי שנה בשנה(‪ ,‬נאמר‪ ,‬כי הוא יותר מדי ידידותי‬
‫וינגייט קרא לעצמו ״מפקד הכוחות הבריטיים והאתיופ‪-‬‬ ‫כלפי היהודים ונוטה להתערב בענייני פוליטיקה‪ .‬בסופו של‬
‫יים״ )האתיופים אינם אוהבים את השם ״חבש״ שמקורו‬
‫בערבית והוא מציין ערב רב של עמים(‪ ,‬אולם מבחינה‬
‫פורמלית מונה מפקד המשלחת הצבאית מס׳ ‪ .101‬מבין‬

‫' ר ‪ [ 6 1‬י מ מ ‪ 6‬נ ‪ :‬ח ;‪ P,‬׳) ’‬ ‫‪n 061c‬׳ ‪p‬‬ ‫‪dk‬‬

‫אם אשכחיך ירושלים תשכח ימיני״ ‪ -‬בכתב ידו של וינגייט בעברית‬ ‫‪22‬‬