Page 19 - etmol 79

‫יהודי איראןעולים‬

‫חברי הועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בטהרן ב־‪ 9‬ו ‪ 9‬ו‬

‫כשנודע באיראן על הצהרת בלפור יצאו רבים לארץ למרות הקשיים‬

‫מאת עזריה לוי‬

‫הנציב העליון בארץ‪ ,‬כדי שיידע מה‬ ‫את הציבור לפעילות הנכספת‪ ,‬פרסם‬ ‫במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬לחם‬
‫להשיב לשואלים‪.‬‬ ‫הועד ״ספר חיזוק שפת‪-‬עבר״‪ ,‬בעריכת‬ ‫הצבא הרוסי נגד התורכים בחזית‬
‫שלמה כהן‪-‬צדק‪ ,‬שהוא ספר ללימוד דק­‬ ‫קווקז‪-‬אירן‪ .‬גדודים מספר חנו בעיר‬
‫נראה שיהודים מספר החלו עולים‬ ‫דוק הלשון העברית‪ ,‬ובסופו נדפס ההי‪-‬‬ ‫המדאן‪ .‬ד״ר יעקב ויינשל‪ ,‬יליד טיפליס‬
‫מבלי להמתין לסידורים הפורמליים‪,‬‬ ‫)‪ (1981-1891‬וחניך הגימנסיה בבאקו‪,‬‬
‫שכן אנו מוצאים בארכיון הבריטי את‬ ‫מנון הלאומי ״התקוה״‪.‬‬ ‫היה רופא צבאי באחד הגדודים הרוס­‬
‫מכתבו של שר החוץ הבריטי‪ ,‬הלורד‬ ‫יים‪ .‬נראה שויינשל‪ ,‬שהיה פעיל בתנו­‬
‫קרזון‪ ,‬אל הרברט סמואל בענין‬ ‫פניה ללונדון‬ ‫עה הציונית‪ ,‬קשר קשרים עם יהודי‬
‫הקונסוליה הפרסית בירושלים‪ .‬על כך‬ ‫המדאן‪ .‬בסוף שנת ‪ 1917‬קיבל ויינשל‬
‫השיב סמואל‪ ,‬ביום ‪ 4‬בנובמבר ‪,1920‬‬ ‫שלמה כהן‪-‬צדק החליט לעלות לארץ‪-‬‬ ‫הוראה‪ ,‬לצאת לפטרוגרד ולהתייצב‬
‫שהקונסוליה הפרסית בירושלים נסגרה‬ ‫ישראל‪ ,‬בראש קבוצה של עשרות יהו­‬ ‫ביחידה הצבאית היהודית שהוקמה שם‪,‬‬
‫בשנת ‪ 1917‬בפקודת השלטונות התורכ­‬ ‫דים‪ ,‬ולשם כך החל בהתכתבות עם‬ ‫בפיקודו של טרומפלדור‪ .‬כידוע‪ ,‬פורקה‬
‫המרכז הציוני בלונדון‪ ,‬שהרי ברוסיה‬ ‫יחידה זו כעבור חדשים אחדים בהוראת‬
‫יים הואיל והקונסול סלים ביי‪ ,‬שנתמנה‬ ‫נפסקה הפעילות הציונית‪ ,‬וכן עם השג­‬
‫בשנת ‪ ,1908‬הודח בשל מעשי הונאה‪,‬‬ ‫ריר הבריטי בטהרן‪ .‬אל מכתביו צירף‬ ‫ממשלת רוסיה‪.‬‬
‫ולכן אין מי שיאשר דרכונים פרסיים או‬ ‫העתק של כתב‪-‬המינוי שלו‪ ,‬כנציג הציו­‬
‫כל תעודה המעידה על נתינותם של‬ ‫נים באירן מטעם המרכז הציוני בלו­‬ ‫ב~‪ 2‬בנובמבר ‪ 1917‬נתפרסמה הצה­‬
‫הנוסעים‪ .‬מזה אנו למדים שלירושלים‬ ‫רת בלפור‪ .‬מפטרוגרד נשלח מברק‬
‫הגיעו יהודים מאירן‪ ,‬ללא תעודות ווי­‬ ‫נדון‪.‬‬
‫זות‪ .‬כה להוטים היו לעלות‪ .‬הנציב‬ ‫בארכיון של משרד‪-‬החוץ הבריטי‬ ‫המודיע על הבשורה הגדולה אל קהילת‬
‫בלונדון שמורה ההתכתבות של שלמה‬ ‫המדאן‪ ,‬ומכאן הועברה הידיעה המש­‬
‫המליץ למנות מיד קונסול פרסי חדש‬ ‫כהן‪-‬צדק עם השגריר הבריטי בטהרן‪,‬‬
‫וכן העתקי התכתבות של השגריר בטה­‬ ‫מחת אל טהרן הבירה‪.‬‬
‫בירושלים שיטפל בבאים‪.‬‬ ‫רן עם הנציב העליון בארץ ישראל‬
‫ביוני ‪ 1921‬כותבים מלונדון אל השג­‬ ‫הלורד סמואל ועוזריו‪ .‬ראשי ההסתד­‬ ‫כשהתקבלה הידיעה על ההצהרה‪,‬‬
‫ריר הבריטי בטהרן ומוסרים פרטים‪,‬‬ ‫רות הציונית בטהרן ביקשו מן השגריר‬ ‫החלו יהודי אירן להתארגן‪ ,‬ויסדו אגודה‬
‫בדבר אפשרויות הכניסה לארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫הבריטי פרטים על אפשרויות העליה‬ ‫ציונית‪ ,‬שמרכזה היה בטהרן‪ .‬בראש‬
‫בין השאר נאמר‪ ,‬כי לתקופה של ‪3‬‬ ‫לארץ‪ ,‬ולכן פנה השגריר אל משרד‬
‫חודשים ניתן רישיון כניסה ללא קושי‬ ‫ההסתדרות הציונית בטהרן עמדו שלמה‬
‫ואילו ויזה למהגרים ניתנת לבעלי‪-‬‬ ‫כהן־צדק וסגנו הרב עזיזאללה נעים‪.‬‬
‫הוועד‪-‬הציוני בטהרן ובהמדאן החלו‬
‫בפעילות ציונית ותרבותית‪ .‬כדי להכין‬

‫‪19‬‬