Page 15 - etmol 79
P. 15

‫אניה‪ ,‬נחש ונשר‪ ,‬המביאים אליה את הגבר המיועד לה‪.‬‬             ‫הנערה‬
    ‫אין כמובן בתנ״ך כל רמז לסיפור זה‪ ,‬אין לו כל רמז‬
    ‫גם בתלמודים ובמדרשים שהיו בידינו‪ .‬עובדה זו כנראה‬            ‫המגדל‬
    ‫שגרמה לכך שאחד מידידי ביאליק בעיר שטראסבורג‬
    ‫פנה אליו במרץ ‪ 1933‬ושאלו מה הם המקורות שמהם‬                   ‫המקור ל׳אגדח שלושה‬
    ‫שאב בחיבור האגדה‪ .‬על כך ענה לו ביאליק כי בכותבו‬              ‫וארבעה׳ של כיאליק • מה‬
    ‫את ״אגדת שלושה וארבעה״ הסתמך בעיקר על קטע‬                   ‫שמעה אשתו מפי זקנה אחת‬
    ‫האגדה המובא במבוא של שלמה בובר לתנחומא הקדום‪.‬‬
    ‫החוקר שלמה בובר מגליציה‪ ,‬סבו של מרתין בובר‪,‬‬                          ‫בילדוחהז‬
    ‫פירסם בשנת ‪ 1885‬את מדרש תנחומא ״הישן והקדמון״‪,‬‬
    ‫אשר נמצא עד אז בכתבי יד והוא איננו מדרש תנחומא‬             ‫״אגדת שלושה וארבעה״ היא הגדולה באגדות שכתב‬
    ‫הנמצא מזה דורות בידינו‪ .‬במבוא למדרש הוסיף קטעים‬            ‫חיים נחמן ביאליק‪ .‬זהו סיפור אהבה רב עלילה וגיבורים‬
    ‫שאינם מופיעים בכתב־היד המרכזי וביניהם הקטע ששי­‬            ‫והתרגשות ומתח‪ .‬ביאליק פירסמה בסוף שנת ‪1929‬‬
                                                               ‫ב״מאזנים״‪ .‬נוסח ראשון של האגדה‪ ,‬קצר מאוד‪ ,‬פירסם‬
                     ‫מש לביאליק כמקור לאגדה‪ .‬וזה נוסחו‪:‬‬        ‫ביאליק בשנת ‪ 1917‬בשבועון ״העם״ שיצא לאור‬
                                                               ‫במוסקבה‪ ,‬בימי המהפכה‪ ,‬בשם ״בת המלך ובן זוגה״‪.‬‬
    ‫״מעשה בשלמה המלך שהיתה לז בת יפיפיה אין כמותה בכל‬          ‫שתים־עשר שנה אחר־כך הרחיב את הסיפור‪ ,‬הוסיף‬
                                                               ‫עלילה לעלילה וכתב אגדה המוכיחה כי אין דבר העומד‬
    ‫איץ־ישראל‪ .‬הביש במזלות מי גן זוגה ומי ישאנה ודאה שהוא עני‬  ‫בכוחה של האהבה‪ ,‬גם אם נכלאת הנערה בארמון סגור‬
    ‫אחד ואין בישראל עני כמותו‪ .‬מה עשה‪ ,‬בנה מגדל גבוה בים‪ ,‬לקת‬  ‫שאין כל גישה אליו‪ .‬הוא תלה את הסיפור במאמר שלמה‬
                                                               ‫במשלי‪ :‬״שלושה הם נפלאו ממני וארבעה לא ידעתים ‪-‬‬
    ‫בתו ושם אותה באותו מגדל הגבוה‪ ,‬ושם עמה שבעה סריסים‬         ‫דרך הנשר בשמים‪ ,‬דרך נחש עלי צור‪ ,‬דרך אניה בלב ים‬
                                                               ‫ן ודרך גבר בעלמה״‪ .‬ובנצלו את כל ארבעה אלו שנזכרו‬
    ‫מזקני ישראל‪ .‬ובמגדל לא עשה פתח שלא יכנוס אדם בו‪ ,‬ושם בו‬
                                                               ‫ן אצל שלמה‪ ,‬כתב את אגדתו שיש בה נערה אוהבת גבר‬
                        ‫צידה הרבה‪ ,‬אמד אראה פועל משם ומעשהו‪.‬‬
                                                               ‫ן שלכאורה לא יכול להגיע אליה‪ ,‬ושלושה שליחים ‪-‬‬
     ‫״לימים היה אוחו עני שהוא בן זוגה והיה יוצא בדרך בלילה‪,‬‬

    ‫היה ערום ויחף רעב וצמא ולא היה לו במה ישכב‪ .‬ראה נבלת שור‬

    ‫מושלכת בשדה‪ ,‬נכנס בין צלעות הנבלה להפיג צנתו והיה ישן‪ .‬בא‬

    ‫עוף גדול ונסל אותה הנבלה ונשא על גג אותו מגדל על חדר‬

    ‫הבחורה ושם היה אוכל את בשר הנבלה‪ .‬וישב שם על הגג‬

‫כשהאיר השחר‪ .‬יצחה הבחורה מהדרה ללכת הגגה כמשפסה בכל‪!,‬‬

‫יום וראתה אותו בחור‪ ,‬אמרה לו מי אתה ומי הביאך הנה‪ .‬אמר לה ן‬

     ‫יהודי אני מבני עכו אני‪ ,‬אמנם עוף הביאני הנה‪ .‬מה עשתה‬

    ‫לקחתו והביאתו בחדרה והלבישחו והרחיצתו וסבתו ונחיפה‬

‫מאוד עד שאין כמותו בכל גבול ישראל‪ .‬ואהבת‪ 1‬הבחורה בלבה!‬

‫ובנפשה‪ ,‬ונפשה קשורה בנפשו‪ .‬והיה הבחור חריף ומפולפל וממד (‬

     ‫לח וסופר‪ .‬יום אחד אמדה לו‪ ,‬רוצה אתה לקדשני‪ ,‬אמד לה ומי‬

     ‫יתן‪ .‬מה עשה‪ ,‬הקיז דם וכתב לה כחובה ומוהר מדמו וקידשה‬

‫ואמר עד ה׳ היום ועדים מיכאל וגבריאל‪ .‬בא עליה כדרר כל אדם ‪1‬‬

‫ונתעברה ממנו‪» .‬‬

‫״כשראו אותה הזקנים מעוברת אמרו לה כמדומה לנו שאת ‪I‬‬

‫מעוברת‪ .‬אמדה להם הן‪ .‬אמרו לה‪ ,‬וממי נתעברת‪ .‬אמרה להם‪ ,‬מה ן‬

‫לכם לדעת‪ .‬נפלו פני הזקנים שהיו מתיידאין משלמה המלך פן ן‬

‫ישים עליהם עלילות דברים‪ .‬ושלחו אליו לבוא לדבר אליהם‪ .‬נכנס ‪J‬‬

‫שלמה בספינה ובא אליהם ואמרו לו אדונינו המלך כך הדבר ואל ‪1‬‬

‫ישים אדונינו בעבדיו עוון‪ .‬כששמע קרא לבתו ושאל לה על הדבר‪{ .‬‬

‫אמרה לו בחור אחד הביא לי הקדוש־בדוך־הוא יפה וטוב‪ ,‬תלמודי ן‬

‫וסופר‪ ,‬וקדשגי‪ .‬קראה לבחור ובא לפני המלך והראה לו הכתובה )‬

‫שעשה לבתו‪ .‬ושאל לו המלך על אביו ועל אמו ועל משפחתו ‪J‬‬

‫ומאיזה עיר הוא‪ .‬והבין מדבריו שהוא אוחו שראה במזל ושמח ‪I‬‬
‫שמתה גדולה ואמר ברוך המקום שנותן לאיש‪ ,‬תהו מושיב יחידים ‪I‬‬

‫ביתה‪ ,‬מוציא אסירים בכושדות״‪ .‬ן‬
‫עד כאן הקטע ממדרש תנחומא הקדמון‪ .‬כפי שיושם )‬
‫לב‪ ,‬חסר בסיפור זה הנחש‪ ,‬שגם אותו שילב ביאליק )‬
‫באגדה שלו‪ .‬ואמנם בהמשך המכתב ששלח לד״ר נאכט (‬
‫מציין ביאליק כי נוסף לקטע מתוך תנחומא הוא כתב את (‬
‫אגדתו על סמך השערתו ״שאגדה זו צמחה בהשפעת ן‬
‫הכתובים במשלי ׳שלשה אלו נפלאו ממני׳ וכו׳״ והוא>‬
‫מוסיף‪ :‬״השערה זו נתאמתה לי אחרי בן בהזדמן לי )‬
‫לשמוע קצת פרטים נוספים לאגדה זו מפי אשתי‪ .‬לפי ז‬
‫הנוסח שלה‪ ,‬ששמעה בילדותה מפי אשהזקנה‪ ,‬תפס (‬
‫מקום באותו אגדה גם הנחש‪ .‬על יסוד זה רקמתי לי את >‬

‫האגדה ושכללתיה שכלול אמנותי עד שהיתה לנובילה ן‬

‫שלמה רבת״עלילה‪ .‬מקורות אחרים לאגדה זו אינני ]‬
‫יודע״‪( .‬‬
‫ש‪ .‬יוסף ן‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20