Page 11 - etmol 79

‫בתקופת המהפכה הצרפתית זכו יהודי‬ ‫ן‬
‫רומא להפוגה קצרה במשטר האימים‬ ‫י‬
‫האפיפיורי‪ ,‬לאחר שהעיר נכבשה על־‬ ‫|‬
‫ידי הצרפתים בשנת ‪ .1798‬אולם שנת­‬

‫יים אחר־כך חזר המשטר הישן‪ .‬תקופת‬
‫החופש נתחדשה בשנת ‪ 1808‬כאשר‬

‫כבשו הצרפתים מחדש את רומא והיא‬
‫סופחה לאימפריה של נפוליאון‪ .‬אולם‬
‫הפוגה זו נמשכה רק חמש שנים ובשנת‬
‫‪ 1814‬שב על כנו המשטר האפיפיורי‪.‬‬
‫בשעה שברוב מדינות אירופה המער­‬
‫בית זכו היהודים לשוויון אזרחי‪ ,‬חזרו‬
‫האפיפיורים וגזרו על יהודי רומא את‬

‫משטר הכפיה של הגיטו‪ .‬בשנת ‪1848‬‬
‫הורה האפיפיור פיאו התשיעי להרוס‬
‫את חומות הגיטו‪ ,‬אולם לפי שעה היה‬
‫בכך בעיקר משום מעשה סמלי‪ ,‬היהו‪-‬‬
‫דים המשיכו להיות סגורים ב״גיטו הפ­‬
‫תוח״ ועדיין היו מוטלות עליהם מגבלות‬

‫רבות‪.‬‬

‫רומא מסופחת לאיטליה‬

‫בסוף שנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪19-‬‬ ‫כבדים ובסופו של דבר הגיעה הקהילה‬ ‫בית־הבנסת שנבנה בראשית המאה ה־‪20‬‬
‫הגיע מספר היהודים בעיר ל‪ 5000-‬בקי­‬ ‫לידי פשיטת רגל‪ .‬מצבם של היהודים‬
‫רוב‪ .‬בשנת ‪ 1870‬הושם קץ לשלטון‬ ‫ברומא היה קשה מנשוא ובמאות ה‪17-‬‬ ‫רדיפות יהודים‬
‫האפיפיורים ברומא והעיר סופחה‬ ‫וה‪ 18-‬גבר מספר מחוסרי האמצעים בין‬
‫לממלכה האיטלקית ומעמדם האזרחי של‬ ‫יהודי העיר לממדים שלא היה כמותם‬ ‫הריאקציה הקתולית שבאה בעקבות‬
‫היהודים הושווה לזה של שאר התוש­‬ ‫בשום ציבור יהודי אחר באירופה‪ .‬תנאי‬ ‫הרפורמציה ועליית הפרוטסטנטים‪,‬‬
‫המגורים בגיטו היו קשים עד מאוד‪,‬‬ ‫ביקשה לעקור את הכפירה בשורות הב‪-‬‬
‫בים‪.‬‬ ‫והדבר הגיע לידי כך שחדר אחד שימש‬ ‫נסיה ולהכחיד חלק מהתופעות של‬
‫התמורה הפוליטית באיטליה וברומא‬ ‫לעתים למגוריהן של שלוש משפחות‪,‬‬ ‫הרנסנס וההומניזם‪ .‬הכמרים הפנו את‬
‫הביאה בעקבותיה לגידול ניכר באוכלו‪-‬‬ ‫אשר החזיקו בו בתור‪ ,‬דהיינו כל משפ­‬ ‫חציהם נגד הספרות העברית שראו בה‬
‫סיה היהודית‪ .‬בשנת ‪ ,1930‬היה מספר‬ ‫חה היתה רשאית להשתמש בחדר‬ ‫מקור השראה לרוח הספקנות והכפירה‪.‬‬
‫היהודים ברומא ‪ 11‬אלף נפש‪ .‬יהודי‬ ‫מעשה ראשון בתחום זה בא בשנת‬
‫רומא‪ ,‬כשאר אחיהם באיטליה‪ ,‬נטלו‬ ‫שמונה שעות מתוך עשרים‪-‬וארבע‪.‬‬ ‫‪ 1553‬בפקודת האפיפיור ג׳וליו השלישי‬
‫חלק גדל והולך בחיים הכלכליים והמדי­‬ ‫אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן המשיכו להתגורר ברו­‬ ‫שציווה לשרוף את ספרי התלמוד‪.‬‬
‫ניים של הארץ‪ .‬המשטר הפאשיסטי של‬ ‫מא במאות ה‪ 17-‬וה‪ 18-‬בין ‪ 4000‬ל‪-‬‬ ‫הונהגה גם צנזורה חמורה על ספרים‬
‫מוסליני שקם באיטליה אחרי מלחמת‬ ‫‪ 6000‬יהודים‪ ,‬כשמספר קטן של משפ­‬ ‫עברים‪ .‬אולם יותר מכל נפגעו היהודים‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬לא הביא בתחילה‬ ‫חות בעלות אמצעים משלמות את מיסי‬ ‫מבחינה חומרית וחברתית‪ :‬בצו האפי­‬
‫לשינוי במעמדם של יהודי רומא ואיט­‬ ‫הקהילה ומאפשרות פעילות חברתית‬ ‫פיור פאולו הרביעי נקבע כי לכל קהילה‬
‫ליה‪ .‬אולם עם ההתקרבות בין המשטר‬ ‫מינימלית‪ .‬במשך שלושת מאות השנים‬ ‫יהיה רק בית‪-‬כנסת אחד‪ ,‬ליהודים אסור‬
‫הפאשיסטי האיטלקי והמשטר הנאצי‬ ‫שמאז אמצע המאה ה‪ 16-‬ועד אמצע‬ ‫להחזיק נכסי‪-‬דלא‪-‬ניידי ואסור להם לע­‬
‫הגרמני הפכה האנטישמיות לחלק מן‬ ‫המאה ה‪ 19-‬היתה תרומתם של יהודי‬ ‫סוק בכל מלאכה להוציא מסחר בבגדים‬
‫המדיניות של איטליה‪ .‬בשנת ‪1938‬‬ ‫רומא מעטה מאוד ליצירה התרבותית‬ ‫משומשים והלוואות‪ .‬כל כתבי הזכויות‬
‫פורסמה הנוסחה האיטלקית של חוקי‬ ‫של יהודי אירופה ושמם של חכמיה‬ ‫התבטלו והאפיפיור ציווה לכלוא את‬
‫נירנברג הנאצים‪ .‬עם זאת‪ ,‬היו מועטים‬ ‫ורבניה לא נודע מעבר לגבולות העיר‪.‬‬ ‫היהודים בגיטו‪ .‬יחד עם זאת גברה‬
‫יחסית באיטליה מעשי אלימות ממשיים‬ ‫ההטפה לשמד‪ .‬על היהודים הוטלו מסים‬
‫נגד היהודים‪ .‬מצב זה השתנה בשנת‬ ‫גם מספר היהודים בעיר התמעט והלך‪.‬‬
‫‪ ,1943‬כשהגרמנים השתלטו על איטליה‬
‫ומוסליני הכריז על היהודים כאויבי‬
‫האומה‪ .‬הנאצים ערכו מצוד על יהודי‬
‫העיר וכאלפיים יהודים נספו בידיהם‪.‬‬
‫תקופת הרדיפות ברומא נחתמה בבגיד­‬
‫תו של הרב הראשי האחרון של הקהילה‬
‫בתקופת השואה‪ ,‬ישראל צולי‪ ,‬אשר‬
‫התנצר זמן מועט לאחר שיחרור העיר‪.‬‬
‫אחרי המלחמה שוקמה קהילת רומא‬
‫ובאמצע שנות החמישים כבר מנתה כ‪-‬‬
‫‪ 12‬אלף נפש‪ .‬המוסדות היהודיים החלו‬
‫לפעול מחדש‪ ,‬ונפתחו בתי‪-‬ספר ובית‪-‬‬
‫מדרש לרבנים‪ .‬הקהילה היהודית העתי­‬

‫קה בעולם שבה לחיות‪.‬‬

‫‪It‬‬