Page 7 - etmol 79
P. 7

‫טיח לכם ‪ -‬שגה‪ .‬כל עוד המלחמה לא‬        ‫אשכול‪ :‬מה פירוש אוהל מגורים‪,‬‬                                                     ‫צילום בחולות‬
            ‫תמה ‪ -‬לא יוחזרו הילדים‪.‬״‬                     ‫איפה ישנים החיילים?‬
                                                        ‫המ״פ‪ :‬על השמיכות‪.‬‬       ‫חגיגי‪ ,‬אך דא עקא שכמות הנעליים‬
‫הרוחות בארץ סערו‪ .‬עיתון ״הארץ״‬                                                  ‫הצבאיות הספיקה רק לחלק מהחיילים‪.‬‬
‫פרסם מאמר ראשי וקרא לממשלה לק­‬         ‫דורי )לאחד החיילים(‪ :‬איך אתם‬             ‫מה עושים? בין המפקדים התפתח ויכוח‪.‬‬
‫יים את הבטחתה להורים‪ .‬ואולם‪ ,‬המח­‬      ‫מסתדרים? לא קשה לכם כך‪ ,‬לישון על‬         ‫היו שהציעו להעלות למגרש המסדרים‬
‫סור החריף בכוח‪-‬אדם לא איפשר לוותר‬                                               ‫רק מקצת מהתיילים‪ ,‬נעולי נעליים‬
‫על ״הילדים״ ואגף כוח אדם עסק כבר‬                                        ‫הקרקע?‬  ‫צבאיות‪ ,‬ובדרך זו להבהיר לבכירי‬
‫מראשית אוגוסט ‪ 1948‬בחלוקתם ליחי­‬                    ‫חייל‪ :‬מתרגלים‪ ,‬המפקד‪.‬‬       ‫מערכת הביטחון עד כמה שולט המחסור‬
‫דות השונות‪ .‬ב‪ 9-‬באוגוסט רשם בן‪-‬‬        ‫אל משלוח הנעליים שהגיע לבסיס‬             ‫בבסיס‪ .‬דעה קיצונית עוד יותר אמרה‪,‬‬
‫גוריון ביומנו‪ :‬״ואשר למחנה הנוער‬       ‫״הילדים״ צורפה גם כמות הגונה של‬          ‫שמן הראוי להעלות למגרש המסדרים‬
‫בני ‪ - 17‬יש בהם ‪ 350‬הרוצים בהתייש­‬     ‫מזרנים‪ .‬מיטות‪ ,‬לא היה בכוחו של‬           ‫את כל החיילים ‪ -‬יחפים‪ ,‬וכך ישוכנעו‬
‫בות‪ .‬לחיל האוויר‪ ,‬לפי דרישת צדוק‬                                                ‫האורחים־החשובים־מאוד כי המצב הוא‬
‫)ראש אכ״א( ילכו ‪ ,150‬לחיל הים ‪,400‬‬                         ‫צה״ל הצעיר לספק‪.‬‬     ‫ללא נשוא‪ .‬הפתרון שאומץ לבסוף‪ :‬כל‬
‫לטנקים ושריון )חטיבה שבע ושמונה(‬                                                ‫חייל הורשה להופיע בנעליים המצויות‬
                                               ‫׳עריקות״ לפלמ״ח‬
              ‫‪ ,150‬לקורס מ״כים ‪.200‬״‬                                                  ‫ברשותו)לרוב נעליים אזרחיות(‪.‬‬
‫אלחנן ישי‪ ,‬מפקד מחנה ‪ ,80‬טען ‪-‬‬         ‫במהלך האימונים וביתר שאת עם‬              ‫המסדר הססגוני הזה עשה את שלו‬
‫לפי המשך דיווחו של בן‪-‬גוריון ‪ -‬כי‬      ‫סיומם החלו ״עריקות״ לכיוון היחידות‬       ‫והאורחים שהופתעו לראות חיילים‬
‫חישובו של צדוק אינו נכון‪ ,‬שכן יש‬       ‫הלוחמות‪ ,‬שכן יש לזכור כי באותם‬           ‫בנעלי התעמלות‪ ,‬סנדלים ואף יחפים‬
‫להשאיר בבסיס‪ ,‬עם סיום מחזור האימו­‬     ‫ימים )אוגוסט ‪ ,(1948‬הקרבות לא תמו‪,‬‬       ‫)כך‪ ,‬על כל מקום‪ ,‬טוענים כמה מ״ילדי‬
‫נים הראשון‪ ,‬כ‪ 250-‬חיילים‪ ,‬כדי שיהוו‬    ‫וחלק מהצעירים סברו כי מקומם הנכון‬        ‫‪31‬׳״ בתוקף( ‪ -‬הורו לנפק לבסיס מער­‬
‫את סגל המדריכים של מחזור שני של‬        ‫הוא ביחידות הפלמ״ח ובשאר חטיבות‬          ‫כות ביגוד והנעלה בכמות מספקת‪ .‬אגב‪,‬‬
‫ילידי ‪ ,1931‬ב‪ 1500-‬במספר‪ ,‬שעמד‬         ‫השדה‪ .‬הדבר גרם לאי‪-‬שקט מחודש‬             ‫אחד החיילים הצעירים היה בנו של‬
‫להתגייס בתוך זמן קצר‪ .‬ואמנם‪ ,‬לקר­‬      ‫בקרב ההורים‪ ,‬שמקצתם נהגו לפקוד‬           ‫הרמטכ״ל‪ ,‬ירחמיאל דורי‪ ,‬והוא סיפר‬
‫את סוף אוגוסט פורסם ״צו לילידי‬         ‫את המחנה‪ ,‬כדי לראות איך מטפל הצבא‬        ‫בוודאי לאביו‪ ,‬ממקור ראשון‪ ,‬על האימו­‬
‫‪1931‬״‪ ,‬שקיבע את מעמדם הצבאי‬            ‫ב״ילדים״‪ ,‬וזה התחזק משהתברר להם‪,‬‬
‫)והשאירם בשירות( של המתגייסים‬          ‫עם סיום האימונים במחצית השנייה של‬                   ‫נים‪ ,‬וגם על המחסור בציוד‪.‬‬
‫הקודמים‪ ,‬והסדיר מבחינה נוהלית את‬       ‫אוגוסט‪ ,‬כי לצה״ל אין בוונה לשחרר‬         ‫לאחר אותו ״מסדר נעליים״ חלפו‬
                                       ‫בקרוב את בניהם‪ .‬משלחת של הורים‬           ‫אשכול ודורי בשבילי הבסיס וביקרו‬
                ‫גיוסו של המחזור השני‪.‬‬  ‫נרגשים התייצבה בפני ראש‪-‬הממשלה‬           ‫באוהלי המגורים‪ .‬באחד האוהלים‬
‫בחודשים הבאים נטלו כמה מ״היל‪-‬‬          ‫ושר‪-‬הבטחון דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬וטענה‪ ,‬כי‬      ‫הופתעו לראות ארגז ריק‪ ,‬עליו צנצנת‬
‫דים״ חלק בקרבות‪ ,‬החליפו יחידות‬         ‫הובטח להם במפורש כי החיילים הצעי­‬        ‫עם פרח‪ ,‬ומסביבו שמיכות מקופלות‬
‫במשלטים )כפי שנקראו בימים ההם‬          ‫רים ישוחררו לאחר שיקבלו את מנת‬           ‫בהקפדה‪ .‬בין השניים לבין החיילים‬
‫המוצבים(‪ ,‬וכן סייעו במשימות העורפ‪-‬‬     ‫האימונים הבסיסית‪ .‬בן‪-‬גוריון איכזב‬
‫יות )ולעתים גם הקדומניות( של חילות‬     ‫את חברי המשלחת בהשיבו‪ :‬״מי שהב­‬                          ‫התפתחה השיחה הבאה‪:‬‬
                                                                                                  ‫אשכול‪ :‬מה זה פה?‬
                ‫האויר‪ ,‬הים והתותחנים‪.‬‬
‫כמה עשרות מהם סופחו לחיל האויר‪,‬‬                                                                  ‫המ״פ‪ :‬אוהל מגורים‪.‬‬
‫שמרו על שדה התעופה ברמת‪-‬דוד‪ ,‬סיי­‬
‫עו באחזקת המטוסים‪ ,‬הטעינו עליהם‬
‫פצצות‪ ,‬ומקצתם אף הוכשרו כמטילנים‪,‬‬
‫והשתתפו באוקטובר ‪ 1948‬בהפצצות‬
‫ממש‪ ,‬בעת מבצעי ״יואב״ ו״חירם״‪.‬‬
‫חברי קבוצה זו‪ ,‬שהשתייכו להכשרה‬
‫של תנועת הצופים‪ ,‬עמדו על כך‪ ,‬שאף‬
‫בנות ההכשרה יצטרפו למשימה‪ .‬הדבר‬
‫לא היה פשוט‪ ,‬והוא קשור למכלול שלם‬
‫של בעיות שנוצרו במהלך תקופת‬
‫האימונים של ״ילידי ‪ 1931‬״ לגבי שירו­‬

           ‫תם של חברי תנועות הנוער‪.‬‬

          ‫הולדת הנח״ל‬

‫בפי שציין דוד בן‪-‬גוריון ביומנו‪,‬‬
‫חלק מהמתגייסים הצעירים‪ ,‬נמנו עם‬
‫״הרוצים בהתיישבות״‪ .‬במלים אחרות‪,‬‬
‫היו אלה חניכים בוגרים של תנועות‬
‫הנוער שבשנים עברו התנדבו לשרת‬
‫בפלמ״ח‪ .‬עתה‪ ,‬עם הקמת המדינה‬
‫וצה״ל‪ ,‬התעורר ויכוח באשר למעמדו‬
‫של הפלמ״ח‪ ,‬שלא חסרו בו נימות‬
‫פוליטיות חריפות‪ .‬גיוס בוגרי התנועות‬
‫לצבא‪ ,‬שלא במסגרת הפלמ״ח‪ ,‬עורר‬
‫מצד אחד מתח פוליטי‪ ,‬ומאידך‪ ,‬חשש כי‬
‫גרעיני ההכשרה התנועתיים‪ ,‬המיועדים‬
‫להקים יישובים חדשים ולהשלים יישו‪-‬‬
   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11   12