Page 2 - etmol 79
P. 2
העורך :שלמה שבא עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל
מועצת המערכת :פרופ׳ שלמה סימונסון,
ד״ר שלמה נצר ,פרופ׳ יוסף גורני
המערכת :המכון לחקר התפוצות ,בנין קרטר ,אוניברסיטת תל־אביב
המעצב :אדר דריאן
ההפקה :הוצאת מלוא בע״מ
הפצה ומנויים :ת.ד - 23078 .תל־אביב 230ו ,6טלפון ו 56ו 20׳03
סדר לוחות והדפסה :דפוס חדקל בע״מ תל״אביב
מנוי לשנה 25.-ש״ח
גליון בודד 6.-ש׳׳ח
מיסודם של אוניברסיטת תל־אביב ומשרד החינוך והתרבות
התוכן השידה והחיים
פרופ׳ חנא שמרוק הוא מן החוקרים לספרות יידיש .בימים אלו הוציא זהו עמוד ראשון של אחד העתונים הראשונים בעברית -״הכרמל" ,שיצא
לאור ספר ששייך לאמנות וליידיש :״האיורים לספרי יידיש במאות לאור בוילנה -משנת 862ו .העתונות השתנתה מאוד מאז ועד היום ,ובכל
הט״ז-הי״ז״ )בהוצאת אקדמון( ובו הוא חוקר ומונה את ספרי היידיש זאת אתה מוצא משהו משותף לעתונים עבריים מאז ועד היום .בפתח
הראשונים .בשער הגליון איורים ל״ספר מנהגים״ שיצא לאור בונציה "הכרמל" מופיע השיר "הקיצה עמי" מאת י.ל .גורדון ,גדול משוררי ההשכלה.
בשנת • 1600זקני פלוגות־השדה ופלוגות־האש התכנסו בימים אלו שיר זה הופיע בשיאם של ימי ההשכלה והמשורר תובע מעמו לפתוח את ליבו
לציון חמישים שנה לפעילותם בימי מאורעות תרצ״ו-תרצ״ט. אל הדעת והתבונה ומפרסם את קריאתו הנודעת" :היה אדם בצאתך ויהודי
■ ^; 1r יי >. ',* ■ y
ו|
ץ
f־
'■1
אורד וינגייט מדבר לפני הלוחמים בעין חרוד,
לידו אברהם עקביה ויעקב דורי
אברהם עקביה מספר בעמוד 21על אורד וינגייט הסרן האנגלי באוהלך!״ .שיר זה ושירים אחרים של י.ל .גורדון הריהם ממש כשירים של
״המוזר״ ,שיסד ופקד על פלוגות־האש ,הנהיג שיטות מלחמה מיוח אלתרמן שהופיעו כמאה שנה אחר־כך בעתוני החדשות ,בטור השביעי
דות ,חלם לפקד על צבא יהודי ,כבש את חבש ונפל בבורמה .אברהם
עקביה שימש כמתורגמנו של וינגייט בארץ ועוזר ו״ראש מטה״ בחבש המפורסם שלו ,שהתריעו על עוול ,תבעו לשנות דרך ,זעמו על עיוותים.
• שולמית לסקוב שפירסמה ספר על תולדות טרומפלדור מספרת משוררים ברוב מקומות העולם שרים כזמירים על כאבם והרגשותיהם
פרק נוסף מחייו :הלגיון היהודי אשר הקים במוסקבה בימי המהפכה; וחלומותיהם ויאושם ,שרים על עצמם .משוררי היהודים מאז ראשית ההשכ
את המאמר מלווים תעודות נדירות מחיי טרומפלדור )עמוד • (3ד״ר לה והתחיה מלווים את קורות היהודים -תובעים ,מתריעים ,מגיבים,
מרדכי נאור חושף פרק לא מפורסם מימי מלחמת השחרור :בעצם ימי זועמים ,צועקים .יש להניח שהמשוררים חולמים לכתוב שירים ככל שירי־
המלחמה גוייסו לצבא תלמידי כיתות י״א של בתי־ספר על־יסודיים, הנפש של משוררים בעולם ,ויש הטוענים כי שירתם נזוקה מכיוון שהם היו גם
בתוכם נולד אחר־כך הנח״ל )עמוד • (6חנה סנש כפועלת בניין • "משוררים מגוייסים״ .אבל המשוררים העברים לא יכלו להינתק ולברוח
מדוע לא פסק ישוב יהודי מעולם ברומא? -פרופ׳ שלמה סימונסון מבעיות עמם ,כך היו משוררי "חיבת ציון״ ,כך היה ביאליק שכתב את ״אכן
סוקר )בעמוד (9את תולדות היהודים בבירת הנצרות ,בחסות חציר העם"" ,בעיר ההרגה" ואת ״ראיתכם שוב בקוצר ידכם״ .הוא הגיב ,הוא
האפיפיורים; רומא ,בירת איטליה ,היא העיר היחידה בעולם שבה זעם ,הוא צעק ,ושירתו לעתים שינתה את מהלך החיים ־ ״בעיר ההרגה" היה
לא פסק ישוב יהודי מאז ראשית הספירה • ד״ר יואל רבא פירסם בין המעודדים את הקמת ההגנה העצמית ואת התעוררותה של העליה
לאחרונה ספר רב חשיבות -אנתולוגיה של סיפורי מסעות רוסיים השניה .ביאליק קרא ״אללי ,כי הייתי איסתרא בלגינתכם״ וביקש :״לא
לארץ־ישראל מאז המאה ה־ ,12לספר הקדמה ומבואות המוסרים משורר ,לא נביא -חוטב עצים אנוכי" ובכל זאת ,לא יכל להסתגר בפינתו
פרטים על הארץ ב״עיניים רוסיות״ .רובם של סיפורי המסעות לא
פורסמו מעולם לשפה אחרת .בעמוד 12מספר ד״ר רבא על הצליינות ובשעה שראה צורך ,קם וצעק בשירתו.
הרוסית לארץ • מה סיפרה לביאליק אשתו? -בעמוד ,15מאת ש. וכך היה אורי צבי גרינברג ,ששירתו מוקדשת לתוכחה ,לתביעה ולקריאה
יוסף • בעמוד 16סוקר דוד מלמד את קורותיו של עתון מיוחד )כך לגיוס ושירתו היחה בין הגורמים לייסוד המחתרות אצ״ל ולח״י .וכך היה
היה גם שמו( ,עתון הסנסציה הראשון בארץ • עזריה לוי מספר על אלתרמן .וכך הוא עד ימינו .מאז ימי יונה אין המשוררים יכולים לברוח
עלייתם של יהודי איראן עם תום מלחמת העולם הראשונה • בעמוד מגורלם ,ואולי באמת משהו מאי־השקט של הנביאים הקדמונים זורם בדמם
האחרון -מאוספו של אליהו הכהן ,תערוכת מקראות במכללה לחינוך
עד היום.
על שם לוינסקי
