Page 3 - etmol 79

‫^ ‪.........‬טרומפלדור‬

‫•י' ‪- ■ M t‬‬ ‫ברוסיה‬

‫־‪?■P‬‬ ‫*מ ‪-‬א‪--‬ת‪-----‬ש‪-‬ו‪r -‬ל‪--‬מ‪-‬י‪--‬ת‪1----‬ל‪--‬ס‪--‬ק‪-‬וב—‬

‫חולם על צבא של ‪ 00‬ו אלף צעירים שיעבור לארץ־ישראל‬
‫דרך הקווקז‪ ,‬מקים גדוד להגנה עצמית בימי המהפכה‬

‫בתוך שאר הניירות המתייחסים ברובם לתקופת שהותו‬ ‫כאשר יצא יוסף טרומפלדור מפטרוגרד )עתה לנינגרד(‬
‫של טרומפלדור באנגליה מאוקטובר ‪ 1916‬ועד ליוני ‪,1917‬‬ ‫לקרים בתחילת ‪ 1919‬בדרכו לארץ־ישראל התעכב למשך‬
‫ישנו מכתב ללא התחלה מאת ארוסתו פירה רוזוב שישבה‬ ‫כמה חודשים בעיר מינסק ולפני שעזבה הפקיד שם בידי‬
‫באלכסנדריה שבמצרים‪ ,‬ובו כתוב בין היתר‪ :‬״רבים מצטע­‬ ‫הסופר והעסקן הציוני מיכל רבינוביץ מעט מניירותיו וגם‬
‫רים על נסיעתך לרוסיה‪ .‬אומרים כי יקשה יותר ויותר‬ ‫את מקטורן מדיו הבריטיים מן הזמן ששירת בגדוד נהגי‬
‫להיקלע משם למולדת משאך יתגלה הצורך בכך‪ .‬רבים‬ ‫הפרידות בגליפולי ב־‪ .1915‬הוא חשש לקחת עמו דברים‬
‫מקנאים בך‪ ,‬אך איש אינו מעלה על דעתו מה תוכל לעשות‬ ‫אלה כי הסכנה ארבה בדרכים והוא קיווה כי רבינוביץ‪,‬‬
‫שם למען השרות ]כלומר‪ :‬למען העניין הציוני[‪ ...‬לא‪,‬‬ ‫שהתעתד לעלות ארצה‪ ,‬ימסרם לו בהיפגשם בארץ‪ .‬אך לא‬
‫אוסיק ]כך כינתה פירה את ארוסה[‪ ,‬לא‪ ,‬וגם אני לא הייתי‬ ‫כך רצה הגורל‪ .‬טרומפלדור נפל‪ ,‬כידוע‪ ,‬בתל חי בי״א באדר‬
‫רוצה לחשוב על כך‪ ,‬כי הנני מוצאת שהדבר חסר הגיון‪ .‬נו‪,‬‬ ‫תר״ף )‪ (1920‬ואילו רבינוביץ עלה ארצה רק בשנת ‪.1925‬‬
‫הוא השתקע בירושלים‪ ,‬הקים בה חנות ספרים גדולה בשם‬
‫די בעניין זה׳‪.‬‬ ‫״הדרום״ אשר נהרסה בפיצוץ ברחוב בן יהודה בשנת‬
‫תש״ח וזמן לא רב לאחר מכן )בשנת תש״ט( נפטר‪ .‬עזני‬
‫פירה צדקה בחששותיה‬ ‫הזמן היו במקטורן אולם הניירות נשתמרו ולפני זמן לא רב‬
‫נמסרו למחלקת כתבי היד של בית״הספרים הלאומי‬
‫לא רק הספק בתועלת הלאומית עוררה בפירה רחוב‬ ‫והאוניברסיטאי בירושלים על־ידי בנותיו של רבינוביץ ‪-‬‬
‫התנגדות לנסיעת טרומפלדור לרוסיה‪ .‬היא גם חששה שככל‬ ‫צביה רבינוביץ וחנה דישון )בת שלישית‪ ,‬רחל שטופל‪,‬‬
‫שירחק ממנה גיאוגרפית‪ ,‬ירחק ממנה נפשית והקשר ביני­‬
‫הם יחלש‪ .‬ואומנם ליבה ניבא לה נכון‪ :‬הוא רחק ממנה מאד‬ ‫היתה אתן בעצה אחת אבל נפטרה בינתיים(‪.‬‬
‫וכאשר חזר לארץ‪-‬ישראל בסוף שנת ‪ 1919‬ביטל את ארוסיו‬ ‫בין הניירות מצאנו עותק רשמי מתעודת הלידה של יוסף‬
‫טרומפלדור מאת עיריית פיאטיגורסק‪ ,‬לפיה נולד בעיר זו‬
‫עמה‪ .‬אולם בזה אנו מקדימים את המאוחר‪.‬‬ ‫בט׳ טבת )‪ 29‬נובמבר( ‪ 1880‬ומצוין בה אפילו שמו של‬
‫באותו זמן לא חשב טרומפלדור כלל על ענייניו הפרטיים‪.‬‬ ‫המוהל שביצע בו את המילה‪ :‬׳הטוראי המשוחרר לייזר‬
‫בלונדון היה שקוע ראשו ורובו בהשתדלות בצידו של‬ ‫אוניקוביץ׳‪ .‬מצאנו פספורט משנת ‪ 1902‬המרשה לנושאו‬
‫ז׳בוטינסקי להקים גדוד יהודי שיקח חלק במלחמת העולם‬ ‫להימצא ׳בכל הערים והישובים של האימפריה הרוסית׳‪.‬‬
‫הראשונה בחזית בארץ‪-‬ישראל‪ .‬טרומפלדור ביקש מן‬ ‫זוהי בעצם תעודת־זהות ואילו מי שביקש לצאת חוצה לארץ‬
‫השלטונות שיאפשרו לו להתנדב לגדוד זה‪ ,‬אך עוד לפני‬ ‫היה חייב להצטייד בפספורט שהיה קשה מאד להשיגו‪,‬‬
‫שאושר הגדוד ומבלי לחכות לתשובה אם יצרפוהו ליחידה‬ ‫בעיקר ליהודים‪ .‬מצאנו דיפלומה מ״‪ 7‬בנובמבר ‪ 1912‬שלפיה‬
‫היהודית‪ ,‬החליט כי מקומו עתה ברוסיה‪ ,‬שכן בפברואר‬ ‫׳הסטודנט למשפטים באוניברסיטה האימפרטורית של‬
‫‪ 1917‬פרצה שם המהפכה הראשונה‪ ,‬הליברלית‪ ,‬בהנהגת‬ ‫פטרבורג ]לנינגרד[ יוסף טרומפלדור מקבל בזה דיפלומה‬
‫קרנסקי‪ .‬תקוותיהם של יהודי המדינה לתמורה קיצונית‬ ‫ממדרגה שנייה׳ המעניקה לו אומנם זכויות שונות אך לא את‬

‫הזכות הניתנת ליהודים בעלי תואר אקדמאי‪.‬‬