Page 4 - etmol 79
P. 4
בחייהם פרחו כאשר זכו בשווי זכויות ותחום המושב בוטל,
וטרומפלדור האמין כי במצב החדש יוכל לעשות גדולות.
בתשובה למכתב מאת פירה ,כפי הנראה זה שהזכרנו קודם,
הוא כותב :׳אני מקווה שעכשיו ]היינו :עם המשטר החדש[
גם לך אין מאומה נגד זה ,כי בתנאים החדשים יש הרבה מה
לעשות למען הציונות גם ברוסיה׳.
ב״ 17ביוני 1917הפליג לדרכו ועמו תוכנית יומרנית
מאין כמוה :הוא אמר להקים ברוסיה יחידה יהודית לוחמת
ובה 100,000איש שתישלח לחזית קווקז או פרם ומשם
תגיע לארץ־ישראל .בימי הצאר לא היה אפשר להעלות על
הדעת משהו כזה .אבל עתה נראו הדברים אחרת לגמרי .עם
ביטולו של תחום המושב התרכזו בפטרוגרד ,שעד כה אסור
היה ליהודים להתגורר בה ,כמאה חמישים אלף יהודים
ואלפי סטודנטים יהודיים ,שנשלחו לחזית כטוראים הופנו
עתה לבתי״ספר לקצינים בבירה .חוץ מזה ערקו המונים מן
הצבא וביניהם לא מעט יהודים אשר טרומפלדור האמין כי
גם הם יהוו חלק מן היחידה משאת נפשו .כאיש חזון מובהק
היה מספיק לו שיבריק רעיון בראשו וכבר יראהו מתממש.
לא עברו אחד״עשר יום מאז יצא לדרך ובטרם הספיק
להתבונן סביבו כראוי בהגיעו לרוסיה וכבר מיהר להודיע
לארוסתו)ב־ 28ביוני (1917ש״יכול להיות כי בעוד חודש
ינתן לנו רשיון ובעוד שניים או שלושה כבר נהיה בחזית
ודגלי המהפכה הרוסית ,דגלים אדומים ,ודגלי התחיה היהו
דית ,תכלת לבן ,מעל ראשינו״.
האופטימיות של טרומפלדור לא היתה מופרכת לגמרי.
הממשלה הזמנית ברוסיה התייחסה בחיוב לרעיונו והסכימה
לו עקרונית .אבל היא עצמה החלה להתערער כאשר
הבולשביקים חתרו לכבוש את השלטון .במצוקה שהיתה
נתונה בה נדחק ,כמובן ,לקרן זווית כל מה שלא היה כרוך
בהחזקת מעמד ולמותר לומר שהדעת לא היתה נתונה
למימוש עניין שולי לגביה כהצעתו של טרומפלדור.
קומיסר לענייני חיילים יהודים
דיפלומה ללימודי משפט מ־1912 גם מגמתו הוא בדבר היחידה היהודית הוסחה לכיוון אחר
בתוקף הנסיבות .הממשלה הזמנית עודדה הגדרה לאומית
מיעוטים .אלה התארגנו בגוף שנקרא ״הבלוק הלאומי״. של מיעוטים ברוסיה והקמת חטיבות צבאיות לאומיות של
היהודים היו אומנם מיוצגים בבלוק על ידי ״הוועד הפועל
של הלוחמים היהודים״ אבל לא ניתן להם להקים חטיבה פספורט של טרומפלדור
צבאית משלהם ,בטענה שמקומם בחטיבה לאומית זו או
אחרת שבה שרתו עד כה .אם לא די בכך ,קמו גם מתנגדים
לעניין מקרב הציבור היהודי ,ורובה של המנהיגות הציונית
בכלל זה ,מתוך חשש שהתארגנות כזאת תגביר את
האנטישמיות והשיקול שאותו גוף יהיה חייב להגדיר את
עצמו אם לצד הבולשביקים אם לצד הממשלה ,ובמצב
הקיים אין טוב משמירה על נייטראליות .אכן ,היו שהוכיחו,
כי ההיפך הוא הנכון :בחטיבות הלאומיות הקיימות יאלצו
היהודים לנקוט את העמדה של היחידה שבה הם משרתים
ודווקא במסגרת משלהם יוכלו לחמוק מלתמוך בצד זה או
אחר .מובן מאליו שטרומפלדור תמך בכל ליבו בהקמת
החטיבה היהודית והשתעשע במחשבה כי היא תביא איכש
הו להגשמת רעיונו בדבר מאת אלף אנשי הצבא שיגיעו
לארץ-ישראל .הוא פעל להקמתה של החטיבה במסגרת
בריתות הלוחמים היהודים שקמו באותו זמן ברחבי רוסיה
והשתתף בכמה מוועידותיהן .האמון וההערכה שזכה להם
היה כה גדול עד שנתמנה באחת מן ההתכנסויות האלה
כ״קומיסר לענייני החיילים היהודיים על-ידי מיניסטריון
המלחמה״.
אולם המאורעות האדירים שהתחוללו ברוסיה הכתיבו
התפתחות אחרת .נוכח ההתמודדות על השלטון בין
