Page 20 - etmol 79

‫כזב לטהרן‪ ,‬שם עסק בניהול מוסדות‪-‬‬ ‫אסר כל פעילות פוליטית הקשורה‬
‫חינוך יהודיים‪ ,‬עד לפטירתו בשנת‬ ‫לאירגונים שמחוץ למדינה‪ .‬מדיניותו זו‬
‫תשכ״ד ‪ .1964‬מעניין הדבר‪ ,‬ששלמה‬ ‫היתה מכוונת בעיקרה לפעילות‬
‫כהן־צדק‪ ,‬אשר עמד בראש העולים‬ ‫הקומוניסטית‪ ,‬אך היא שמה קץ גם‬
‫מטהרן‪ ,‬הוא עצמו היה חסר‪-‬אמצעים‪,‬‬ ‫לפעילות הציונית הגלויה‪ ,‬עד להדחתו‬
‫ובירושלים ניסה את כוחו במסחר‪ ,‬בני­‬ ‫על־ידי הבריטים בשנת ‪ .1941‬בינתיים‪,‬‬
‫גוד לאזהרת השגריר הבריטי‪ .‬הוא לא‬ ‫נתפלגה הקהילה היהודית באירן‪ ,‬בשל‬
‫הצליח בעסקיו‪ .‬כפי שמספרים‪ ,‬היה‬ ‫מריבה על בחירת נציג יהודי )אחד(‬
‫האיש נדיב‪-‬לב‪ ,‬וביתו היה פתוח לעו­‬ ‫למג׳ליס‪ .‬חיכוכים אלה הניבו תוצאות‬
‫לים שמקרוב באו‪ ,‬שם התאכסנו‬
‫והתארחו‪ ,‬עד אשר נמצא להם מקום‬ ‫חמורות‪.‬‬
‫מגורים ועבודה‪ .‬אם נכונה השמועה‬
‫ירושלים לא האירה פנים לשלמה‬
‫הזאת‪ ,‬שלמה כהן־צדק וחבריו הטיפו‬ ‫כהן״צדק‪ ,‬לא בענייני פרנסה ולא בעס­‬
‫לעליה‪ ,‬עלו לארץ‪ ,‬אבל חייהם‬ ‫קנות• חבריו לעדה‪ ,‬רפאל חיים הכהן‪,‬‬
‫בארץ היו קשים‪ .‬הם הניחו את היסוד‬ ‫חנינה מזרחי והרב מנחם הלוי‪ ,‬יסדו‬
‫לקהילה של ‪ 100‬אלף יהודי אירן‪ ,‬הח­‬ ‫ועדי עולים מקהילות פרס ונבחרו לווע­‬
‫דות שונות במוסדות הלאומיים‪ .‬ברא­‬
‫יים כיום בישראל‪.‬‬ ‫שית שנות השלושים שב כהן‪-‬צדק מאו­‬

‫כפופי ראש כאגמון‬

‫חיי קראים בגליציה בסוף המאה ה־‪9‬ו‬ ‫מבתב של שלמה כהן־צדק לשגריר הבריטי בטהרן‬

‫במאה הקודמת חיו כמה עשרות אלפי קראים ברוסיה ובפולין‪ .‬היחסים‬ ‫אמצעים או לבעלי‪-‬מלאכה‪ ,‬משרד‪-‬החוץ‬
‫ביניהם ובין היהודים לא היו טובים ביותר‪ .‬עתון ״המגיד״ משנת ‪ 1894‬מספר‬ ‫מוסר כי סוחרים אינם נחשבים לבעלי‪-‬‬
‫מפי הסופר והחוקר ראובן פאהן‪ ,‬על קהילה קראית בעיר האליטש שעל גדות‬ ‫מלאכה‪ ,‬הואיל וחסרי מקצוע נופלים‬

‫נהר הדנייסטר בגליציה המזרחית‪:‬‬ ‫למעמסה על קרוביהם בארץ‪.‬‬
‫רחוב הקראים בהאליטש בנוי בטוב טעם‪ ,‬רבים מהקראים יושבים בבתים‬ ‫במכתבו מיום ‪ 20‬ביולי ‪ 1921‬אל‬
‫בנויים לתלפיות‪ .‬שתי פלגות ביניהם‪ ,‬האחת תחזיק בנושנות‪ ,‬יישאו בגדים‬ ‫השגריר הבריטי בטהרן‪ ,‬שואל שלמה‬
‫עליונים דומים למלבושי היהודים‪ ,‬לא יגלחו פאת ראשם וזקנם‪ ,‬והשניה‬ ‫כהן‪-‬צדק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬אם המבקשים‬
‫הולכת לרוח העת והזמן‪ ,‬המה קצוצי פאה‪ ,‬מגולחים‪ ,‬מאריכים בתחתונים‬ ‫להגר לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬חייבים להיות‬
‫ומקצרים בעליונים‪ .‬הראשונים ידעו שפת עבר ודקדוקה והאחרונים מעטה‬ ‫מצויידים בדרכונים פרסיים‪ .‬נראה‪,‬‬
‫ידיעתם בה‪ .‬דרכי החינוך טובים מאוד ביניהם‪ :‬הם ילמדו את הילד לפי שכלו‬ ‫שליהודי אירן היה קושי בהשגת דרכו­‬
‫נים‪ ,‬וכבר מצאנו שרבים עלו ללא‬
‫וכשרונותיו‪ ,‬ובזה הם ראויים להיות למופת לבני עמנו‪.‬‬ ‫תעודות‪ .‬השגריר השיב‪ ,‬שהיוצאים‬
‫לכולם שדות סביב האליטש‪ ,‬וימצאו מחית נפשם מעמל כפיהם ויחיו חיי‬
‫אכרים‪ .‬גם נשיהם תעבודנה בזיעה כל ימי השכוע‪ .‬ובהתקדש יום השכת או‬ ‫חייבים בדרכונים פרסיים‪.‬‬
‫חג תלבשנה בגדי משי יקרים‪ ,‬גם תכשיטי זהב‪ ,‬כי הלוקסוס כבר מצא קן‬
‫ביניהן‪ .‬יום השבת יכבדו‪ ,‬יש שלא יעבדו מהשעה השתים עשרה בערב יום‬ ‫כדצמבר ‪ 1921‬כותב הלורד קרזון אל‬
‫השבת‪ ,‬אם כי עם עובד אדמה המה‪ ,‬בכל זאת נמצאים ביניהם גם סוחרים‪ .‬הם‬ ‫השגריר לוריין בטהרן‪ ,‬שקיבל ידיעה‬
‫לא יפרו וירבו כיהודים ומעט הוא מספר הנולדים בקרבם‪ ,‬וגם המעט הזה‬ ‫מהנציב סמואל‪ ,‬כי מאות יהודים עולים‬
‫רובו הוא זכרים ומעט מספר הנקבות ביניהם‪ ,‬לכן ימירו אחדים מהם דתם‬ ‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬רבים מהם אינם בין‬
‫ארבע הקטגוריות המותרות לקבלת‬
‫בדת השלטת ויקחו להם נשים מבני עם הארץ‪.‬‬ ‫ויזה‪ .‬נראה‪ ,‬שהשגרירות והקונסוליות‬
‫היהודים שונאים אותם תכלית שנאה וגם הם ישמרו עברה להם‪ .‬חכם‬ ‫הבריטיות באירן אישרו ויזות מבלי‬
‫שלהם בעל הון עצום ונכסים רבים אבה פעם לבוא בברית ישראל‪ ,‬אך‬ ‫לבדוק את המבקשים לעלות‪ ,‬אם יש‬
‫הרבנים ‪ -‬רבני גליציה ‪ -‬צווהו שימיר בראשונה את דתו בדת הנוצרית‬ ‫בידיהם אמצעים ואם הם בעלי‪-‬מלאכה‪.‬‬
‫ואחרי‪-‬כן יראו את יתירו לבוא בצל כנפי האמונה הישראלית‪ .‬בית‪-‬קברות‬ ‫סמואל הודיע‪ ,‬שממשלת המנדט תסרב‬
‫מיוחד להם כעת‪ ,‬כי בהיותם כידוע כולם כהנים פשטו היהודים בעד קבורת‬ ‫להתיר כניסת אנשים שאינם בקטגור­‬
‫אחד מאנשי עדתם את כל הון המת ועל כן התיר להם חכם הקראים אשר‬ ‫יות שנקבעו‪ ,‬אף שיש להם ויזה מן‬

‫ברוסיה לעסוק בעצמם בקבורת המתים‪.‬‬ ‫הקונסולים באירן‪.‬‬
‫בית תפילתם הוא עתיק ימים בנוי בהוד ויופי‪ ,‬על קירותיו בפנים כתובות‬ ‫כאשר עלה שלמה כהן‪-‬צדק‪ ,‬בסוף‬
‫פרשיות מן התורה גם תפלות ׳יהי רצוף‪ .‬ארון הקודש והפרוכת המה‬ ‫שנת ‪ ,1922‬כבר אנו מוצאים בירושלים‬
‫זכרונות עתיקים מהמאות שהיו לפנינו‪ .‬קראי אחד‪ ,‬הוא השוחט‪ ,‬היודע על‬ ‫מאות עולים מאירן‪ ,‬וכעבור שנים אח­‬
‫פה דקדוק לשוננו ולמד ספרי הרמב״ם ועוד ספרי פילוסופים‪ ,‬הראה לי‬
‫קבוצת כתבי יד וסדור דפוס ישן נושן מלא תפלות יהי רצון‪ ,‬קינות ושירי‬ ‫דות הגיע מספרם לאלפים‪.‬‬
‫אבל על ציון תפארתנו‪ .‬את ירושלים יעלו על ראש שמחתם‪ .‬בחגיגת החתונה‬ ‫בפברואר ‪ 1921‬ביצע הקצין ריזה‬
‫יתנו על ראש החתן והכלה אפר וביצה לאות אבל על ירושלים האבלה‪ .‬לבית‬ ‫חאן הפיכה באירן‪ ,‬ובשנת ‪ 1925‬הוכתר‬
‫תפלתם יבואו כפופי ראש כאגמון ולא יראו שחוק על שפתותם‪ ,‬כי על‬ ‫כשאה‪ ,‬הוא ריזה שאה פאהלווי‪ .‬השאה‬

‫ירושלים יתאבלו תמיד‪.‬‬ ‫‪Z0‬‬