Page 111 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫‪ß‬טבריה ≠ שיושבת בטיבורה של ארץ ישראל‪±∞± ß‬‬

‫בדיקת פחמן ‪ ±¥‬היא‬ ‫כאן בפסגת הגבעה המערבית שיא גובהה של טבריה הקדומה¨ ∑ מ‪ ß‬מעל פני הים‬
‫שיטת תיארוך מדעית‬ ‫©כ ∞∞≤ מ‪ ß‬מעל פני הכנרת®‪ Æ‬אנו רואים קטע מרשים של חומת העיר מן התקופות‬
‫של חומרים אורגניים‬ ‫הביזנטית והמוסלמית הקדומה¨ המטפס לעברנו מחוף הים ובו שני מגדלים מרשימים¨‬
‫©חומרים המכילים‬ ‫המגנים על הגבעה ממערב‪ Æ‬מכאן ממשיכה החומה לכיוון מזרח¨ לעבר מכלול הכנסייה‬
‫פחמן¨ כגון עץ¨ עצמות‬ ‫הנראה יפה למרגלותינו‪ ª‬משם יורד תוואי החומה בתלילות צפונה לעבר שכונת גאולים‬
‫וכו® על ידי בדיקת היחס‬ ‫שדרכה עלינו לכאן ©שם חשופים קטעים אחדים מעל פני השטח® ומשם ממשיך¨ על‬
‫שבין כמות הפחמן‬ ‫פי המשוער¨ לעבר חוף הים‪ Æ‬קטע מתוואי זה נחשף כנראה¨ בחפירות שנערכו בזמן‬
‫‪ ±¥‬הרדיואקטיבי לבין‬ ‫הקמתו של מלון נהר הירדן ©כיום מלון גולדן טוליפ® הנראה מכאן‪ Æ‬אורך החומה הוא‬
‫כמות הפחמן ≤‪ ±‬היציב‬ ‫כ ∏‪ ≤Æ‬ק‪¢‬מ ©‪ ¨®°‬מהארוכות שבין חומות ערי ארץ ישראל בעת העתיקה‪ Æ‬קטעים מן‬
‫הנמצאים בתוכו‪Æ‬‬ ‫החומה השתמרו לגובה של ∂ מ‪ ß‬אך גובהה המקורי הגיע¨ כנראה¨ לכדי ∏≠∞‪ ±‬מ‪ ß‬ויותר‪Æ‬‬
‫בדרך כלל השיטה‬ ‫יזהר הירשפלד העריך¨ שהחומה נבנתה בזמנו של הקיסר יוסטיניאנוס במאה השישית¨‬
‫יכולה לתארך עצמים‬ ‫כפי שמעיד פרופוקיוס¨ היסטוריון החצר של הקיסר‪ Æ‬הערכה זו קיבלה חיזוק מבדיקות‬
‫שגילם עד כ ∞∞∞¨∞‪¥‬‬ ‫פחמן ‪ ±¥‬שנעשו על פיסות עץ שנלקחו מיסודות החומה בקצה הדרומי מערבי של‬
‫שנה¨ אך בתנאים‬
‫מסויימים ניתן לתארך‬ ‫החומה בחוף הים‪Æ‬‬
‫עצמים קדומים יותר‪Æ‬‬
‫לשם מה טיפסה חומת העיר עד לכאן בתקופה הביזנטית‪ ø‬התשובה התקבלה בעקבות‬
‫ברניקי הייתה אחת‬ ‫החפירות שנערכו באתר∫ התברר שבאזור זה הוקם¨ במאה השישית¨ מתחם נוצרי גדול¨‬
‫הדמויות היותר מרתקות‬ ‫ששירת עולי רגל רבים שבאו בדרכם מהגליל התחתון לכנרת‪ Æ‬על הגבעה המערבית‬
‫בהיסטוריה של העם‬ ‫שעליה אנו עומדים הוקם מנזר¨ ובגבעה המזרחית הנמוכה — כנסייה מפוארת¨ שכנראה‬
‫היהודי‪ ª‬יש המכנים‬ ‫הנציחה את זכרו של ישו ופעולותיו בכנרת‪ Æ‬היום ניתן עוד להבחין אך בקושי בשרידי‬
‫אותה ’קליאופטרה‬ ‫המנזר∫ בית בד סמוך למגדל הצפוני שבחומה ©ממנו נשארו באתר אגן הריסוק¨ המוכר‬
‫היהודייה‘‪ Æ‬היא נולדה‬ ‫בספרות הפופולרית גם בשם ‪ß‬ים‪ ¨ß‬ומצע הכבישה של הזיתים®¨ שרידי מגורי הנזירים‬
‫בשנת ∏≤ לסה“נ¨ גדלה‬ ‫©ממזרח לבית הבד®¨ שרידי בית הארחה צמוד לחומה ©מצדו המזרחי של המגדל הדרומי‬
‫ברומא¨ נישאה בצעירותה‬ ‫שבחומה® ובתוכו קטעי פסיפס מרהיבים ©רובם הוצאו מהאתר לשם שימורם®¨ בור מים‬
‫פעמיים ©בעלה השני היה‬
‫מלך כלקיס® ומבעלה‬ ‫רבוע וחלל תת קרקעי גדול ששימש¨ כנראה¨ לאחסון ©בדרום השטח®‪Æ‬‬
‫השלישי ©מלך קיליקיה®‬
‫התגרשה סביב שנת‬ ‫עתה נרד בשביל מזרחה¨ לעבר הכנסייה‪ Æ‬בעת שנרד בשביל נבחין בשער מבוצר בחומה‬
‫‪ ∂μ‬לסה“נ¨ והיא כבר‬ ‫שנחשף מימין ולפניו רחבה מעוגלת שבצדה ספסל בנוי מאבנים מסותתות היטב‪ ª‬כל‬
‫בת ∑≥‪ Æ‬זמן קצר אחר‬
‫כך התרחשה תפנית‬ ‫אלה מעידים על רמה גבוהה של תכנון ואדריכלות‪Æ‬‬
‫בחייה — היא פגשה את‬
‫טיטוס הצעיר ©בן ‪®≤μ‬‬ ‫במשך שנים רבות ועד ל ∞‪ ±ππ‬משך התל שהזדקר כאן את עיניהם של חוקרי הארץ¨‬
‫שהגיע לארץ ישראל עם‬ ‫שסברו שכאן טמונים שרידי ארמונו של הורדוס אנטיפס מייסד טבריה‪ Æ‬אך מנין שמו‬
‫אביו אספסיאנוס¨ על‬ ‫של ההר¨ שנקרא על שם הנסיכה החשמונאית ברניקי ©שמה המלא∫ יוליה ברניקי®¨‬
‫מנת לדכא את מרידות‬
‫היהודים‪ Æ‬אגריפס השני‬ ‫אחותו של המלך אגריפס השני ונינתו של הורדוס הגדול‪ø‬‬
‫ואחותו ברניקי שהו‬
‫למען האמת¨ אין ברניקי מוזכרת כלל במקורות ההיסטוריים בהקשר לטבריה ונראה‬
‫כי נקשרה לאתר זה בעקבות אגדות שרווחו בקרב העם בתקופות מאוחרות על‬
‫ארמון ‪ß‬בת הקיסר‪ ß‬או ‪ß‬בת המלך‪ ß‬שעמד¨ כביכול¨ כאן בראש ההר‪ Æ‬שמו הערבי של‬
‫האתר — קצר בנת אל מלכ ©כלומר¨ מצודת בת המלך® — גם הוא מעיד על מסורת‬
‫זו¨ המתועדת לפחות מן המאה השש עשרה בידי הנוסע היהודי רבי משה באסולה‪Æ‬‬
‫מסורת זו ודומותיה הן אולי שהובילו את יהודי העיר לחפש אחר ‪ß‬מלכה‪ ß‬יהודייה ראויה‬

‫לתואר¨ וכך בחרו¨ כנראה¨ בברניקי‪Æ‬‬

‫ותיקי המטיילים זוכרים אולי כי עם תום חשיפת הכנסייה בראשית שנות התשעים¨‬
‫עמלו רשות העתיקות¨ משרד התיירות ועיריית טבריה על שימור ושחזור הבניין¨‬
‫ומראהו היה מרשים ביותר אך בשנת ∂‪ ±ππ‬נפגע האתר קשות על ידי אלמונים¨ ומאז‬

‫טרם הוחזר האתר לקדמותו‪Æ‬‬

‫ניכנס אל החצר ©האטריום® דרך הפתח שבקיר הדרומי‪ Æ‬בולט במקום בור המים הגדול¨‬
‫שהיה מקורה בעבר על ידי רצפת החצר‪ Æ‬משום שאין בראש הגבעה מעיין טבעי הזרימו‬