Page 16 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 16
דמדומי שחר האדם
בעקבות האדם הקדמון סביב הכנרת
הקדמה המסלול
הסיור מתמקד בחלק
סביב הכנרת התגלו ונחפרו במהלך השנים אתרים פרהיסטוריים רבים Æאין בארץ הדרומי מערבי של
ישראל¨ וכנראה גם בעולם כולו¨ אזור גאוגרפי אחר המייצג רצף כרונולוגי כה מלא של הכנרת¨ ומאורגן באופן
תולדות האדם הקדמון והתפתחותו לאדם המודרני Æהדבר נובע ללא ספק ממיקומה כרונולוגי מהקדום
האסטרטגי של ארץ ישראל בנקודת המפגש בין אסיה¨ אפריקה ואירופה Æעמק הירדן¨ למאוחר Æנתחיל באתר
שהוא חלק מהבקע הסורי אפריקני¨ היווה גשר יבשתי בין אפריקה¨ אסיה ואירופה¨ עובידיה¨ ליד קיבוץ
ולפיכך כל האירועים המרכזיים בתולדות המין האנושי באים לידי ביטוי באתרים בית זרע¨ משם נצפין
למערות עמוד¨ זוטיה
הפרהיסטוריים סביב הכנרתÆ ואמירה שבנחל עמוד
התחתון¨ ונסיים
באזור הכנרת אף התחיל המחקר הפרהיסטורי המקצועי של ארץ ישראל∫ בשנים מדרום לכנרת במוזאון
±π≤∂≠±π≤μחפר פרנסיס טרוויל פיטר¨ ארכאולוג בריטי צעיר¨ ודמות ססגונית בחיי התרבות הירמוכית
הבוהמה של ברלין¨ במערות זוטיה ואמירה בנחל עמוד התחתון Æהוא גילה רצף של שבקיבוץ שער הגולןÆ
תרבויות¨ וגולגולת אנושית¨ שעד היום לא נמצאה קדומה ממנה בכל המזרח התיכוןÆ
הקושי המרכזי בסיור המוקדש לנושא הפרהיסטוריה הוא דלותם של האתרים
הפרהיסטוריים Æהמבקר בעיר מן התקופה הרומית ביזנטית¨ כמו בית שאן¨ או קיסריה¨
רואה לפניו עמודי שיש¨ מבני תאטרון¨ רצפות פסיפס¨ בתי מרחץ¨ רחובות מרוצפים
או פסלים מונומנטליים Æגם המבקר באתרים של תקופת המקרא¨ כגון תל מגידו או
תל חצור¨ יהנה משרידי בנייה מרשימים הכוללים חומות¨ שערים¨ מבני מנהל גדולים¨
או מפעלי מים כבירים Æאך מה נותר באתר פרהיסטורי מלפני כמיליון וחצי שנים¨ או
אתר פרהיסטורי ßצעיר ßשגילו רק שמונת אלפים שנים øלכך יש להוסיף את העובדה
שהביקור אינו נערך בזמן החפירה¨ כשהאתר נקי ומסודר¨ אלא עשרות שנים לאחר
שהאתר ניטש על ידי חופריו והממצאים נלקחו ממנו Æהאתרים הפרהיסטוריים אינם
מטופלים ומשומרים אלא עזובים¨ מכוסים קוצים או קבורים תחת שדות כותנה
ומטעי בננותÆ
אפשר לדמות את הביקור באתר פרהיסטורי לסיור באתר קרבות מפורסם∫ המבקר
לא יראה את החיילים הנלחמים או את האש והעשן העולים משדה הקרב Æגם צליין
המבקר סביב הכנרת¨ במקום בו אירע נס כלשהו על פי המסורת הנוצרית¨ לא יראה
במקום שרידים מוחשיים מאותו אירוע Æמדוע אם כן¨ טורח הצליין לבקר באתרים שבהם