Page 18 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫∏ מסלול ‪±‬‬

‫התקופות העיקריות בפרהיסטוריה של ארץ ישראל‬
‫והשתקפותן באזור הכנרת‬

‫תקופה‬ ‫אורח חיים‬ ‫זמן‬ ‫אתרים מרכזיים‬
‫©שנים לפני זמננו®‬ ‫סביב הכנרת‬
‫פליאוליתית תחתונה‬ ‫ציידים לקטים‬ ‫‪ ±Æ¥‬מיליון≠∞∞∞¨∞∞≤‬ ‫עובידיה¨ מערת זוטיה‬
‫פליאוליתית תיכונה‬ ‫ציידים לקטים‬ ‫∞∞∞¨∞∞≤≠∞∞∞¨∞‪μ‬‬ ‫מערת עמוד‬
‫פליאוליתית עליונה‬ ‫ציידים לקטים‬ ‫∞∞∞¨∞‪≤∞¨∞∞∞≠μ‬‬ ‫מערת אמירה‬
‫אפי פליאוליתית‬ ‫ציידים לקטים‬ ‫∞∞∞¨∞≤≠∞∞‪±±¨μ‬‬
‫אוהלו ‪II‬‬
‫ניאוליתית‬ ‫חקלאים‬ ‫∞∞‪∑¨∞∞∞≠±±¨μ‬‬ ‫שער הגולן¨ תל עלי‬
‫כלקוליתית‬ ‫חקלאים‬ ‫∞∞∞¨∑≠∞∞‪μ¨μ‬‬ ‫תל עלי¨ תל דלהמיה‬

‫לא ניתן לראות כמעט דבר הקשור ישירות לנושא התעניינותו‪ ø‬זאת מכיוון שהוא כבר‬
‫מצויד במטען הידע הנחוץ להעריך את המקום ואת חשיבותו‪ Æ‬הביקור במקום האמתי¨‬
‫האותנטי¨ מעניק חוויה עמוקה ומספק את הסקרנות האנושית‪ Æ‬דבר דומה צריך להתרחש‬

‫בעת הביקור באתרים פרהיסטוריים¨ המשול לעלייה לרגל למקום מקודש‪Æ‬‬

‫לפני שנתחיל בסיור סביב הכנרת הבה ונציג את המסגרת הכללית של התפתחות‬
‫המין האנושי על פני כדור הארץ‪ Æ‬התפתחות זאת ניתנת לחלוקה לשלושה שלבים‬

‫מרכזיים∫‬

‫השלב הראשון∫ ציידים לקטים‪ Æ‬מראשית הופעת האדם על פני כדור הארץ¨ לפני‬
‫כ ‪ ≤Æμ‬מיליון שנים¨ ועד לפני כ ∞∞‪ ±±¨μ‬שנים התקיימו בני האדם מליקוט מזונם מן‬
‫הצומח¨ ומציד בעלי חיים ©מכאן התואר ‪ß‬ציידים לקטים‪ Æ®ß‬בהיותם תלויים במשאבי‬
‫הטבע¨ הם חיו בקבוצות קטנות של כ ‪ ≥∞≠≤μ‬איש¨ ושמרו על גודל אוכלוסייה קבוע‬
‫פחות או יותר‪ Æ‬ציידים לקטים חיו במסגרת חברתית שוויונית שלא מתפתח בה ריבוד‬
‫חברתי‪ Æ‬בני האדם נדדו ממקום למקום בהתאם לתנאים הטבעיים של האזור שבו חיו¨‬
‫ובהתאם לעונות השנה‪ Æ‬כך נוצרו אתרים עונתיים המשמרים את השרידים של חניות‬

‫קיץ או חניות חורף‪Æ‬‬

‫השלב השני∫ חקלאים קדומים‪ Æ‬לפני כ ∞∞‪ ±±¨μ‬שנים חל שינוי מוחלט במבנה החברה‬
‫האנושית עם המעבר לאורח חיים חקלאי שבו ייצר האדם את מזונו‪ Æ‬התהליך החל‬
‫בארץ ישראל ובשכנותיה¨ ובהדרגה התפשט לשאר חלקי המזרח התיכון¨ ואחר כך‬
‫גם למערב אסיה ולאירופה‪ Æ‬החקלאים הקדומים היו יושבי קבע וחיו יחד בקהילות‬
‫גדולות של עשרות ולעתים גם כמה מאות נפש‪ Æ‬מספר הצאצאים בכל משפחה עלה‬
‫והאוכלוסייה גדלה‪ Æ‬עתה הוקמו כפרים גדולים ובהם בתי מגורים מאבן ומלבני בוץ‪Æ‬‬
‫משפחות שהצליחו יותר במעשיהן יכלו לצבור עודפים ולהתעשר ביחס לקבוצות‬

‫אחרות באוכלוסייה¨ וכך החלו להיווצר מעמדות חברתיים‪Æ‬‬

‫השלב השלישי∫ תושבי ערים‪ Æ‬לפני כ ∞∞‪ μ¨μ‬שנים החלו להיווצר החברות העירוניות‬
‫הראשונות¨ תחילה התרבות הש ֶמרית של דרום עירק ואחר כך מצרים הפרעונית‪Æ‬‬
‫אלפי אנשים הצטופפו יחדיו בערים בצורות‪ Æ‬הריבוד החברתי העמיק¨ כשמצד אחד‬
‫נמצאו מלכים וכוהנים¨ ומצד אחר חקלאים ועבדים‪ Æ‬הבסיס הכלכלי כלל עכשיו¨ נוסף‬
‫על חקלאות¨ גם בעלי מלאכה¨ אמנים¨ סופרים¨ כוהנים¨ ואנשי צבא‪ Æ‬במסגרת זו הוקם‬