Page 187 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 187
מחוזות זיכרון וגעגוע ∑∑±
מצבת קברו של דב בורוכוב דומה שבדמותו הסבוכה של ברל כצנלסון מצוי המפתח להבנת תקופת העלייה השנייה
ואנשיה¨ אך היריעה תקצר מלספר את סיפורו של האיש Æנאמר רק שהתקיימו בברל
רבים מאותם ניגודים משלימים¨ שהפכו את בני החבורה המצומצמת של חלוצי
העלייה השנייה לנושאי הדגל של המפעל הציוני Æברל היה תלמיד חכם¨ שהחליף את
עולם הישיבה בעולמם של מהפכנים רוסים¨ מצא דרכו לציונות ולבסוף הפך מורה
הדרך החשוב של תנועת הפועלים הארץ ישראלית Æכותבת עליו ההיסטוריונית אניטה
שפירא בספרה הביוגרפי ברל∫ ßברל ÆÆÆביקש לעצב את דמות החברה היהודית בארץ
ישראל ברוח האידיאלים הסוציאליסטים שספג ממוריו ÆÆÆאל מטרה זו חתר באלף ואחת
דרכים∫ בפעולתו הציבורית¨ בשיחותיו עם פשוטי עם¨ בהקמת ¢דבר ¢ו¢עם עובד¨¢
במאבקו לאיחוד התנועה הקיבוצית¨ בחלומו לחנך את הנוער© ßאניטה שפירא¨ ברל¨
עמ Æ®∑≥≤≠∑≥± ßברל נפטר בתל אביב בגיל ∑ Æμמסע ההלוויה החל בתל אביב והסתיים
כאן בכנרת Æאלפים ליוו אותו אל מקום מנוחתו האחרונה ביניהם רבים ממנהיגי היישוב
והתנועה הציוניתÆ
סיפור אהבתם של ברל¨ שרה ולאה רווי קסם וכאב Æהשלושה¨ שבחייהם ובמותם לא
נפרדו¨ היו ידידי נפש עוד בעיירתם בוברויסק Æבעקבות ברל עלו ארצה גם לאה ושרה Æגם
במגוון הטיפוסים שסבבו במחנה החלוצים באותן שנים¨ בלט מאוד השוני בין השתייםÆ
לאה הייתה פועלת חרוצה ונטועה בשתי רגליה בקרקע המציאות¨ ושרה הייתה אחות
רחמנייה¨ נערה עדינה וחולמנית Æהשלושה הגיעו לכנרת ב ±π±μועבדו בה יחד בשנות
המלחמה ©עבור ברל הייתה זו פעם שנייה בכנרת® Æבתקופה סוערת זו פרח הרומן בין
ברל לשרה Æכמי שגדלו על ברכי הרומנטיקה הרוסית ובשל אהבתם ללאה היה זה רומן
מיוסר ומלא לבטים Æגם אהבתה ודאגתה של לאה לברל ושרה מעוררת השתאות Æלמרות
שסבלה היה רב וגלוי¨ מצאה בעצמה את גדלות הנפש ותמכה בשניים כאם דואגתÆ
ב ∑ ±π±הביאו אופיו המתחבט של ברל¨ אי יכולתו להכריע ונטייתו לסגפנות לעזוב
את כנרת והחבורה נתפרדה Æבמאי ±π±πנפטרה שרה מקדחת צהובה כשהיא כבת ∞≥Æ
אחרי לבטים וייסורים עזבה לאה את כנרת ובסופו של דבר הפכו לאה וברל לזוג וחלקו
את חייהם עד מותו של ברלÆ
בקבורתו של ברל הפך בית העלמין הקטן לבית העלמין המרכזי של תנועת הפועלים
הציונית Æשנה מאוחר יותר פנתה ההסתדרות לאדריכל מחיפה בבקשה לתכנן את בית
העלמין Æבשנות החמישים הונחו מצבות במקום גלי האבנים ונעשו עבודות פיתוחÆ
בשנת ±πμ±הובאו לכאן עצמותיו של נחמן סירקין¨ מאבות הציונות הסוציאליסטית¨
שנפטר ונקבר בניו יורק ב Ʊπ≤¥עשר שנים לאחר מכן הובאו מקלן בצרפת עצמותיו
של משה הס¨ גם הוא ממבשרי הציונות הסוציאליסטית ובעל הספר ßרומא וירושלים¨ß
שנפטר בצרפת ב Ʊ∏∑μב ≥∂ ±πהועלו מרוסיה עצמותיו של הוגה הדעות ומנהיג תנועת
ßפועלי ציון ßדב בורוכוב¨ שנפטר בשנת ∑ Ʊπ±יש המכנים את חלקתם של הוגי דעות
אלה ßחלקת נבו ¨ßשכן את הארץ ורוב המעשה ראו בעיני רוחם ואליה לא באוÆ
בין הנקברים בכנרת לא מעטים אשר טרפו נפשם בכפם¨ מי בשל אהבה נכזבת¨ מי
בשל דיכאון שתקפו בגלל תנאי החיים הקשים מנשוא¨ ומי מסיבות שלעולם לא נדעןÆ
שלוש שורות מצפון לקברו של ברל כצנלסון¨ ©המצבה החמישית מימין® נמצאים
קבריהם של אח ואחות¨ יוסף ©יוסקה® וחנה מיכאלי¨ השנה המצוינת על שני הקברים
תרע¢ז ∂Æ ±π±
חיה רוטברג מספרת בזיכרונותיה את סיפורם הטראגי של השניים∫
זוכרת אני את אחד המתאבדים¨ יוסף היה שמו¨ אך קראוהו יוסקה Æכבן ∑ ±היהÆ
הוא נמצא בכנרת בין ßפועלי הביצה ßשהתגוררו למטה Æלעיתים קרובות ביקר אצלנו
והיה נתון להשפעתו של אהרון שקרא את ניטשה והתפלסף על הגאולה אשר