Page 190 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 190

‫∞∏‪ ±‬מסלול ‪π‬‬

‫ועבד תקופת מה בבית החרושת חדיד ליצור סבון מיסודו של המהנדס נחום וילבושביץ‪Æ‬‬
‫זמן מה שימש מזכיר אגודת אחוזת בית¨ שיסדה את תל אביב‪ Æ‬אחר כך עבר לגליל‬
‫והיה ממקימי קבוצת החורש¨ שקיבלה על עצמה לראשונה את עיבוד אדמות אום‬
‫ג‪ß‬וני‪ Æ‬יבניאלי עסק בחינוך בכתיבה ובפעילות ציבורית‪ Æ‬בשנים ∞‪ ±π±≤≠±π±‬יצא לתימן‬
‫בשליחות מפלגת הפועל הצעיר והמשרד הארץ ישראלי¨ במטרה לעודד את בני הקהילות‬

            ‫היהודיות לעלות ארצה‪ Æ‬בזיכרונותיו מתאר יבניאלי את שליחותו לתימן∫‬

‫ארבעה חודשים סבבתי בארץ תימן∫ על חמור שקניתי בראשית דרכי¨ בלוית‬
‫משרת תמידי או זמני ובלוית יהודים מבני המקום‪ Æ‬הייתי עובר מכפר לכפר ומעיר‬
‫לעיר‪ ÆÆÆ‬כארבעים מקומות ביקרתי במשך הנסיעה הזאת‪ Æ‬בכל מקום שהייתי בא בין‬
‫היהודים היו מתאספים אלי מאנשי המקום¨ רובם או מקצתם¨ ואני הייתי מדבר‬
‫עימהם על ארץ ישראל¨ על המושבות החדשות שנבנו¨ על התנועה הלאומית‬
‫בעם ישראל‪ Æ‬הם היו שומעים דברי ברגש של שמחה ולפעמים היינו אני והם‬
‫מתרוממים לידי מדרגה גבוהה של ‪ß‬עליית נשמה‪ ß‬ורוח הקודש‪ Æ‬הם היו שואלים‬
‫אותי∫ מה הכותל המערבי‪ ø‬מה קבר רחל אימנו‪ ø‬מה קבר רבי שמעון בר יוחאי‪ø‬‬
‫במקום תשובה הייתי אומר להם∫ למה תשאלו על הקברים ועל האבנים המתות‪ø‬‬
‫שאלו לשלום ציון הקמה לתחייה¨ לשלום בני ציון העולים אליה מן הגולה לחיות‬

                                      ‫©א‪ ß‬יערי¨ זיכרונות ארץ ישראל¨ עמ‪Æ®∏π¥ ß‬‬

‫נמשיך לאזור המצוי ממערב לחלקת התימנים ©מעבר לשביל® אל קברו של ר‪ ß‬משה‬
‫אברמסון‪ Æ‬משה היה דמות יוצאת דופן בנוף העלייה השנייה‪ Æ‬הוא עלה ארצה עם חנה‬
‫אשתו ושבעת ילדיהם בשנת ∂∞‪ ¨±π‬והיה עם משפחתו מראשוני חוות כנרת ואחר כך‬
‫מראשוני המתיישבים באדמות פורייה‪ Æ‬בניו של אברמסון היו מאיכרי המושבות כנרת‬
‫ויבנאל ובנותיו מתלמידותיה של חנה מייזל בחוות העלמות‪ Æ‬בתו ציפורה הייתה בין‬
‫מייסדי קבוצת גבע בעמק יזרעאל‪ Æ‬בעיתון ‪ß‬במעלה‪ ß‬מינואר ∂≥‪ ±π‬מופיעים דברים לזכרו‬
‫של משה אברמסון‪ Æ‬בין הדברים נכתב∫ ‪ß‬זכורתני ביקורו הראשון אצלנו בגבע¨ בשנים‬
‫הראשונות להתיישבותנו‪ Æ‬קשה לו היה אתנו‪ Æ‬מלחמנו אכל רק אחרי שהפריש חלה בעצם‬
‫ידיו‪ Æ‬רק ביצה וירקות חיים אכל¨ ונזהר להשתמש בכלינו טרם טיהרם‪ Æ‬ובכל זאת איזו‬
‫חמימות ופשטות ביחסים אתנו‪ Æß‬ובאותו מאמר מסופר עוד∫ ‪ß‬ידועה אמרתה הלצתה‬
‫של רחל∫ היודעים אתם¨ אברמסון הזקן בפסוקיו חרוזיו¨ אשר בהם היה מעיר אותנו‬
‫השכם לרפת ולמטבח¨ הוא שעוררני לכתוב שירים‪ Æß‬על קברה של רחל אמר אברמסון‬
‫הזקן ביידיש ‪ß‬היא הייתה חברתי הטובה‪ ¨ß‬אהבתו של אברמסון לארץ ישראל ויישובה‬
‫לא ידעה גבול‪ Æ‬בחגיגות ה ‪ ±μ‬לדגניה ברך אברמסון ברכת ‪ß‬שהחיינו וזיכנו לראות אדמת‬

          ‫ארץ ישראל בפריחתה‪ ß‬ובהתרגשות ובכי השתטח על האדמה ונשק אותה‪Æ‬‬

‫בשורת הקברים שמדרום לקבר משה אברמסון ©הקבר ה ‪ π‬מימין® נמצא קברו של‬
‫החובש יעקב חפץ איש המושבה כנרת שטיפל במתיישבים במסירות רבה¨ וביתו‬
‫שימש לא פעם אכסניה למי שלא נמצא לו מקום לינה‪ Æ‬חפץ נע בין היישובים רכוב על‬
‫גבי חמור או אופניים ומאוחר יותר עבר לאופנוע ואפילו מכונית‪ Æ‬ייתכן שקווים מדמותו‬
‫שימשו מקור השראה ליצירת דמותה של פאניה החובשת¨ בספרה של שולמית לפיד‬

                                                                    ‫‪ß‬חוות העלמות‪Æß‬‬

‫לסיום הביקור בבית העלמין נעלה אל ראשה של הגבעה‪ Æ‬כאן ניצב גל הרצל‪ Æ‬בכ‪ ß‬בתמוז‬
‫תרס‪¢‬ד¨ ‪ ¨≥Æ∑Ʊπ∞¥‬נפטר בנימין זאב הרצל‪ Æ‬במלאת חמש שנים לפטירתו התכנסו תושבי‬
‫הגליל בכנרת וציינו את היום בתערוכה חקלאית ראשונה בארץ‪ Æ‬אנשי השומר כמנהגם‬
‫אף ערכו מירוץ סוסים‪ Æ‬כל אחד מהבאים הניח אבן בגל זיכרון לחוזה המדינה‪ Æ‬המאורע‬
‫הפך מסורת וכך משך כמה שנים¨ עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה נערם כאן גל אבנים‬
‫גדול‪ Æ‬המלחמה קטעה את מסורת ההתכנסות וזו חודשה לזמן קצר רק בשנות השלושים‪Æ‬‬
   185   186   187   188   189   190   191   192   193   194   195