Page 23 - ETMOL_104
P. 23
פעם ענה לי בסירוב ,אמרתי נואש ועמדתי לעזוב את פתק אל הציר הגרמני וביקשתי את עזרתו .הוא ענה לי כי
משרדו והנה קרא לי לחזור וכתב פתק בתורכית ונתנו לי. אין ביכולתו לעשות דבר .והנה בשעה האחת־עשרה לפני
הצהריים הופיע באניה ה״קאוואם״ -השליח -מהצירות
קיבלתי את ההיתר הנכסף. הגרמנית ביפו והכריז כי אם ישנה באניה בחורה משווייץ,
למחרת בערב הגענו לאלכסנדריה ושמו אותי באניה מציריך ,הריהו בא להורידה אל החוף .השתוממתי במאוד
יוונית קטנה ומלוכלכת .למעלה משלושה ימים נסענו עד אך רצתי אליו וירדתי עמו לחוף .עברתי את כל הבדיקות
שהגענו לניאפולי .באתי למלון ושוטר איטלקי דרש את והגעתי אל מחלקת המכס והנה עומד שם איש צעיר ,נוצרי
דרכוני והודיע לי כי הנני במעצר במלון עד אשר אוכל מאנשי המושבה הגרמנית ביפו ,ובראותו אותי אמר לי:
״אבל את אינך ארושתי!״ הבינותי מה היתה הטעות שנפלה
לעלות באניה הנוסעת לאמריקה. כאן והסברתי לו כי הייתי האשה היחידה באניה ,מחוץ
לצליינים ,ולא היה לי ספק כי הנני האשה המבוקשת.
ניריווק ,אלול התרע״ה ביקשתי ממנו כי יאמצני כ״ארושתו״ לשעה אחת למען
נפגשתי עם הנרייטה סולד וסיפרתי לה על מטרת בואי.
היא מלאה חשדות :כיצד מצליחים לבוא עתה מירושלים אוכל להישאר בארץ .הוא הסכים -והנה אני כאן!
ומאין אנגלית כזאת בפי? יעצתי לה לטלגרף אל מכרי
היהודים באנגליה הידועים גם לה ולברר על אודותי את ירושלים ,אייר התרע״ה
הפרטים החשובים לה .כעבור כמה ימים קיבלתי הזמנה ושוב אני בירושלים .הגעתי לכאן בערב הפסח ונכנסתי
לשיחה עמה .בלב כבד נסעתי אליה אך בסיפוק נפש יצאתי מייד אל המקום היחיד המוכר לי בעיר -אל בית״החולים
מעם פניה .היא טילגרפה אל ידידים משלי באנגליה ותשוב ״שערי צדק״ ,וחגותי בו את ליל הסדר ...החלטתי להקים
תם מילאה אותה אמון כלפי .היא חקרה אותי במומחיות של מטבח במגרש הגרמני למען ילדי גן ובית״ספר וכל ילד
עובדת״סעד לגבי המצב בירושלים .היא אף הבטיחה לי את מקבל שם ארוחה אחת ביום ,מורכבת ממרק חם ולחם .נשים
מלוא עזרתה והמציאה לי מקום עבודה למחייתי כי אזלו אחדות עוזרות על ידי בתבונה ובמסירות מפליאות...
הכספים שהיו ברשותי .ניו״יורק הגדולה אינה מושכת את הקימונו עוד שני מטבחים בעיר העתיקה המיועדים גם
לבי .הרעש ,הזולות ,החמרנות היתרה ,הרדיפה אחרי
למבוגרים.
החיצוניות -השפעתם עלי דוחה ביותר. בינתיים הגיע משלוח המזון מאיטליה ,אך השלטונות
התורכיים אינם מרשים לנו לפרקו ,אלא אם נעלה להם מכם
הימים האחרונים לשנת התרע״ה גבוה בזהב .שכרתי מרכבה בשער יפו ונסעתי אל הר־
הגב׳ סולד מתגלה לא רק כנבונה ותרבותית ,אלא גם הצופים .שם ,בבניין הגרמני על שם אוגוסטה ויקטוריה,
כבעלת כושר ביצוע רב .מסייעת היא עתה בהקמת אירגון מתגורר ג׳מל פאשה המושל התורכי .הוא הסכים לקבלני
חדש ,״ג׳וינט״ ,לעזרת נפגעי המלחמה היהודים .היא כבר לשיחה .דיברנו צרפתית .הוא טען שאנו מוכרחים לשלם.
הפגישה אותי עם אחדים מבין האישים היהודיים בעלי הצעתי שליש מן המזון למען ילדים ערבים ,אך ללא הועיל.
ההשפעה בחיים הציבוריים כאן וכולם מבטיחים לעזור. נאלצתי לקחת מן הכספים שנועדו להחזקת המטבחים
יעקב שיף ,העשיר המופלג והאנטי ציוני ,שאלני אם אני
שליחה ציונית .עניתי לו כי באתי לבקש סעד לרעבים ולשלם את המכס הנדרש.
ולדעתי כל הרעבים שווים .הגב׳ סולד הפגישה אותי גם־כן
עם הד״ר י.ל .מאגנם ,והוא עוזר לי רבות .הגב׳ סולד ירושלים ,סיון התרע״ה
והד׳׳ר מאגנס הקימו ועדה מיוחדת שתפעל לטובת הקימונו מטבחים אחדים גם בעיר החדשה .אגודת
״עזרה״ של יהודי גרמניה שולחת את הכספים שהבטיחה
המטבחים בירושלים. ועוד תרומות של נדבנים יהודים בגרמניה .אנו קונים חיטים
ומוסרים אותן לטחינה .שתיים ממאפיות העיר פועלות
נידיורק ,שלהי תשרי התדע״ו למעננו בלבד .הכרתי כאן שתי אחיות רחמניות ,אשר באו
לא עברו עוד שלושה חודשים מאז הגעתי הנה אך נדמה הנה מארצות״הברית ועובדות כאן בעיר העתיקה ,בעיקר
לי פרק קצר זה כתקופה ארוכה -הדאגה ליהודי ירושלים, בריפוי עיניים ,הן נמנות עם האירגון היהודי של נשים
הפגישות הרבות למענם עם העסקנים כאן ,ההרצאות,
ההסברים ,השאלות והתשובות ,הוגיעוני במאוד .נוסף על' ״הדסה״ וסיפרו לי רבות על המייסדת שלו הנרייטה סולד.
כך בלתי נעימים לי ביותר החיים בעיר הענקית הזאת.
הד״ר מאגנס מטפל עכשיו בדבר אפשרות למעני לחזור ירושלים ,ראשית תמח התרע״ה
מספר האוכלים במטבחים הולך וגדל ויש לדאוג למקורות
ארצה. כלכליים נוספים .זה לילות שאיני ישנה מרוב דאגה והנה
צץ הרעיון במוחי שמא אסע לארצות״הברית ואבקש שם
אגיית־המלתמה האמריקנית ״די מוין" בדרך לאירופה ,ראשית כסלו
התרע״ו עזרה.
מרחוק ראיתי את ארץ־ישראל ואליה לא באתי! מניו־ מלון ״לונדון" בניאפולי ,שלהי תמת התרע״ה
יורק יצאתי לפני שבועות אחדים לפיראוס ביוון .הד״ר הנני במעצר במלון זה ויכולה אפוא לכתוב בשקט
מאגנס השיג למעני רשיון לנסוע מפיראוס ליפו באניית ולרשום את אשר עבר עלי בשבועות האחרונים .החלטתי
המלחמה האמריקנית אשר תוביל לשם את משלוח הכסף לנסוע אל ארצות־הברית ולהזעיק את היהודים שם לעזרת
למען יהודי ירושלים .בעגננו בנמל יפו הורשו רבים לרדת אחיהם הרעבים בירושלים .נסעתי ליפו ,ושם מצאתי מהומה
לחוף ,אך אני לא הורשיתי לרדת .אין לי מלים להביע את ומבוכה .התורכים עסקו בגירושם של הנתינים הזרים,
גודל אכזבתי ועומק צערי על הניתוק שלי מעם הארץ ובעיקר היהודים נתיני רוסיה .באכזריות הושיבו אותם
היקרה .חזקה אמונתי כי שוב עוד אשוב ארצה ישראל. התורכים באניות גרועות ומכריחים אותם להפליג מצרימה.
נחמת״מה מוצאת אני בכך שהכסף הורד אל השגרירות של הציר הגרמני הפנה אותי אל הקיימאקאם ,מושל יפו .זהו
ארצות־הברית בארץ ,הוא יועבר אל הד״ר ואלאך ויגיע תורכי צולע בשתי רגליו ובשעת הילוכו מתנדנד הוא מצד
לתעודתו .הד״ר מאגנם והגב׳ סולד ימשיכו במאמציהם אל צד .הוא ענה לי בזעף והודיע לי כי בשום אופן לא יתן
להחשת העזרה ליהודי ירושלים .מי יתן ותחלוף המלחמה לי היתר״יציאה ,האניה מיועדת אך ורק ל״מוסקובים״,
הזאת במהרה והחיים יחודשו באופן תקין ובריא .אמן ,כן כינוים של היהודים הרוסים .שלוש פעמים באתי אליו ובכל
יהי רצון!
23