Page 21 - ETMOL_104

‫ההרפתקנית משוייץ‬

‫רוב הבאים לארץ בתחילת המאה אמנם היו יוצאי מזרח אירופה‪ ,‬אבל בין הבאים היו גם יוצאי ארצות‬
‫אחרות‪ ,‬כמו גרמניה‪ ,‬הולנד‪ ,‬ארצות־הברית וגם שווייץ‪ .‬תרזה כהן לבית דרייפוס‪ ,‬שנודעה אחר־כך בשם שרה‬
‫יעקוכי‪ ,‬נולדה בשווייץ למשפחה יהודית חרדית אמידה‪ ,‬חייתה בארצות מערב אירופה‪ ,‬קיבלה חינוך דתי‬
‫ומודרני ובהיותה כבת עשרים החליטה לעלות לארץ ולהיות מורה בבית־ספר לבנות במושבה פתח־תקוה‪ .‬זה‬
‫היה מעשה נועז והרפתקני לאשה בודדה באותם ימים‪ .‬תרזה כהן הגיעה לאדץ קצת לפני מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬לימדה בפתח־תקוה‪ ,‬חלתה ושכבה בבית־חולים בירושלים‪ .‬אחר כך פרצה המלחמה והעיר היתה‬
‫שרויה ברעב‪ .‬תרזה כהן‪ ,‬שהיו לה מהלכים אצל המשפחות היהודיות האמידות באירופה‪ ,‬החליטה לצאת לשם‬
‫ולגייס עזרה ליהודי הארץ‪ .‬היא נסעה וחזרה בזמן המלחמה ויצאה שוב‪ ,‬הפעם לארצות־הברית‪ ,‬ולא הצליחה‬
‫לחזור‪ .‬לאחר המלחמה נישאה‪ ,‬ילדה ילדים‪ ,‬נתאלמנה‪ ,‬ושבה לארץ ונתמנתה למנהלת בית־יתומים בירושלים‪.‬‬
‫בשנת ‪ i960‬התיידדה עם המורה יהודית איתן וזו רשמה מפיה את הרפתקאותיה בימי מלחמת העולם‬

‫הדאשונה‪ ,‬כאילו כותבת היא יומן באותם ימים‪.‬‬

‫אוכל אל פיו‪ .‬ייתכן כי מר רימון הינו משורר באמת ‪ -‬וכך‬ ‫םתח־תקוה‪ ,‬סיון‪ ,‬התרע״ד‪1914 ,‬‬
‫הוא נראה ‪ -‬אך אין ההוראה משלוח היד ההולם אותו‪ ...‬הוא‬ ‫מה טוב חלקי! זה כמה ימים הגעתי סוף״סוף למקום‬
‫מלמדני בעזרת מקראה עברית שהוצאה לאור בוורשה‪ ,‬אך‬ ‫עבודתי‪ ,‬שאליה כה נכספתי‪ .‬לאחר עשרים שנות חיים‬
‫בבית הורי בשווייץ ולאחר ביקורים די ממושכים באנגליה‪,‬‬
‫אני מתקדמת ביגיעה‪.‬‬ ‫בצרפת ובאיטליה‪ ,‬מה קוסמת לי ארץ אבותינו! עלי להודות‬
‫חברת המורים כאן משובחת ומעניינת ‪ -‬כולם תלמידי‬ ‫שהמזרח נראה לי מעניין ביותר ‪ -‬על כל פנים מושך הוא‬
‫חכמים ובעלי מידות טובות‪ .‬נעימים לי במאוד גם תושבי‬ ‫את לבי במאוד‪ .‬מרגישה אני כי נכנסתי אל אפיק חיים רב‬
‫המקום שהינם ברובם הגדול נאמנים למסורת ישראל‬ ‫תוכן‪ :‬בעבודתי כמורה כאן אתאמץ לטפח בתלמידותי את‬
‫ומתפרנסים בעבודה וחיים בפשטות‪ .‬זו לי פעם ראשונה‬ ‫הדבקות בחיים יהודיים מסורתיים‪ ,‬כפי שראיתים בבית‬
‫בחיי שהנני מוצאת את עצמי בתוך יישוב יהודי מובהק וכה‬ ‫הורי‪ .‬עלי עוד להעמיק את ידיעותי בשפה העברית‬
‫טוב לי בכך‪ ,‬עד כי אין אני מרגישה כל געגועים אל ארץ‬
‫מולדתי בנכר‪ ,‬אל שווייץ‪ .‬החום והיתושים מציקים לי‪,‬‬ ‫ולהרחיבן‪.‬‬

‫אמנם‪ ,‬אך מלא היום שלנו וטוב לי כאן‪.‬‬ ‫פתח־תקוה‪ ,‬ראשית תמוז התרע״ד‬
‫למעלה משני שבועות חלפו כבר מאז באתי הנה מיפו‪,‬‬
‫פתח־תקוה‪ ,‬שלהי תשרי התדע״ה‬ ‫לאחר נסיעה בקרון של שמואל‪ .‬חדר נאה לי כאן‪ ,‬בבית‬
‫שומעים אנו על המלחמה שהוכרזה באירופה על׳ידי‬ ‫קטן העומד ברחוב קיצוני‪ ,‬בקרבתם של הגורן מזה ושכונת‬
‫גרמניה ואוסטריה‪ .‬מכל מקום סבורים רבים כי הסיכסוך לא‬ ‫התימנים מזה‪ .‬שולחן כתיבה קטן וכיסא מיוחד לו עומדים‬
‫יימשך אלא חודשים ספורים‪ .‬חיינו מתנהלים כרגיל‪,‬‬ ‫בפינת החדר ובאמצעיתו שולחן ושני כיסאות קלועים מקש‪.‬‬
‫ריהוט זה קניתי ביפו‪ ,‬מייד עם רדתי מן האניה‪ .‬בנמל‬
‫בעבודה ובלימודים‪ ,‬על אף החום והיתושים‪.‬‬ ‫חיכתה לי אחת המורות בבית״הספר שבו באתי לעבוד‪ .‬ערב‬
‫שבת היה אותו היום ורציתי לנסוע מייד אל מקום עבודתי‪,‬‬
‫פתח־תקוה‪ ,‬שלהי חשדי התרע״ה‬ ‫אולם חברתי החדשה יעצה לי לנצל את הזדמנות היותי‬
‫הימים הנוראים וחג״הסוכות כבר הינם מאחורינו‪ .‬בחג‬ ‫ביפו ולקנות את הרהיטים והכלים הדרושים לי בחיי‬
‫הסוכות התגלה היתרון העצום אשר לחיי היהודי בארצו‪.‬‬ ‫החדשים‪ .‬בנוסף על הרהיטים קנינו גם מנורת נפט‬
‫הסוכות הרבות והנאות‪ ,‬אשר כפות תמרים סכך להן‪,‬‬ ‫ופתיליה‪ .‬בלוויית כל הרכוש הזה ומזוודותי אשר הבאתי‬
‫מאירופה‪ ,‬הועמסנו על קרון רתום לשני סוסים ודרך חולות‬
‫הרהיבו את העין והרחיבו את הלב‪.‬‬ ‫עמוקים נסענו עד אשר הגענו אל פתח״תקוה‪ ,‬שעות מעטות‬

‫פתח־תקוה‪ ,‬חשון התרע״ה‬ ‫לפני כניסת השבת‪.‬‬
‫הסיכסוך המדיני באירופה מתחיל לתת מאותותיו גם‬ ‫פתח״תקוה משתרעת על שטח די גדול‪ .‬בתיה נמוכים‬
‫בתוך היישוב היהודי בארצו‪ .‬לפתח״תקוה הגיעו לא מזמן‬ ‫ברובם‪ ,‬בנויים אבן או עץ‪ ,‬עטורים גנות ירוקות ופורחות‪.‬‬
‫מתיישבים חדשים ממזרח אירופה והנה מנותקים הם עתה‬ ‫רק רחוב אחד יש בה מפואר יותר‪ ,‬אשר בתיו גדולים ונאים‬
‫ממקום מוצאם מבלי שהספיקו עדיין להעביר הנה את‬ ‫ומוקפים גנים ועצים‪ .‬בית״כנסת גדול מתנוסס במרכז‬
‫רכושם‪ .‬מצבם עתה בכל רע‪ ,‬ויש מהם שהגיעו כבר לחרפת‬ ‫המושבה ובקרבתו כיכר השוק‪ .‬יום־יום לפנות ערב הננו‬
‫רעב‪ .‬אנו‪ ,‬נשים מתושבות המקום ומורות אחדות‪ ,‬התארגנו‬ ‫נוהרים אל הכיכר הזאת ומחכים שם לדואר‪ .‬את המחצית‬
‫והקימונו מטבח בבית־הספר למען הילדים הרעבים‪.‬‬ ‫הראשונה של הלילה הננו מבלים בגורן כי החום והיתושים‬
‫התושבים מזרימים אלינו מצרכים וכספים ומנהל בית־הספר‬ ‫אינם מניחים לנו לשהות בבתינו‪ .‬האנשים והעבודה נעימים‬
‫מרשה לנו להרחיב את המטבח גם למען המבוגרים‬
‫הנזקקים‪ .‬ידינו מלאות עבודה‪ .‬המנהל שיחרר אותי ממתן‬ ‫לי במאוד‪.‬‬
‫שיעורים כדי שאוכל לטפל בהשגת האספקה הדרושה‬
‫פתח־תקוה‪ ,‬שלה תמה התדע״ד‬
‫לבישול הארוחות הרבות‪.‬‬ ‫הנני לומדת עברית מפי אחד המורים המלמד בבית״הספר‬
‫לבנים‪ ,‬העומד ממול לבית״הספר שלנו‪ ,‬שהינו בית־ספר אך‬
‫ירושלים‪ ,‬בית־החולים "שערי צדק״‪ ,‬חנוכה החדע״ה‬ ‫לבנות‪ .‬מר י‪.‬צ‪ .‬רימון נמצא בארץ מאז שנת תר״ע‪ .‬הוא‬
‫סוף־סוף שוב בכוחי לכתוב שורות אחדות‪ ,‬היתושים‬ ‫הינו יליד פולין ואומרים עליו שכותב הוא שירים וכי‬
‫בפתח־תקוה השיגו את שלהם והותקפתי במאלאריה קשה‬ ‫פירסם כבר אחדים מהם בכתבי״עת עבריים בפולין‪ .‬רזה‬
‫ביותר‪ .‬מחלתי הסתבכה בצהבת וידידי חששו לשלומי‬ ‫האיש וחיוור ומדי ראותי אותו נדמה לי כי זה שנים לא בא‬
‫והחליטו להעבירני אל בית־החולים הגדול והטוב ביותר‬
‫בארץ ‪ -‬אל ״שערי צדק״ בירושלים‪ .‬בנקיונו הגמור‪ ,‬בשקט‬

‫‪21‬‬