Page 17 - ETMOL_104
P. 17
סמי גרונימן הרמן שטרוק ,נשלח מטעם הצבא הגרמני שלחם ברוסיה,
להפיץ תעמולה בין יישובי היהודים הצפופים במזרח
״שלמה המלך ושלמי הסנדלר״ ,המספר על חילופין שנעשו אירופה .זה היה מפגש נוסף בין יהודים מגרמניה ובין יהודי
בין המלך לסנדלר בשוק .המחזה הוצג בשנת 1942בתיאט מזרח אירופה ,שנתן את אותותיו בפעילות משותפת.
רון ״אוהל״ וזכה להצלחה רבה מאוד .דב סדן כתב אז: גרונימן היה מעורכי העתון ״קול מבשר״ ,שיצא לאור
״אכן הקומדיה של סמי גרונימן הוא מעשה חכמה ,בידי נתן ביידיש ובעברית מטעם הצבא הגרמני ובו תעמולה נגד
אלתרמן הוא מעשה אמנות והצגתה על״ידי ׳אהל׳ הוא השלטון הצארי המדכא את היהודים .הוא פירסם כרוזים
מעשה טעם״ .דב סדן מביא בספריו גם חכמות ואמרות מטעם מפקדת הצבא הגרמני והאוסטרי עם כיבוש פולין
והודיע ליהודי פולין בעברית משובחת :״העריצות הרוסית
רבות משל גרונימן. מיהרה לנוס ולהימלט על נפשה מפני הסתערות חילותינו,
גרונימן לא זכה לראות את הצגתו מחדש של ״שלמה אשר איש לא יעמוד לפניהם ,דגלינו נושאים אליכם משפט
המלך ושלמי הסנלדר״ בתיאטרון הקאמרי בשנת - 1965 וחופש ...הרבה יותר מדי נאנקתם תחת סבלות עול הברזל
הפעם בלוויית פזמונים מאת נתן אלתרמן ומוסיקה של סשה של מוסקבה ,והנה אנו באים אליכם כידידים ...שווי״זכויות
ארגוב .המחזמר הוצג מאות פעמים ,נחל הצלחה רבה מאוד היהודים עומד להיווסד על יסודות חזקים ...סולו סולו את
הדרך להכריע כלה את האויב ולהביא את החופש ואת הצדק
ושיריו מושרים עד היום.
סמי גרונימן ,בנו של הרב ,שמר מסורת גם בתל״אביב, לנצחון גמור!״
היה ממייסדי בית״הכנסת של יוצאי״גרמניה ברחוב ב ך זו היתה גרמניה שלפני היטלר.
יהודה ״איחוד שיבת ציון״ ,היה משתתף בתפילות וגם שם, עם תום המלחמה שב לעבודתו כעורך־דין ולפעילות רבה
בהפסקות ,הקיפוהו תמיד מתפללים שביקשו לשמוע מפיו מאוד בתנועה הציונית .הוא נבחר לחבר הוועד הפועל
חידוד נאה ,או אמרה שנונה או פרק זכרונות .אחד הסיפו הציוני ולאב בית״הדין של התנועה הציונית .בשנת 1929
רים עליו מוסר ,כי פעם נכח בסעודה שבה הוגש אוכל לא ביקר לראשונה בארץ .הוא מספר בהומור האופייני לו ,כי
כשר והוא לא נגע בו .שאלוהו מדוע ,וענה ,כי זה מטעמי בקבלת פנים שנערכה לקבוצתו מטעם ראש עיריית תל'
דיאטה ,והסביר :דיאטה שנקבעה בהר סיני לפני 3000שנה.. אביב ,התבקש לנאום ,ואכן הוא אמר משפטים מעטים:
ב 1947-פירסמה הוצאת ״עם עובד״ את ספרו ״זכרונות ״ראיתי את תל״אביב ואת הארץ ולתמהוני מחויב אני
של יקה״ ,בתרגום דב סדן .זהו ספר משובב ,מלא הומור להודות ,כי כל מה שכיזבתי במשך עשרות שנים על ארץ*
וחכמת חיים ,ויש בו חומר רב על ימיה הראשונים של ישראל -הוא אמת לאמיתה״ .בתוך כך המשיך בפירסום
התנועה הציונית בגרמניה .את הספר עיטר ברישומים סיפורים הומוריסטיים ,ספרי מסעות ומחזות שהוצגו על
ידידו של גרונימן ,הצייר לודוויג שוורין ,גם הוא מן במות שונות בגרמניה .הוא פירסם גם מאמרים משפטיים,
ה׳׳יקים״ .לספר היה כנראה כרך שני שלא הופיע בדפוס מאמרים על בעיות התנועה הציונית וכן מאמרים בתחום
הפולקלור .גרונימן סייע גם לתיאטרון היידי הנודע ״דער
ונראה שכתב-היד אבד. וילנער טרופע״ להופיע בגרמניה .ב־ ,1933מייד לאחר
בשנת ,1952כשהוא בן שבעים-ושבע ,נפטר גרונימן שהנאצים עלו לשלטון ,עזב את גרמניה .הוא ישב שלוש
ותל-אביב איבדה את אחת מדמויותיה המיוחדות -בן שנים בפריס ועסק בהעברת רכושם של יהודי גרמניה
לשבט ה׳׳יקים״ שבשנות השלושים והארבעים היו חלק לישראל .בשנת 1936עלה לארץ והשתקע בתל״אביב .זמן
לא רב אחרי בואו נהרגה אשתו בתאונת דרכים ,ועברו כמה
נכבד בחייה של העיר והארץ.
שנים עד שהתאושש מן האסון.
17 לתל״אביב נוספה דמות ססגונית וחביבה .מרבה היה
לשבת בבתי״הקפה כמנהגי גרמניה ,מוקף תמיד שומעים,
מספר סיפורים וחידודים .מערכוניו ומחזותיו הוצגו בתיאט*
רון הסטירי ״המטאטא״ ,בהם קומדיה בתרגום אביגדור
המאירי ,ששמה ״יעקב או כריסטיאן״ ,ושסיפרה על
היהודים בגרמניה .ואולם לפירסום גדול זכה המחזה שלו
I
הכרוז העברי של המפקדה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה
אל חיהודיס כפולין
מחנות הצבא נאדרי־הנצחון אשר לממלכות ברית אירופה התיכונה ,גרמניה ואוסטרירד^ונגרידז,
באו בגבול פולין.
העריצות הרוסית מהרה לנום ולהמלט על נפשה מפני השתערות חיילותינו ,אשד איש לא יתיצב
•לפניהם.
דגליגו נושאים אליכם משפט וחופש; שווי״זכיות״אזרח גמור ,חופש הדת והמסורת ,חירות ודרור של
יצירה ועבודה ב כל מקצעות הכלכלה והתרבות ,ברוחכם.
הרבה יותר מדי נאנקתם ת ח ת סבלות עול הברזל של מוסקבה ,והנה אנו באים אליכם כידידים,
נשברה ממשלת הזרים האכזריה ,תקופה חדשה תפתח לפולין .ב כל כחנו נשים מבטח ,והיינו למעוז לגאולת
כל יושבי הארץ ,שווי־־זכיות היהודים עומד להוסד על יסודות חזקים.
אל התנו להשלות את נפ שכם על ידי הבטחות דמיה ,כאשר קךכם זה פעמים רבות! גס ב שנת
1905הבטיחכם הצאר לתת לכם שווי זכיות.
איך הקים את דברו ,אשר סרסס ב כל תקף בתור פתגם מלבות ז
זכרו את הגירושים הנוראים ואת הגליות של חמוני אחיכם!
זכרו את קישינוב .את הומיל ,את ביליסטוק ,את שדלץ ,ועוד פוגרומי־דמיס למאות!
זכרו את משפט בייליס ואת היגיעות החוזרות ובאות מטעם הממשלה להחזיק כקרב העם את עלילת
הדם הנתעבה!
ככה שמר הצאר את הבטחתו ככל תקף ,שהבטיח בשעת דחקו.
גם הפעם הניע לו שעת הדחק! זאת היא סבת הבטחותיו.
חובתכם הקדושיה היא עתה ,להתאמץ בכל כחכם לחזק את דבר השחרור.
כ ל כחות העם! צעירכס • ,קהלותיכם ,חכרותיכס ,חיביס לדתיצב יחד כאיש אהד לעזרת
־תענין הקדוש.
פנו .כלב מלא ,אל מצביאי חילנו הקרובים וסמוכים אליכם י
בעד כל סחורה שתוםפק ,ישולם טבין ותקילין.
סלו סלו את הדרך ,להכריע כלה את האויב ,ולהביא את החופש ואת הצדק לנצהון גמור !
ההנהגה העליונה של צבאות גרמניה ואוסטרירראונגריה המאוהרים.
