Page 17 - ETMOL_104
P. 17

‫סמי גרונימן‬                                                  ‫הרמן שטרוק‪ ,‬נשלח מטעם הצבא הגרמני שלחם ברוסיה‪,‬‬
                                                             ‫להפיץ תעמולה בין יישובי היהודים הצפופים במזרח‬
‫״שלמה המלך ושלמי הסנדלר״‪ ,‬המספר על חילופין שנעשו‬             ‫אירופה‪ .‬זה היה מפגש נוסף בין יהודים מגרמניה ובין יהודי‬
‫בין המלך לסנדלר בשוק‪ .‬המחזה הוצג בשנת ‪ 1942‬בתיאט­‬            ‫מזרח אירופה‪ ,‬שנתן את אותותיו בפעילות משותפת‪.‬‬
‫רון ״אוהל״ וזכה להצלחה רבה מאוד‪ .‬דב סדן כתב אז‪:‬‬              ‫גרונימן היה מעורכי העתון ״קול מבשר״‪ ,‬שיצא לאור‬
‫״אכן הקומדיה של סמי גרונימן הוא מעשה חכמה‪ ,‬בידי נתן‬          ‫ביידיש ובעברית מטעם הצבא הגרמני ובו תעמולה נגד‬
‫אלתרמן הוא מעשה אמנות והצגתה על״ידי ׳אהל׳ הוא‬                ‫השלטון הצארי המדכא את היהודים‪ .‬הוא פירסם כרוזים‬
‫מעשה טעם״‪ .‬דב סדן מביא בספריו גם חכמות ואמרות‬                ‫מטעם מפקדת הצבא הגרמני והאוסטרי עם כיבוש פולין‬
                                                             ‫והודיע ליהודי פולין בעברית משובחת‪ :‬״העריצות הרוסית‬
                                          ‫רבות משל גרונימן‪.‬‬  ‫מיהרה לנוס ולהימלט על נפשה מפני הסתערות חילותינו‪,‬‬
‫גרונימן לא זכה לראות את הצגתו מחדש של ״שלמה‬                  ‫אשר איש לא יעמוד לפניהם‪ ,‬דגלינו נושאים אליכם משפט‬
‫המלך ושלמי הסנלדר״ בתיאטרון הקאמרי בשנת ‪- 1965‬‬               ‫וחופש‪ ...‬הרבה יותר מדי נאנקתם תחת סבלות עול הברזל‬
‫הפעם בלוויית פזמונים מאת נתן אלתרמן ומוסיקה של סשה‬           ‫של מוסקבה‪ ,‬והנה אנו באים אליכם כידידים‪ ...‬שווי״זכויות‬
‫ארגוב‪ .‬המחזמר הוצג מאות פעמים‪ ,‬נחל הצלחה רבה מאוד‬            ‫היהודים עומד להיווסד על יסודות חזקים‪ ...‬סולו סולו את‬
                                                             ‫הדרך להכריע כלה את האויב ולהביא את החופש ואת הצדק‬
                                     ‫ושיריו מושרים עד היום‪.‬‬
‫סמי גרונימן‪ ,‬בנו של הרב‪ ,‬שמר מסורת גם בתל״אביב‪,‬‬                                                             ‫לנצחון גמור!״‬
‫היה ממייסדי בית״הכנסת של יוצאי״גרמניה ברחוב ב ך‬                                          ‫זו היתה גרמניה שלפני היטלר‪.‬‬
‫יהודה ״איחוד שיבת ציון״‪ ,‬היה משתתף בתפילות וגם שם‪,‬‬           ‫עם תום המלחמה שב לעבודתו כעורך־דין ולפעילות רבה‬
‫בהפסקות‪ ,‬הקיפוהו תמיד מתפללים שביקשו לשמוע מפיו‬              ‫מאוד בתנועה הציונית‪ .‬הוא נבחר לחבר הוועד הפועל‬
‫חידוד נאה‪ ,‬או אמרה שנונה או פרק זכרונות‪ .‬אחד הסיפו­‬          ‫הציוני ולאב בית״הדין של התנועה הציונית‪ .‬בשנת ‪1929‬‬
‫רים עליו מוסר‪ ,‬כי פעם נכח בסעודה שבה הוגש אוכל לא‬            ‫ביקר לראשונה בארץ‪ .‬הוא מספר בהומור האופייני לו‪ ,‬כי‬
‫כשר והוא לא נגע בו‪ .‬שאלוהו מדוע‪ ,‬וענה‪ ,‬כי זה מטעמי‬           ‫בקבלת פנים שנערכה לקבוצתו מטעם ראש עיריית תל'‬
‫דיאטה‪ ,‬והסביר‪ :‬דיאטה שנקבעה בהר סיני לפני ‪ 3000‬שנה‪..‬‬         ‫אביב‪ ,‬התבקש לנאום‪ ,‬ואכן הוא אמר משפטים מעטים‪:‬‬
‫ב‪ 1947-‬פירסמה הוצאת ״עם עובד״ את ספרו ״זכרונות‬               ‫״ראיתי את תל״אביב ואת הארץ ולתמהוני מחויב אני‬
‫של יקה״‪ ,‬בתרגום דב סדן‪ .‬זהו ספר משובב‪ ,‬מלא הומור‬             ‫להודות‪ ,‬כי כל מה שכיזבתי במשך עשרות שנים על ארץ*‬
‫וחכמת חיים‪ ,‬ויש בו חומר רב על ימיה הראשונים של‬               ‫ישראל ‪ -‬הוא אמת לאמיתה״‪ .‬בתוך כך המשיך בפירסום‬
‫התנועה הציונית בגרמניה‪ .‬את הספר עיטר ברישומים‬                ‫סיפורים הומוריסטיים‪ ,‬ספרי מסעות ומחזות שהוצגו על‬
‫ידידו של גרונימן‪ ,‬הצייר לודוויג שוורין‪ ,‬גם הוא מן‬            ‫במות שונות בגרמניה‪ .‬הוא פירסם גם מאמרים משפטיים‪,‬‬
‫ה׳׳יקים״‪ .‬לספר היה כנראה כרך שני שלא הופיע בדפוס‬             ‫מאמרים על בעיות התנועה הציונית וכן מאמרים בתחום‬
                                                             ‫הפולקלור‪ .‬גרונימן סייע גם לתיאטרון היידי הנודע ״דער‬
                                       ‫ונראה שכתב‪-‬היד אבד‪.‬‬   ‫וילנער טרופע״ להופיע בגרמניה‪ .‬ב־‪ ,1933‬מייד לאחר‬
‫בשנת ‪ ,1952‬כשהוא בן שבעים‪-‬ושבע‪ ,‬נפטר גרונימן‬                 ‫שהנאצים עלו לשלטון‪ ,‬עזב את גרמניה‪ .‬הוא ישב שלוש‬
‫ותל‪-‬אביב איבדה את אחת מדמויותיה המיוחדות ‪ -‬בן‬                ‫שנים בפריס ועסק בהעברת רכושם של יהודי גרמניה‬
‫לשבט ה׳׳יקים״ שבשנות השלושים והארבעים היו חלק‬                ‫לישראל‪ .‬בשנת ‪ 1936‬עלה לארץ והשתקע בתל״אביב‪ .‬זמן‬
                                                             ‫לא רב אחרי בואו נהרגה אשתו בתאונת דרכים‪ ,‬ועברו כמה‬
                                ‫נכבד בחייה של העיר והארץ‪.‬‬
                                                                                            ‫שנים עד שהתאושש מן האסון‪.‬‬
‫‪17‬‬                                                           ‫לתל״אביב נוספה דמות ססגונית וחביבה‪ .‬מרבה היה‬
                                                             ‫לשבת בבתי״הקפה כמנהגי גרמניה‪ ,‬מוקף תמיד שומעים‪,‬‬
                                                             ‫מספר סיפורים וחידודים‪ .‬מערכוניו ומחזותיו הוצגו בתיאט*‬
                                                             ‫רון הסטירי ״המטאטא״‪ ,‬בהם קומדיה בתרגום אביגדור‬
                                                             ‫המאירי‪ ,‬ששמה ״יעקב או כריסטיאן״‪ ,‬ושסיפרה על‬
                                                             ‫היהודים בגרמניה‪ .‬ואולם לפירסום גדול זכה המחזה שלו‬

                                                                                                                                                                       ‫‪I‬‬
                                                                      ‫הכרוז העברי של המפקדה הגרמנית במלחמת העולם הראשונה‬

                                                                                                   ‫אל חיהודיס כפולין‬

                                                                ‫מחנות הצבא נאדרי־הנצחון אשר לממלכות ברית אירופה התיכונה‪ ,‬גרמניה ואוסטרירד^ונגרידז‪,‬‬

                                                                                                                                                                               ‫באו בגבול פולין‪.‬‬
                                                                 ‫העריצות הרוסית מהרה לנום ולהמלט על נפשה מפני השתערות חיילותינו‪ ,‬אשד איש לא יתיצב‬

                                                                                                                                                                                          ‫•לפניהם‪.‬‬
                                                                ‫דגליגו נושאים אליכם משפט וחופש; שווי״זכיות״אזרח גמור‪ ,‬חופש הדת והמסורת‪ ,‬חירות ודרור של‬

                                                                                                                               ‫יצירה ועבודה ב כל מקצעות הכלכלה והתרבות‪ ,‬ברוחכם‪.‬‬
                                                                ‫הרבה יותר מדי נאנקתם ת ח ת סבלות עול הברזל של מוסקבה‪ ,‬והנה אנו באים אליכם כידידים‪,‬‬
                                                                ‫נשברה ממשלת הזרים האכזריה‪ ,‬תקופה חדשה תפתח לפולין‪ .‬ב כל כחנו נשים מבטח‪ ,‬והיינו למעוז לגאולת‬

                                                                                                                  ‫כל יושבי הארץ‪ ,‬שווי־־זכיות היהודים עומד להוסד על יסודות חזקים‪.‬‬
                                                                ‫אל התנו להשלות את נפ שכם על ידי הבטחות דמיה‪ ,‬כאשר קךכם זה פעמים רבות! גס ב שנת‬

                                                                                                                                              ‫‪ 1905‬הבטיחכם הצאר לתת לכם שווי זכיות‪.‬‬
                                                                                                            ‫איך הקים את דברו‪ ,‬אשר סרסס ב כל תקף בתור פתגם מלבות ז‬

                                                                                                                  ‫זכרו את הגירושים הנוראים ואת הגליות של חמוני אחיכם!‬
                                                                                     ‫זכרו את קישינוב‪ .‬את הומיל‪ ,‬את ביליסטוק‪ ,‬את שדלץ‪ ,‬ועוד פוגרומי־דמיס למאות!‬
                                                                ‫זכרו את משפט בייליס ואת היגיעות החוזרות ובאות מטעם הממשלה להחזיק כקרב העם את עלילת‬

                                                                                                                                                                                 ‫הדם הנתעבה!‬
                                                                                                           ‫ככה שמר הצאר את הבטחתו ככל תקף‪ ,‬שהבטיח בשעת דחקו‪.‬‬

                                                                                                                   ‫גם הפעם הניע לו שעת הדחק! זאת היא סבת הבטחותיו‪.‬‬
                                                                                              ‫חובתכם הקדושיה היא עתה‪ ,‬להתאמץ בכל כחכם לחזק את דבר השחרור‪.‬‬
                                                                ‫כ ל כחות העם! צעירכס‪ • ,‬קהלותיכם‪ ,‬חכרותיכס‪ ,‬חיביס לדתיצב יחד כאיש אהד לעזרת‬

                                                                                                                                                                                   ‫־תענין הקדוש‪.‬‬
                                                                                                                 ‫פנו‪ .‬כלב מלא‪ ,‬אל מצביאי חילנו הקרובים וסמוכים אליכם י‬

                                                                                                                                 ‫בעד כל סחורה שתוםפק‪ ,‬ישולם טבין ותקילין‪.‬‬
                                                                           ‫סלו סלו את הדרך‪ ,‬להכריע כלה את האויב‪ ,‬ולהביא את החופש ואת הצדק לנצהון גמור !‬

                                                                            ‫ההנהגה העליונה של צבאות גרמניה ואוסטרירראונגריה המאוהרים‪.‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22