Page 15 - ETMOL_104
P. 15

‫תרופות תוצרת הארץ מיועדות למשלוח למקומות שונים במלחמת העולם השניה‬                ‫נשיא התעשיינים במשך שלושים שנה‪.‬‬
                                                                                ‫ראשון התעשיינים היהודים בארץ‬
                                                                                ‫היה ליאון שטיין‪ ,‬שנולד ב״‪ 1864‬בביא'‬
                                                                                ‫ליסטוק שבפולין‪ ,‬ושהוגדר בפי פרום׳‬
                                                                                ‫שמואל אביצור כ״חלוץ התעשיה החדי­‬
                                                                                ‫שה בארץ״‪ .‬שטיין היה האיש שייצר‬

                                                                                ‫את משאבות המים המכניות שהשקו את‬
                                                                                ‫הפרדסים והגדיל את תפוקת הבארות‬
                                                                                ‫פי כמה‪ .‬פיתוחיו של שטיין עזרו‬
                                                                                ‫לעשות את גידול ההדרים לענף כלכלי‬
                                                                                ‫משגשג‪ .‬במפעלו של שטיין‪ ,‬שהוקם‬
                                                                                ‫בשכונת נוה־צדק‪ ,‬עבדו בשנות ה״‪90‬‬
                                                                                ‫של המאה הקודמת ‪ 20‬איש! ב״‪1905‬‬
                                                                                ‫עבדו במפעל‪ ,‬שנדד אל תחנת הרכבת‬
                                                                                ‫של יפו‪ ,‬כ״‪ 40‬פועלים; ושנתיים לאחר‬
                                                                                ‫מכן‪ ,‬ב״‪ ,1907‬עבדו עד ‪ 130‬פועלים‬

                                                                                ‫במפעל שנקרא ״בית מעשה ליציקת‬
                                                                                ‫מכונות ובניינן״‪ .‬המפעל הצליח מבחי­‬
                                                                                ‫נה טכנולוגית‪ ,‬אבל נכשל מבחינה‬
                                                                                ‫כלכלית ופשט רגל בשנת ‪ .1910‬לדעתו‬
                                                                                ‫של פרופ׳ שמואל אביצור‪ ,‬הביא שטיין‪,‬‬

                                                                                ‫שהיה גם ממציא‪ ,‬ל״מהפכה התעשיי­‬
                                                                                                  ‫תית האמיתית בארץ״‪.‬‬

‫והיא פנתה בצורות שונות אל יהודי‬         ‫בחובות‪ ,‬אבל הם שימשו יסוד לבית‬          ‫שני האישים האחרים הקשורים‬
‫הארץ‪ ,‬כדי שירכשו את מוצריה‪ ,‬כמו‬         ‫חרושת ״שמן״‪ ,‬שלוחה נוספת של‬             ‫בהיווצרותה של התעשיה הישראלית‬
‫אותו כרוז משנת ‪ 1936‬הפונה ״אל‬            ‫חברת ״עתיד״‪ ,‬אשר זכתה להצלחה‬           ‫הם נחום וילבושביץ ודוב קלימקר‪.‬‬
‫האשה העבריה בארץ״‪ :‬״אשה עבריה‪,‬‬          ‫ופועלת עד היום‪ ,‬ואשר אותה יסדו‬
‫את ממונה על משק ביתך‪ ,‬את המוציאה‬        ‫וילבושביץ והמהנדס שמואל איצקוביץ‪.‬‬       ‫נחום וילבושביץ‪-‬דלבוש היה בן למש­‬
‫והמביאה‪ ,‬עזרי להחדיר את התוצרת‬          ‫ממפעלו של וילבושביץ בבן‪-‬שמן יצאה‬        ‫פחת תעשיינים ציונית ברוסיה‪ .‬אחיו‬
‫העברית לבית העברי‪ .‬בידך ההכרעה‬          ‫עוד שלוחה של התעשיה הישראלית‪,‬‬           ‫גדליה היה שותף בהקמת בית‪-‬חרושת‬
‫לבכר את מצרכי ההזנה‪ ,‬ההלבשה‪,‬‬            ‫והיא נקשרת בשמו של דוב קלימקר‪,‬‬          ‫״שטיין״‪ ,‬ואחותו מניה שוחט היתה‬
‫ההנעלה והריהוט הנוצרים בארץ‪ ,‬על‬         ‫שהיה כימאי בית החרושת ״עתיד״‬
‫פני המובאים מן החוץ‪ ,‬זכרי כי האח­‬       ‫והקים בעזרתו של הברון רוטשילד‬           ‫ממייסדי ״השומר״‪ .‬נחום וילבושביץ‬
‫ריות לזרימת כספי היישוב לחוץ לארץ‬       ‫וחברת יק״א את מפעל ״חרמון״ לניצול‬       ‫חולל את המעבר מתעשיות מסורתיות‪,‬‬
‫נופלת עלייך‪ .‬דעי שברצונך תלוי‬           ‫שמן מהגפת‪ .‬המפעל שהוקם בעמק‬             ‫בעיקר בתחום ייצור שמן זית‪ ,‬לתע­‬
‫שגשוג משקנו או דלדולו‪ .‬אשה עבריה!‬       ‫הארזים ליד מוצא התקיים זמן קצר אבל‬      ‫שיות חדישות‪ ,‬מודרניות ורווחיות‪.‬‬
‫קני כל מצרכי בני ביתך אך ורק מתוצ­‬      ‫נתן עוד דחיפה לתעשיה‪ .‬וכך‪ ,‬ביפו‪,‬‬
‫רת הארץ‪ .‬פעלי והפעילי את חברותייך‬       ‫בבן‪-‬שמן‪ ,‬בחיפה ובמוצא שליד ירוש­‬        ‫וילבושביץ‪ ,‬שהיה ממשתתפי ״מסע‬
‫ברוח של נאמנות לתוצרתנו‪ ,‬זאת היא‬        ‫לים הונחו אבני היסוד לתעשיה‬             ‫אוגנדה״ מטעם ההסתדרות הציונית‪,‬‬
                                        ‫הישראלית שהחלה בפעילות רבה במח­‬         ‫בא לארץ ב‪ 1903-‬כדי לברר את‬
                          ‫חובתך לארץ״‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬המפנה בתעשיה חל בראשית‬                                ‫צית שנות העשרים‪.‬‬   ‫האפשרויות לפיתוח יוזמות תעשייתיות‬
‫מלחמת העולם השניה‪ .‬במזרח התיכון‬         ‫מאז עברו שנים רבות‪ ,‬והתעשיה‬             ‫בארץ‪ .‬בביקורו בדק את סוגי העצים‬
‫נמצאו מאות אלפי חיילים שלחמו‬            ‫הישראלית ידעה מאבקים ואכזבות‬            ‫בארץ לתעשיות הנייר‪ ,‬את האספלט‬
‫בנאצים‪ .‬הם היו צריכים מוצרים‪ ,‬מזון‬      ‫והצלחות וכשלונות‪ .‬קשה היתה דרכה‬         ‫של ים המלח ואת המחצבות לתעשיית‬
‫וציוד‪ .‬בארץ‪-‬ישראל על היישוב‬                                                     ‫המלט‪ .‬הוא הגיע למסקנה כי בתנאי‬
‫המתקדם שבה‪ ,‬נמצאו מפעלים רבים‬              ‫אברהם שנקר‪ ,‬מייסד התאחדות התעשיינים‬  ‫הארץ באותם ימים הפקת שמן זית‬
‫שיכולים היו לספק את מקצת הצרכים‬
                                                                                ‫מהגפת באמצעים מודרניים עשויה‬
                   ‫של הכוחות הלוחמים‪.‬‬                                           ‫״להיות תעשיה מכניסה רווחים לבעליה‬
‫מאז עברו שנים רבות‪ .‬התעשיה‬                                                      ‫והיא בטוחה מכשלון״‪ .‬יחד עם שותפים‬
‫הישראלית גדלה והתרחבה ונכנסה‬
‫לעולם המודרני‪ .‬יש בה מפעלים מן‬                                                  ‫הקים בחדיד‪ ,‬היא בן‪-‬שמן‪ ,‬את מפעלו‬
‫החדישים והמתוחכמים בעולם בתחומים‬                                                ‫הראשון‪ ,‬בית חרושת ״עתיד״ לשמן‬
‫הטכנולוגיים הרגישים ביותר‪ .‬אבל גם‬
‫כיום‪ ,‬כשהיא מעסיקה מאות‪-‬אלפי‬                                                    ‫ולסבון‪ .‬המפעל‪ ,‬שהחל לפעול ב‪,1906-‬‬
‫עובדים‪ ,‬לא נשכח שמם של אותם‬                                                     ‫זכה בימיו הראשונים להצלחה וכבר‬
‫ראשונים‪ ,‬חוזים ויוצרים‪ ,‬שנראו‬                                                   ‫באותה שנה הוחל‪ ,‬ביוזמת יזם אמיד‬
                                                                                ‫מרוסיה‪ ,‬שמואל פבזנר‪ ,‬בהקמת מפעל‬
         ‫לעתים משונים בעיני בני דורם‪.‬‬
                                                                                ‫״עתיד״ לייצור שמן בחיפה‪ .‬חיפה‬
‫לעיון נוסף‪ :‬שבתי רביב ‪ -‬״תעשיה‬                                                  ‫נבחרה להקים בה את המפעל הזה‬
‫ועשיה״‪ ,‬סיפורם של התעשיינים‬                                                     ‫מכיוון שבאותם ימים נסללה מסילת‬

                ‫והתאחדות בעלי התעשיה‪.‬‬                                           ‫הברזל מחיפה לדמשק‪ .‬המפעלים בבן‪-‬‬
                                                                                ‫שמן ובחיפה לא ראו ימים טובים ושקעו‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20