Page 10 - ETMOL_104
P. 10
למצוא את ראס-מוחמד אף-על-פי שחי אברהם בן יצחק ,סונה ,פקיד הסוכנות המושבות החדש ,וינסטון צ׳רצ׳יל,
פש במיטב המפות :טיש סבור היה שטח לפניו חיים וייצמן בתזכיר ארוך
שראס-מוחמד מצוי אי-שם בצפון סיני גם בארץ וגם בלונדון שהדוח של פוס ומנומק את תביעות הציונים לפיצוי
ומובן שלא מצא אותו בין תעלת סואץ מכיל גילויים מרעישים על מקורות מים טריטוריאלי על הכשלון ועל ההפסדים
לקו המפריד בין ארץ-ישראל לסיני. ונפט .וייצמן פנה לראשי הציונים באמ בקרקע ובמים )בעיקר מי הליטני(,
אפשר שדימה שפוס מבקש להחיות את ריקה וביקש שימציאו לו לפחות את
התוכנית מ 1903-להתיישבות יהודית בגבול הצפון .וייצמן הדגיש את חשי
בפתחת אל-עריש ,ולא עלה כלל בדעתו תמצית הדוח ,אך הפצרותיו לא הועילו. בותן של הרמות הפוריות והזנוחות של
לחפש בקצה הדרומי של חצי האי, דוח פוס לא נתפרסם עד היום הזה. עבר הירדן להצלחתו הכלכלית של
ששם מסומן ראס-מוחמד בבהירות בכל והנה ב 30-בדצמבר 1920נתקבל הבית הלאומי היהודי .לבד מן הנגב -
המפות .עדיין יש למצוא את ״סמאווה״. במשרדי ההנהלה הציונית בלונדון הוסיף וייצמן וכתב -אין בארץ־ישראל
אין שם כזה במפות סיני .אפשר שפוס מברק ששוגר אל וייצמן ,חתום בידי שטחים פנויים ,או דלי אוכלוסין,
התכוון לג׳בל סמרא ,הסמוך לקו אל- השופט ג׳וליאן מאק ,באותה עת נשיא הראויים להתיישבות רחבת ממדים .על
עריש-ראס-מוחמד ,שממזרח לו ,לכיוון הסתדרות ציוני אמריקה .המברק עסק
ראם אל-תנור ,מצויים מכרות נחושת בשאלת הגבול במזרח ובדרום .בעניין כן הציע וייצמן תיקוני גבול גם בסיני.
נטושים .והנה ,כשכתב וייצמן לוינסטון הגבול ,למעשה קו מפריד מינהלי,
צ׳רצ׳יל ,הוא הסתפק במה שידע .הוא הדרום נאמר במברק: בין חצי האי סיני האנגלי־המצרי ובין
דרש קו גבול מאל-עריש לטאבה ,ולא " ...פוס דוחק בכל תוקף שהסדר הטריטוריה העות׳מאנית ,הותווה
הזכיר את ראס-מוחמד ,שאברהם סונה הגבול הדרומי יתחיל באל-עריש ב־ ,1906למורת רוחם של התורכים,
ונחום טיש )תשבי( לא הצליחו למצוא ויימשך לאורך הקו של ואדי גראיה שרצו בקו אל-עריש״ראס-מוחמד.
]קיראיה[ אל טאבה במפרץ עקבה ,או מעולם לא הכירו התורכים בקו שהות
במפה. דרומה יותר ,לראס-מוחמד .בכל מקרה, ווה ב 1906-כבקו גבול מדיני ,שהרי מן
על הקו להרחיק ככל האפשר מערבה הבחינה הפורמלית עדיין היתה מצרים
האנגלים והצרפתים הגיעו לכלל חלק של הקיסרות העות׳מאנית .אגב
הסכם בשאלת הגבול בצפון בשיחות מסמאווה ...הבריקו פעולתכם בנדון״. כך :ב 1906-התנגדה התנועה הלאומית
שהיו בלונדון ב 4-בדצמבר .1920 המברק גרם מבוכה רבה .הוא נתקבל המצרית לסיפוח חצי האי סיני למצרים,
ההסכם הסופי נחתם בפריס ,ב23- בפגרת ראש השנה האזרחית והיועצים כלומר ,לתחום ההשפעה האנגלי,
בדצמבר .בין הזמנים ,ב 7-בדצמבר, המדיניים נעדרו מן המשרד .המברק והעדיפה שיישאר בידי תורכיה המוסל
זימן לויד ג׳ורג׳ את וייצמן לשיחה, הגיע לידיו של ד״ר אברהם סונה )בן- מית .וייצמן כתב לצ׳רצ׳יל ..." :כן
גילה לו את פרטי ההסכם ואמר לו דברי יצחק( ,מעובדי המזכירות של ההנהלה נודעת חשיבות רבה ביותר ,מבחינת
ניחומים :הסדר הגבול אינו ,בהכרח, הציונית בלונדון .יותר משהיה ביורוק- הבית הלאומי היהודי ומבחינת היציבות
סופי .בעוד שנה-שנתיים עשוי המצב רט ,היה סונה משורר) .הוא נודע כאחד הכללית במזרח הקרוב ,שבהסדר הסופי
להשתנות .ההיסטוריה אינה שוקטת על המשוררים המודרניים והמיוחדים בעב של הגבול עם מצרים ,יחול תיקון-מה
שמריה .לציונים יש חמש שנים להתב רית ,אף כי בחייו פירסם רק 12שירים. בגבול התורכי-מצרי ,שהותווה באורח
סס בארץ-ישראל ולהראות את כוחם. הוא עבר לחיות בוינה ,שעזם היה שרירותי .השטח שמצפון לאל-עריש
לויד ג׳ורג׳ התכוון להגשמת ההצהרות מקובל על גדולי הסופרים של אירופה. עזוב עתה ,רובו ככולו ,אך הוא עשיר-
של הציונים כי יביאו לארץ רבבות בסוף חייו עלה לארץ ומת כאן .לאה בכוח ובמשאבים חיוניים לעתידה של
יהודים ויזרימו אליה הון רב להשקעות גולדברג פירסמה ספר על פגישותיה ארץ-ישראל ,ואין למסור אותו למצ
בהתיישבות ובפיתוח .הציונים לא עמדו אתו( .סונה העביר את המברק לידיו רים ,אשר אין לה עמו שום קשר ,לא
בהבטחתם ולא נראה שאפשר לצאת של מי שהיה צריך להתמצא יותר ממנו מבחינה כלכלית ואף לא מבחינה
מעמדה של חולשה בתביעות טריטו בכגון דא ,לנחום טיש )תשבי( ,מנהל
ריאליות .בריטניה התעלמה מתביעת המחלקה למסחר ולתעשיה בלשכה גיאוגראפית ,ומדבר רחב-ידיים מפריד
הציונים לשינוי הגבול בסיני .כל זמן הציונית המרכזית בלונדון .והנה הדב בינה לבינו .הלאומנות המצרית אינה
ששלטה גם בארץ-ישראל וגם בסיני, רים שכתב טיש לסונה ב 3-בינואר יכולה ,כמסתבר ,להתנגד בצדק לגבול
לא היה להלכה גבול בין-לאומי בין :1921״חיפשתי בכמה מפות ימיות דרומי שיתמשך לאורך ואדי אל-עריש,
ארץ-ישראל למצרים .רק בסוף יוני מיוחדות ,שדרך כלל רשומים בהן כל ואדי גרייס וואדי הושם ויסתיים בסבי
,1926בתשובה על שאילתה ,קיבל בות טאבה במפרץ עקבה״ .קשה לומר
משרד המושבות אישור ממשרד החוץ, השמות ,ולא הצלחתי למצוא את ראס- שוייצמן הצטיין בקריאת המפה .הוא
שקו-ההפרדה המינהלי הזמני מ1906- מוחמד״ .ולראיה צירף טיש לפתק כתב ״השטח שמצפון לאל-עריש׳/
הוא הגבול בין ארץ-ישראל למצרים. שקף ,המסביר מדוע ואיך לא הצליח בשעה שמצפון לאל-עריש משתרע הים
התיכון .צריך היה לכתוב ״מדרום לאל-
הדבר נשמר בסוד. עריש״ .כמו-כן שיבש את השמות של
ואשר לגבול במזרח ,הספר הלבן של ואדי קיראיה )או גראיה( וואדי אל-
צ׳רצ׳יל מ ,1922-הפקיע את עבר- מוהאשם .ואולם זה לא היה המחדל
הירדן מתחולת ״הסעיפים הציוניים״
שבכתב המנדט ,כלומר ,הוציאו מתחום היחיד.
הבית הלאומי ,וכל המאמצים שנעשו
בשנות השלושים להקים התיישבות ביוני 1919ביקר בארץ-ישראל,
יהודית מעברו המזרחי של הירדן סוכלו בשליחותם של ציוני אמריקה ,פרדיננד
יוליוס פוס .פוס ) (1965-1884היה
ועלו בתוהו. גיאולוג ומומחה בעל-שם לנפט ולמחצ-
בים .בעבר שירת במימשל האמריקני.
הוא סייר בארץ וערך דין-וחשבון ובו
המלצות על הגבולות הרצויים ,בין
השאר גם מבחינת הסיכוי למצוא
אוצרות טבע .הדוח שלו נשמר בסוד.
בתחילת פברואר 1920הילכו שמועות
סו
