Page 9 - ETMOL_104
P. 9
^ ^w
י’״ ■^ *T׳׳ ^'' —'■ p ra W”E
er ' 19 ■ »!< jי5
המשורר אברהם n V m l ^ w f ^ nהציונית בלונדון ב־ 920ר ^ י | |
יום אחד נשאר לבדו במשרד והיה צריך לקבל החלטה מדינית חשובה...
מאת נקדימון רוגל
סביב רפיח ואל-עריש הוא חשוב... ישירה. בפברואר 1919הגישו הציונים
יתכן שבעניין אל-עריש נוכל להגיע המשא ומתן שניהלו אנגליה וצרפת לוועידת השלום ,שנתכנסה בורסאי
לידי הסכם עם הממשלה הבריטית... אחרי מלחמת העולם הראשונה ,תזכיר
אשר לסיני ,יש צורך בחקירה על גבול הצפון נסתיים במפח נפש גמור
רשמית״ .מנחם אוסישקין לא התלהב לציונים .מן הרגע הראשון של המשא בעניין הגבולות של הבית הלאומי
לרעיון ,וטעמו ונימוקו עמו :״שעה ומתן עם צרפת ,שתכליתו היתה לשנות היהודי ,שעתיד לקום בארץ־ישראל.
שיתגלה כי מצויים מחצבים בסיני -
ויתכן שמצוי שם זהב -תפרוץ בהלה״. את הסכם סייקס-פיקו מ ,1916-טען בתזכיר הודגשה הזכות ההיסטורית של
ראש ממשלת בריטניה ,דייויד לויד העם היהודי על ארצו וצורף תיאור
ההתפתחויות בשטח לא היו מעוד ג׳ורג׳ שהוא ייאבק על ״ארץ-ישראל
דות .באוגוסט 1920הודיע ד״ר דוד הגבולות של הארץ ,שבה רוצים הציו
אידר ,מרכז הוועדה המדינית של ועד- מדן ועד באר-שבע״ ,שהיא ,לדעתו, נים לחדש כקדם את חייו של חלק ניכר
המולדת ההיסטורית של העם היהודי.
הצירים ,הנציבות הציונית בארץ, הצרפתים לא התווכחו על באר-שבע. מן העם היהודי ,שמניינו באותם ימים
לוייצמן ,כי לפי ההסדר בין הנהלת לעומת זאת ,שאלת מקומה של דן עמד על כ״ 14מיליון נפש.
הרכבות של ארץ-ישראל להנהלת הרכ
בות של מצרים ,נקבע כי הרשות המצ ההיסטורית צפה ועלתה כמעט בכל יש לזכור כי עד מלחמת העולם הרא
רית תתפעל את הקו עד רפיח .רכבת ישיבה שבה דשו האנגלים והצרפתים שונה לא היו לארץ-ישראל גבולות
ארץ-ישראל תשלוט בקו ובתנועת בסוגיית הגבול בצפון .הצרפתים טענו והיא נכללה ,ברובה ,בוילאיט )מחוז(
הרכבות רק משם והלאה .״קיווינו כי כי יש לפחות שלושה אתרים שניתן של דמשק ,בוילאיט של ביירות ובסנ-
הגבול יוסט לפחות עד אל-עריש -כתב לזהותם כדן הנזכרת בתנ״ך .ואילו לויד ג׳ק העצמאי של' ירושלים .הגבולות
אידר לוייצמן -כמובן ,עניין הרכבת ג׳ורג׳ חזר וטען כי הוא מכיר באסמכתה הנכספים בצפון ובמזרח תוארו בפירוט
אינו חורץ מראש את שאלת הגבול ,אם רב .לא כן הגבול בדרום .כאן הציעו
כי דומה שהנושא כבר סוכם לרעתנו״. אחת והיא קביעתו של התיאולוג הסקו הציונים גבול שיוסכם עליו עם ממשלת
ועוד כתב אידר :״ידוע לך שיש סיבות טי ג׳ורג׳ אדם סמית ,שרשם באטלס מצרים .שהרי מצרים וסיני לא נחשבו
טובות לדחוף את הגבול דרומה ,עד ההיסטורי שלו ) (1915כי בניאס היא- לטריטוריה שנכבשה מידי תורכיה
כמה שאפשר .בוודאי תקום כאן היא דן האמיתית .לא הועילו טיעוניהם במלחמה ועל כן לא היו נושא לדיון
]בארץ-ישראל[ צעקה גדולה כאשר של הציונים שדן המקראית נמצאת בוועידת השלום .אף-על-פי שדובר
העניין ייוודע״ .עוד קיוו הציונים כי במעלה הליטני ,בקצה גבול נחלת שבט בגבול בין שני שטחים בשלטון בריטי,
נוכח התסיסה האנטי-בריטית במצרים, דן .סופו של דבר שהגבול נסוג גם הועלו כמה וכמה הצעות לשנות את הקו
יפנו האנגלים את כוחותיהם עד לאזור מבניאס -היא דן לפי גירסת לויד התורכי הישן ,ושלטונות מצרים וארץ-
התעלה .כאשר יתמקמו שם ,הם יזדקקו ג׳ורג׳ ,ונשק לתל-אל-קאדי -הוא דן, ישראל נאבקו כל אחד כדי להגדיל את
לעומק אסטרטגי ולוגיסטי ,שרק ארץ- השטח שבשליטתו .היתה הצעה להר
ישראל יציבה תוכל להבטיח להם .וכך כטענת הצרפתים. חיב את תחום סיני על-ידי סיפוח חלקים
יטושטש הגבול בין ארץ-ישראל לסיני. אשר לדרום ,כבר במרס 1919אמר גדולים מן הנגב ,עד מצפון לעזה ,כדי
בסוף 1920עברה ארץ-ישראל מסמ וייצמן בוועד הפועל הציוני :״בדרום ליצור מרחב מחיה ונדודים רצוף לבד
כות משרד החוץ האנגלי לטיפולו של נמשכים הגבולות מאל-עריש לעקבה.
ווים וגם כדי לשפר את הגנת תעלת
משרד המושבות .ב 1-במרס ,1921 יתכן ,כי על-ידי משא ומתן עם הממש סואץ .היתה הצעה לכלול בארץ-ישראל
לקראת ביקורו במזרח התיכון של שר לה המצרית נוכל להרחיק לכת יותר. חלקים מצפון-מזרח סיני ,היפים לעיבוד
ידידינו האמריקנים רוצים לכלול את חקלאי .ולעומת ההצעות האלו היתה
חצי האי סיני ואל-עריש ,כי לדעתם הצעה לנגוס גם מסיני וגם מן הנגב
שטחים אלה חשובים בגלל מחצבים, ולהקים יחידה חדשה ,בשליטה בריטית
המצויים שם וכיוצא בזה .כל האזור