Page 12 - ETMOL_104
P. 12
שעוסק הוא בכתיבתם ,אבל הרב קארו פעל לפני כן
בקהילות הגדולות שבתורכיה -בניקופול ,באדריאנופול
ובסלוניקי .הוא התרועע עם גדולי החכמים ,העמיד
תלמידים ,והשיב תשובות לשאלות של חכמים ושל ראשי
קהל ממקומות שונים ,ושמו וחכמתו נתפרסמו ברבים.
״המגיד״ ,זה הקול שדיבר אליו בחשאי והיה מנהיגו
ומובילו ,הוא שזירזו לעלות לארץ־ישראל והבטיחו חזור
והבטח ,כנאמר ביומן שכתב ,שיהיה ״תנא דארץ ישראל,
ריש מתיבתא דארץ ישראל ,ריש גלותא דבל גלוותא״.
עד בואו של הרב קארו היה המבי״ט יד ימינו וחביבו של
הרב בירב והמיועד לרשת את כיסאו .עתה ראה המבי״ט
את הרב קארו כמי שמיצר את צעדיו ,ומאז ועד סמוך
לפטירתו של הרב קארו ,במשך ארבעים שנה ,היו ביניהם
מחלוקות ומריבות והתנגשויות קשות ,והדברים אמורים לא
רק בשאלות דת ודין אלא גם בעסקי הקהילות .כל אותן
שנים ניסה המבי״ט להתמודד עם הרב קארו ולא יכול לו,
על אחת כמה וכמה לאחר שנת ש״י ,1550 ,שאז החל הרב
קארו להדפיס את ספרו בית־יוסף ,שפירסם את שמו בעולם
היהודי והיה לספר הפסקים של בית ישראל ומחברו נתכנה
בכינוי ״מרן״ .לא בכדי היה יחסו של המבי״ט לספר זה
ביקורתי ולא נעדר זילזול.
הרב בירב המשיך לראות בהמבי״ט את תלמידו הקרוב,
ואף״על״פי״כן ,בשנת רצ״ח ,1538 ,בשעה שהרב יעקב
בירב ביקש לעשות אותו צעד היסטורי־מהפכני -לחדש את
הסמיכה ,הסמיך את ארבעת תלמידיו הראשונים ,וראשון
בהם את הרב קארו .מה גרם לשינוי בדעת הרב בירב,
שבסופו של דבר הקדים את הרב קארו על המבי״ט?
המקורות אינם מסבירים צעד זה ,אבל יש לשער כי הוא
עשה זאת מכיוון שהרב קארו היה נודע ומפורסם יותר מכל
חכמי צפת ,ונראה ששני המוסמכים האחרים ,הרב אברהם
שלום והרב ישראל די״קוריאל ,ואולי גם ראשי הקהלים
שבהם כיהן הרב קארו ,הפצירו ברב בירב להקדימו.
המבי״ט לא שכח זאת ובאחת מאיגרות הפולמוס עם הרב
קארו ,הוא כותב :״אזכירנו סוגיות חמורות שלמדנו
בישיבת מורנו הרב ז״ל מי היה הנושא ונותן יותר בהן ,ואת
מי היה הרב ז״ל מחזיק למעיין ,ומי היה נמנה עמו בכל
פסקיו ,ואת מי רצה לסמוך קודם״.
מעמדו של הרב קארו בצפת ובכל קהילות ישראל הלך
וגבר ובעיניו היה טבעי שהוא ייחשב לדבר ראשון שבדור,
שהכל פונים אליו .דעותיו ומעשיו של״המבי״ט נדמו לו
שאין בהן אלא משום הטרדה ,התנצחות והתנשאות עליו
שלא כדין .אין ספק שדברי המגיד שניבא לו גדולה,
השפיעו עליו מאוד .הוא היה סמוך ובטוח שהדברים לא
12
