Page 4 - ETMOL_104

‫השישי ב־‪ 1903‬לראות בחיוב את הצעתה של ממשלת‬ ‫הרצל ואופניו‬
‫אנגליה בדבר ריכוז אוטונומי של יהודים באוגנדה‪ ,‬שהרצל‬
‫ראה בה אפשרות ממשית לפתרון בעיית היהודים משנכשלו‬ ‫הלשנה‪ .‬גם המתרחש מחוץ לגבולות היהדות העסיק אותו‪,‬‬
‫מאמציו אצל הסולטן להשיג את ארץ־ישראל ליהודים‬ ‫ובתור עתונאי בעל כושר ניתוח וראיה למרחק‪ ,‬ידע להסביר‬

‫ואחרי הפרעות בקישינב‪ ,‬חיווה בן־יהודה את דעתו כי ״זה‬ ‫לקוראיו את משמעותם של מאורעות עולמיים‪.‬‬
‫]החלטת הקונגרס[ היתה המעשה היותר גדול‪ ,‬היותר חשוב‬ ‫לצורך יישום השקפותיו נתן בךיהודה את ידו למפעלים‬
‫של הכנסת השישית״‪ ,‬ושעם כל הקושי לוותר על רעיון‬ ‫שונים לקידום היישוב היהודי בארץ־ישראל‪ ,‬ובהם החברה‬
‫ארץ־ישראל אי־אפשר לצאת נגד מה שמכתיבה ההיסטו­‬ ‫״תחית ישראל״ שנוסדה ב־‪ .1882‬החברה נועדה לעורר‬
‫ריה‪ .‬הוא קרא לחסידי ארץ־ישראל‪ ,‬שכינו עצמם ״ציוני‬ ‫ליישוב הארץ‪ ,‬לפיתוח המלאכה ולקידום הלשון העברית‪,‬‬
‫ציון״ ‪ -‬״ארציים״‪ ,‬כלומר‪ ,‬הדואגים רק לארץ‪ ,‬ואילו את‬ ‫כשעיקר מטרתה)והדבר הזה נעשה בסתר( לרכוש קרקעות‬
‫חסידי אוגנדה‪ ,‬והוא בתוכם‪ ,‬כינה ״עממים״‪ ,‬אלה שטובת‬ ‫טובות גם רעות‪ ,‬קודם שיגדל בה היישוב הערבי‪ .‬על‬
‫העם עיקר בעיניהם‪ .‬ואולם ראוי להעיר כי לאחר שהמשל­‬ ‫מטרות החברה כתב בךיהודה בין היתר‪ ,‬כי בארץ־ישראל‬
‫חת הציונית שיצאה לאוגנדה לבדוק את האפשרויות‪,‬‬ ‫יוכל העם ״לחיות רק אם נצליח להרבות מספרנו פה עד‬
‫הסתייגה מן התוכנית‪ ,‬חזר בו גם בן‪-‬יהודה מן התמיכה‬ ‫אשר נהיה אנחנו הרבים והדבר הזה לא יבצר ממנו לעשותו‬
‫ואם חפץ נחפצנו באמת ובלב תמים‪ ,‬כי עוד הארץ כמעט‬
‫ברעיון הזה‪.‬‬ ‫שמה‪ ...‬ישבו בה עתה רק כחמש״מאות אלף ערבים אשר‬
‫עם זה‪ ,‬לא בכל היו הרצל ובן‪-‬יהודה תמימי דעים‪.‬‬ ‫כוחם לא גדול ואשר על נקלה נצליח להוציא את הארץ‬
‫הציונות המדינית‪ ,‬למשל‪ ,‬פסחה על היסוד היהודי והעברי‬
‫שבהגשמה‪ ,‬ואילו בעיני בן‪-‬יהודה היה הדבר הזה ציפור‪-‬‬ ‫מידיהם״‪.‬‬
‫הנפש‪ .‬כאשר כתב בהתלהבות גדולה על ״אלטנוילנד״‪ ,‬לא‬ ‫המלים ״הדבר הזה לא יבצר ממנו לעשותו ואם חפץ‬
‫יכול בן‪-‬יהודה שלא לקבוע כי הספר ״אינו טבוע בשום‬ ‫נחפצנו באמת ובלב תמים״ מקפיצים אותנו עשרים שנה‬
‫קדימה‪ ,‬כאשר פרסם תיאודור הרצל ב״‪ 1902‬את ״אלטנויל־‬
‫חותם יהודי ועוד פחות בחותם עברי״‪.‬‬
‫היו עוד חילוקי דעות ‪ -‬כגון הערכת כוחם של הערבים‬ ‫נד״ ורשם בשער הספר ״אם תרצו אין זו אגדה״‪.‬‬
‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬שבן‪-‬יהודה צפה את אפשרות ההתמודדות‬ ‫הרומן ״אלטנוילנד״‪ ,‬שהופיע חמש שנים אחרי שקמה‬
‫ההסתדרות הציונית בקונגרס הציוני הראשון )‪ ,(1897‬הוא‬
‫אתם והרצל לא‪.‬‬ ‫מעין השלמה לספרו הציוני הראשון של הרצל ״מדינת‬
‫מתוך עיון בכתבים פרטיים של השניים מתברר שהם‬ ‫היהודים״‪ .‬ב״מדינת היהודים״ הניח הרצל יסוד רעיוני‬
‫השקיפו זה על זה בעין ביקורתית גם מבחינה אישית‪.‬‬ ‫להקמתה של מדינה ליהודים‪ ,‬וב״אלטנוילנד״ תיאר את‬
‫ביומנו של הרצל נזכר בן‪-‬יהודה רק פעמיים‪ .‬באיזכור‬ ‫המדינה הקיימת בארץ־ישראל‪ ,‬כפי שראה אותה בדמיונו‪.‬‬
‫ובן־יהודה‪ ,‬שעשרים־ושלוש שנים לפני כן טען לאותו‬
‫הראשון מציין הרצל שבן‪-‬יהודה מזהיר מפני אפשרות‬ ‫רעיון‪ ,‬ראה בהרצל את ממשיך דרכו ותמך בו לאורך כל‬
‫שיתנקשו בו כאשר יבקר בארץ‪-‬ישראל)ב‪ .(1898-‬באיזכור‬ ‫הדרך‪ ,‬מאז ״מדינת היהודים״ דרך ״אלטנוילנד״ ועד‬

‫השני מ‪ 18.3.1899-‬כתב הרצל בזילזול על בן‪-‬יהודה‪,‬‬ ‫‪...‬אוגנדה‪.‬‬
‫שביקר אצלו‪ ,‬בציינו שהוא ״יהודי אדום שער מן המזרח‪.‬‬
‫אני מתחיל להבחין בין טיפוסי היהודים השונים‪ .‬סיפוריו‬ ‫על הציונות המדינית כתב‪ ,‬כי היא ״האחת שיש ושאפשר‬
‫ארכנים ומשעממים וכאילו הוא מסתיר תמיד משהו״‪ .‬באותו‬ ‫להיות‪ ,‬כי הלא צריך להודות‪ ,‬כי ציונות לא מדינית איננה‬
‫איזכור מספר הרצל‪ ,‬שבן‪-‬יהודה‪ ,‬האומר כי ממשלת תורכיה‬ ‫אלא אחיזת עיניים ]ובציונות הלא מדינית התכוון לציונות‬
‫הרוחנית של אחד העם ‪ -‬ש‪.‬ל‪.‬ז״‪ .‬על החלטת הקונגרס‬
‫תוכל להסית את הערבים נגד היהודים בלי כל קושי‪ ,‬מציע‬
‫להוציא עתון בערבית לתעמולה‪ .‬להרצל נראה הרעיון‪ ,‬אבל‬

‫להגשמתו לא פעל‪.‬‬
‫על התרשמותו של בן‪-‬יהודה מהרצל אנו למדים‬
‫ממכתבים שכתב לאשתו חמדה לאחר אותו ביקור ולאחר‬
‫ביקורים אחרים‪ .‬את המכתבים המקוריים‪ ,‬אשר חלקים מהם‬
‫פירסמה אשתו חמדה בשבועון ״העולם״ בשנת ‪,1939‬‬
‫המציא לי מר יוסף לנג ואני מודה לו על‪-‬כך‪ .‬והנה דברי בן‪-‬‬

‫יהודה על הרצל;‬
‫״הוא איננו מחשיב שום אדם מפני שהוא יהיר עד הקצה‬
‫האחרון‪ ,‬מפני שיש לו יותר מדי מה שמכנים בעלי ה׳קבלה׳‬
‫׳הרגשת היש׳‪ .‬מפני שהוא דורס ורומס ברגליו רגשי כל‬
‫איש זולתו‪ .‬זאת טבעו והיא שהביאתו כבר למעמד קשה‬
‫מאד‪ .‬אין איש אוהב אותו אף כי אפילו שונאיו ומתנגדיו‬

‫אינם יכולים לא להודות‪ ,‬כי הוא מסור בכל לבו להרעיון‬
‫והוא עובד יום ולילה בו יותר מכח אנושי וגם הרבה הרבה‬
‫כסף הוא מוציא על זה ‪...‬עוד לא פגשתי איש אחד אפילו‬
‫שיהיה בין הדבקים בו‪ .‬הוא מחזיק את עצמו בהתרחקות‬
‫ובלב סגור מכל איש‪ ...‬מה שחסר לד״ר הרצל לגמרי הוא ‪-‬‬
‫לב‪ ,‬אף כי לפי שמו היה צריך שיהי׳ לו לפחות לב קטן‪ .‬הוא‬
‫בעל מחשבות אף כי לא עמוקות‪ ,‬בעל מעשה‪ :‬עלול כנראה‬
‫גם להתלהב‪ :‬אבל אין לו רגשות הלב‪ .‬אני חס עליו יען אני‬
‫חושש כי אחריתו תהיה רעה מאד אם לא ימצא איזה דרך‬

‫לצאת מהמבוכה שהוא נמצא כעת בענין הציונות״‪.‬‬
‫המבוכה היא ‪ -‬מאמצי השווא שעשה הרצל להשיג את‬
‫הסכמתה של תורכיה לתת צ׳רטר להקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל תמורת כסף שייתן הרצל לסולטן עבדול‬
‫חמיד השני‪ ,‬שהאימפריה שלו היתה שקועה בחובות‬