Page 122 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 122

‫‪120‬‬

‫וסוכות) היו נוטלים את הכלים שהיו בדרך כלל בתוך הקודש (ההיכל) ומוציאים‬              ‫איור ‪ :187‬סמלי חג הסוכות על סלע; ממטמון א ממערת‬
     ‫אותם אל פתח האולם כדי שעולי הרגל שבאו למקדש יראו את כלי הקודש‪26.‬‬                                                             ‫התאומים‬

‫מכיוון שבחלק ניכר מהסלעים הבר כוכבאים מופיע מעל המקדש סמל הנראה כמו‬             ‫‪ 	26‬על הוויכוח בשאלה מה הוא החפץ שתואר בפתח האולם‪,‬‬
‫כוכב (למשל איור ‪ ,)164‬היו מי שרצו לקשור סמל זה לשמו של מנהיג המרד שמעון‬         ‫ראו את סקירת תולדות המחקר בתחילת מאמרו של‬
‫בן כוסבה על סמך המסורת המובאת מפי רבי שמעון בר יוחאי המייחסת לרבי‬               ‫בר"ג‪ ,‬שולחן‪ .‬לשאלה האם אכן הוציאו בימי הבית השני‬
‫עקיבא את המדרש‪”‘ :‬דרך כוכב מיעקב”‪ ,‬רבי עקיבא כד כוה חמי בר כוזבה‪ ,‬הוה‬           ‫בשלושת הרגלים את הכלים לפתח האולם‪ ,‬ראו גם את‬
‫אמר‪ :‬דין הוא מלכא משיחא’‪ 27.‬לפיכך הכוכב מעל המקדש‪ ,‬לפי דעה זו‪ ,‬רומז לשמו‬        ‫הדיון של א' גרוסברג וד' בר"ג‪' ,‬על ד' בר"ג‪" ,‬שולחן לחם‬
‫של בן כוסבה‪ 28.‬יש חוקרים הסבורים שכוכב זה רומז על אירוע שמימי‪ ,‬שהיהודים‬         ‫הפנים וחזית בית המקדש על מטבעות מלחמת בר‬
                                                                                ‫כוכבא" '‪ ,‬קדמוניות‪ ,‬כ (תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪ ,25–22‬קדמוניות‪ ,‬כא‬
                                              ‫פירשו כאות לניצחונם הקרב ובא‪29.‬‬
                                                                                                                   ‫(תשמ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.67–57‬‬
                             ‫מטבעות מרד בר כוכבא וחג הסוכות‬                              ‫‪ 2	 7‬ירושלמי‪ ,‬תעניות ד ח‪ ,‬סח ע"ד; איכה רבה ב‪ ,‬ד‪.‬‬

‫על רבים ממטבעות שהוטבעו בשנות המרד מופיעים תיאורים הקשורים לחג‬                                              ‫‪ 2	 8‬ראו‪ :‬משורר‪ ,‬אוצר‪ ,‬עמ' ‪.134‬‬
‫הסוכות‪ ,‬ובעיקר לנטילת ארבעת המינים‪ :‬תיאורי ארבעת המינים על הסלעים ועל‬           ‫‪ 	29‬ה' ניומן‪' ,‬כוכבו של בר כוכבא'‪ ,‬ח' אשל וב' זיסו (עורכים)‪,‬‬
‫השקלים; תיאור הלולב על הדינרים; מטבעות הברונזה שמתואר עליהם כלי נגינה;‬          ‫חידושים בחקר מרד בר כוכבא‪ ,‬רמת־גן תשס"א‪ ,‬עמ'‬
‫תיאור פך וערבה על הדינרים (תיאור הקשור לניסוך המים)‪ 30.‬תיאורים אלו קשורים‬
‫כנראה למסורות ולפיהן חגיגת חג הסוכות‪ ,‬ובעיקר נטילת ארבעת המינים‪ ,‬מעידה‬                              ‫‪ ,99–95‬ושם הפניות לספרות קודמת‪.‬‬
‫על ניצחון‪ ,‬כדברי המדרש‪‘ :‬אמר רבי אבין (משל) לשניים שנכנסו אצל הדיין ולית‬                                      ‫‪ 3	 0‬אדלר‪ ,‬טקס‪ ,‬עמ' ‪.135–131‬‬
‫אנן ידעין הי דין הוא נציחייה‪ ,‬אלא מה דנסב ביין (אלא מי שנוטל כף תמר) ידעין‬
‫דהוא נציחא’‪ 31.‬בדרשה אחרת נאמר‪‘ :‬מהו בימינך נצח? – אמר רבי אבין‪ ,‬זהו לולב‪,‬‬      ‫‪ 3	 1‬ויקרא רבא ל (מהדורת מרגליות‪ ,‬עמ' תרצד‪ ;)6 :‬פסיקתא‬
                                                                                ‫דרב כהנא‪ ,‬ולקחתם כז ‪( 2‬מהדורת מנדלבאום‪ ,‬ב‪ ,‬עמ'‬
                                    ‫כמו שהוא ניצח ונוטל באיין (כפות תמרים)’‪32.‬‬  ‫‪ ;)7 :406‬תנחומא‪ ,‬אמור (מהדורת בובר‪ ,‬עמ' ‪ .)100–99‬אין‬
‫על הסלעים הבר כוכבאים מתוארת אגודת הלולב כאילו משני צדי הלולב יוצאים‬            ‫ספק שדרשות אלו הובאו מפיו של רבי אבין מכיוון שהוא‬
‫שני ענפים‪ ,‬שנהוג לזהותם כהדס בודד וכערבה בודדת (איור ‪ .)187‬לפיכך הציעו‬
‫חוקרים שתיאור זה משקף את ההלכה לשיטתו של רבי עקיבא‪ ,‬שקבע במשנה‬                                                            ‫דרש את שמו‪.‬‬
‫(סוכה ג‪ ,‬ד ד)‪‘ :‬כשם שלולב אחד ואתרוג אחד‪ ,‬כך הדס אחד וערבה אחת’‪ 33.‬היו מי‬       ‫‪ 	32‬כך גרסת ויקרא רבא‪ ,‬המובאת במנורת המאור‪ ,‬סימן קמו‬
‫שטענו שאין ללמוד פרט זה מהתיאורים הסכמטיים שעל המטבעות‪ 34,‬וכן נטען‬              ‫(מהדורת חורב‪ ,‬עמ' ‪ ;)713‬ילקוט שמעוני‪ ,‬תהילים‪ ,‬עמ'‬
‫באחרונה שעל הסלעים הבר כוכבאים מתואר לולב מוקף ‘חגורה’ של הדסים‬
                                                                                                                                   ‫תרע‪.‬‬
                                       ‫ומשני צדדיהם מזדקרים שני ענפי ערבה‪35.‬‬    ‫‪ 3	 3‬ראו‪ :‬קנאל‪ ,‬למניין השנים‪ ,‬עמ' ‪ ,151‬הערה ‪ ;71‬ד' שפרבר‪,‬‬
                                                                                ‫'עיונים במטבעות בר כוכבא'‪ ,‬סיני‪ ,‬נה (תשכ"ד)‪ ,‬עמ' לח;‬
                            ‫תפוצתם של המטבעות הבר כוכבאיים‬
                                                                                                   ‫עמית ואשל‪ ,‬טטרדרכמה‪ ,‬עמ' ‪.35–33‬‬
‫בעזרת המטבעות שהוטבעו במהלך המרד אפשר לעמוד על גבולותיה של המדינה‬               ‫‪ 	34‬ר' יעקובי‪' ,‬ארבעת המינים בקרב היהודים והשומרונים'‪,‬‬
‫בראשות שמעון בן כוסבה‪ .‬רוב מטבעות מרד בר כוכבא נמצאו בחפירות שוד‪,‬‬
‫ואילו מספר המטבעות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות מסודרות הוא קטן‪ .‬בשנת‬                          ‫ארץ־ישראל‪ ,‬כה (תשנ"ו)‪ ,‬עמ' ‪ ,408‬הערה ‪.8‬‬
‫‪ 1980‬אסף דן בר”ג את המידע על אודות כל המטבעות הבר כוכבאים שנתגלו‬                ‫‪ 	35‬ז' עמר‪ ,‬ארבעת המינים‪ :‬עיונים הלכתיים במבט היסטורי‪,‬‬
‫בחפירות ובסקרים ארכאולוגיים‪ .‬מטבעות אלו נמצאו רק ביהודה בשטח שגודלו‬
‫‪ 30x40‬ק”מ‪ ,‬בין סביבת אמאוס בצפון‪-‬מערב למערות ואדי דליה (שמצפון ליריחו)‬                    ‫בוטני וארץ־ישראלי‪ ,‬תל־אביב תש"ע‪ ,‬עמ' ‪.65‬‬
‫בצפון־מזרח‪ .‬המטבעות הדרומיים ביותר שדיווח עליהם בר”ג התגלו במערכות‬              ‫‪ 3	 6‬ראו‪D. Barag, ‘A Note on the Geographical Distribution of :‬‬
‫המסתור הסמוכות למחנה הפליטים עין ערוב‪ ,‬כלומר בקריית ערביה‪ .‬המטבע‬
‫הדרומי ביותר במדבר יהודה התגלה סמוך לנחל צאלים‪ .‬בר”ג עמד על העדר‬                              ‫‪Bar Kokhba Coins’, INJ, 4 (1980), pp. 30-33‬‬

                             ‫מטבעות בר כוכבא בגליל ובעבר הירדן (איור ‪36.)188‬‬
‫עשרים שנה אחר כך עדכנו את מפת התפוצה של המטבעות הבר כוכבאיים‪ .‬עיקר‬
‫ההבדל בין שתי המפות הוא בשפלה ובדרום הר חברון‪ .‬בשנת ‪ 1980‬המטבע הבר‬
‫כוכבאי הדרומי ביותר שהתגלה בחפירות מדעיות‪ ,‬נמצא כאמור בעין ערוב‪ ,‬ואילו‬
   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126   127