Page 23 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 23
21
איור :18חורבת עתרי ,תצלום אוויר ,מבט לצפון־מזרח; כפרי יהודה בימי הבית השני ובתקופה שבין המרידות
חפירות בועז זיסו ואמיר גנור
מן המקורות הקדומים עולה בבירור שהכפר היה צורת יישוב מקובלת ונפוצה ביותר
איור :19חורבת ברנאט דרום ,מבנה בעל אופי ציבורי (?); ביהודה 13.עד הזמן האחרון צורתם הפיזית והמתווה האדריכלי של הכפרים היהודיים
חפירות דוד עמית ביהודה בעת ההיא לא היו ידועים .לנגד עיני החוקרים עמדו רק דמותם הדמיונית של
כפרים ,כלומר יישובים שלא נחפרו או שלא נשתמרו ,או כאלה שבוצעו בהם חפירות
חלקיות .למעשה ,גם עתה רוב היישובים הכפריים אינם מוכרים דיים.
עד לאחרונה רוב האתרים הכפריים מימי הבית השני שנחפרו ותכניותיהם פורסמו
היו מבני שדה .דעות החוקרים נחלקו בהסבר מהותם :האם אלה בתי חווה ,בתי
אחוזה או וילות? יזהר הירשפלד הציע חלוקה טיפולוגית וכרונולוגית של בתי
החוות והאחוזות ,והדגיש שהכפרים נעדרים מן הרפרטואר הארכאולוגי של
ההתיישבות היהודית הכפרית בשלהי תקופת הבית השני וימי מרד בר כוכבא.
הוא טען שבשתי המרידות נהרסו כל בתי החווה ובתי האחוזה .בתקופה הרומית
המאוחרת והביזנטית נטשו היהודים צורת יישוב זו ובחרו לשבת בכפרים מכונסים
(כמוהם נתגלו בדרום הר חברון ובגליל) .לדעתו ,השינוי בצורת ההתיישבות נבע
בעיקרו ממניעים חברתיים וקהילתיים .ספראי קיבל את עיקרי תפיסת הירשפלד
והעלה הסברים נוספים לפירוש התופעה14.
בעשורים האחרונים נחשפו כפרים בכמה אתרים :חורבת בד עיסא (קריית
ספר) ,חורבת עתרי (איורים ,)18 ,17חורבת ברנאט דרום (איור )19וחורבת אום
אל־עומדאן (איור .)20אתר נוסף ,כנראה כפר שהתפתח סביב מצודה קדומה
מן התקופה החשמונאית ,נחשף באתר 'עוקף שהם' (איור .)21היישוב שנחשף
בשועפאט שייך כנראה לקבוצה זאת ,אך החפירות בו היו מוגבלות לרצועה צרה
וארוכה שלא אפשרה הבנה של כלל תכנית היישוב .דומה שיש לראות בכפרים
הללו נציגים של תופעה יישובית רחבת היקף ,והמידע על אודותיה יגבר בעקבות
חפירות נוספות .ניתוח הנתונים הפיזיים והסביבתיים של היישובים הכפריים הללו
והשוואתם מעלים כמה וכמה מאפיינים משותפים )1( :הכפרים משתרעים על
פני שטח של כ־ 25–10דונם )2( .הבנייה הכפרית מתוכננת ומאורגנת ,והחדרים
איור :20חורבת אום אל־עומדאן ,מקווה טהרה צמוד לבית הכנסת;
חפירות אלכסנדר און ,שלומית וקסלר־בדולח ויהודה רפואנו
1 3ז' ספראי' ,הכפר ביהודה' ,ש' דר וז' ספראי (עורכים),
הכפר הקדום בארץ־ישראל ,תל־אביב תשנ"ז ,עמ' ;30–11
קרויס ,הכרך ,עמ' .20–15
14בכמה ממאמריו של הירשפלד נמנו היישובים הכפריים
היהודיים מימי הבית השני :י' הירשפלד' ,שינויים בדפוסי
ההתיישבות של האוכלוסייה היהודית הכפרית לפני
המרידות ברומאים ואחריהן' ,קתדרה( 80 ,תשנ"ו) ,עמ' ;18–3
Y. Hirschfeld, ‘Jewish Rural Settlement in Judaea in the Early
Roman Period’, S.E. Alcock (ed.), The Early Roman Empire in
the East, Oxford 1997, pp. 72-85; idem, ‘Early Roman Manor
Houses in Judea and the Site of Khirbet Qumran’, JNES, 57,
3 (1998), pp. 161-189; idem, ‘General Discussion: Ramat
Hanadiv in Context’, idem (ed.), Ramat Hanadiv Excavations:
Final Report of the 1984-1998 Excavations, Jerusalem 2000,
.pp. 679-735ספראי ,מבני השדה ,עמ' ,40–37הדגיש
שבחפירות שנערכו בשנים האחרונות נחשף סוף־סוף
כפר באתר קריית ספר — הנציג הראשון לכפרים 'החסרים'
בממצא הארכאולוגי.
איור ' :21אתר עוקף שהם'; חפירות עוזי דהרי ועוזי עד
