Page 24 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪22‬‬

‫רבועים‪ )3( 15.‬הקירות החיצוניים של מבני הכפר יוצרים קו רצוף דמוי חומה — כ'עיר‬ ‫איור ‪ :22‬בית הכנסת בחורבת אום אל־עומדאן (בסיום‬
‫שגגותיה חומתה' (משנה‪ ,‬ערכין ט ו)‪ )4( .‬במרכז הכפר משתרעת רחבה גדולה‪ ,‬הנושאת‬ ‫החפירות בשנת ‪ ;)2001‬חפירות אלכסנדר און‪ ,‬שלומית‬
‫אופי ציבורי; ברחבה זו נחצבו בור‪/‬ות מים ומקווה‪ )5( .‬רובעי מגורים ('אינסולות')‬
‫בנויים סביב חצרות פנימיות וסגורות כלפי חוץ; בחצרות נחצבו בורות מים ומקוואות‬ ‫וקסלר־בדולח ויהודה רפואנו‬
‫טהרה; מקוואות נוספים מצויים גם מחוץ ליישובים‪ ,‬למשל בקרבת מתקנים חקלאיים‬
‫או קברים‪ )6( .‬סמטאות מפרידות בין מבני המגורים‪ )7( .‬מבנה ציבור כפרי‪ :‬בכפרים‬ ‫‪ 15‬ראו התייחסות לנושא במסכת עירובין במשנה‪ ,‬בתוספתא‬
‫קריית ספר‪ ,‬חורבת עתרי‪ ,‬חורבת ברנאט וחורבת אום אל־עומדאן נמצא מבנה‬ ‫ובירושלמי‪ ,‬ודיון של קרויס‪ ,‬הכרך‪ ,‬עמ' ‪ .47‬באתר 'כביש‬
‫ציבור — ייתכן שאלה שרידים של בתי כנסת כפריים‪ ,‬ואפשר שמדובר בטרקלינים‬ ‫עוקף שהם' הכתיבה המצודה הקדומה את תכנית מבני‬
‫כפריים כהצעת חופרי חורבת ברנאט‪ )8( .‬הבנייה הכפרית צנועה ונעשה שימוש‬
‫בחומרים מקומיים‪ ,‬תוך ניצול אבני גוויל לרוב ופילוס רצפות עפר כבוש או סלע‬ ‫המגורים בתקופה הרומית הקדומה‪.‬‬
‫מסותת‪ )9( .‬היישובים הכפריים נעדרים סממני מותרות‪ :‬אין למצוא בדרך כלל רצפות‬
‫פסיפס‪ ,‬טיח צבוע או מכויר‪ )10( .‬בתי מרחץ מחוממים בסגנון הרומי נדירים למדי‬
‫— הם מצויים רק באתר 'כביש עוקף שהם' ובחורבת אום אל־עומדאן; הימצאותם‬
‫עשויה ללמד על מגורי בעל הכפר או איש אמיד אחר במקום‪ ,‬או אולי על נוכחות‬
‫יחידה צבאית רומית ביישובים‪ )11( .‬הסלע הטבעי נוצל לחציבת מערות תעשייה‬
‫(כגון בתי בד)‪ ,‬אחסון‪ ,‬בורות מים ועוד‪ )12( .‬חללים תת־קרקעיים חוברו באמצעות‬
‫מחילות ליצירת מערכות מסתור בימי המרידות‪ )13( .‬הקבורה נעשתה במערות‬
‫משפחתיות חצובות מחוץ ליישוב; במערות יש חדר אחד או יותר עם אצטבאות‬
‫וכוכים‪ ,‬ונהגו בהם קבורה ראשונית ומשנית (ובכלל זה ליקוט עצמות בגלוסקמות)‪.‬‬
‫בהשוואת תולדות קיומם של היישובים מתגלה 'פרשת חיים' דומה‪ ,‬המלמדת על‬
‫תהליכים יישוביים כלליים בארץ יהודה‪ :‬היישובים הוקמו בדרך כלל בשלהי התקופה‬
‫הפרסית או בראשית התקופה ההלניסטית‪ .‬ביישובים ניכרת תנופת בנייה בתקופת‬
‫החשמונאים ולאורך המחצית הראשונה של המאה הראשונה לסה"נ‪ .‬אפשר לזהות‬
‫פגיעה או נטישה במרד החורבן‪ ,‬חידוש היישוב וחורבן סופי במרד בר כוכבא‪ .‬לאחר‬
‫הפסקה מסוימת היישוב מתחדש בידי נכרים במהלך המאה השנייה או בראשית‬

‫המאה השלישית לסה"נ‪.‬‬

‫מבני ציבור‪ :‬בתי כנסת כפריים (?) ביהודה בתקופה שבין המרידות‬

‫בתקופת הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית היה בית הכנסת סימן ההיכר‬
‫האדריכלי החשוב ביותר לקיומן של קהילות יהודיות‪ .‬לא כך היה בתקופה הרומית‬
‫הקדומה כאשר בית המקדש עמד על תלו‪ .‬לבתי הכנסת בזמן הבית היה תפקיד‬
‫מצומצם יותר לעומת תפקידם בתקופה שלאחר החורבן‪ .‬בעוד במקורות הכתובים‬
‫מרובים למדי אזכורים של בתי כנסת‪ ,‬נדירים הם בממצא הארכאולוגי‪ .‬לפי שעה‬
‫מוכרים בארץ־ישראל מבנים של בתי כנסת מלפני מרד החורבן ומימי מרד זה‬
‫ביריחו‪ ,‬בגמלא‪ ,‬במגדל שלחוף הכנרת‪ ,‬בהרודיון‪ ,‬במצדה ובחורבת אום אל־‬
‫עומדאן‪ .‬כתובת ֵתאֹודֹוטֹוס בן ֶוטינֹוס מעידה על קיום בית כנסת מימי הבית השני‬
‫בעיר דוד‪ .‬מלבד בתי הכנסת שנמנו לעיל יש בידינו ידיעות על שלושה אתרים‬
‫עם מבני ציבור שהיו אולי בתי כנסת בתקופה שבין המרידות‪ :‬קריית ספר‪ ,‬חורבת‬
‫עתרי וחורבת אום אל־עומדאן (שבה גם זוהה שלב אדריכלי מן התקופה שבין שתי‬
‫המרידות; איור ‪ .)22‬אם היו אלה אכן בתי כנסת‪ ,‬דומה שאלה מעין אבות־טיפוס של‬
‫בתי כנסת כפריים‪ .‬יש לקוות שחפירות בעתיד יחשפו עוד מבנים דומים — שהרי יש‬

‫לשער שאלה היו קיימים בעוד כפרים יהודיים ברחבי יהודה והגליל‪.‬‬