Page 25 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 25
23
איור :23בית הכנסת באשתמוע ,מבנה רוחבי הפונה אל עבר ירושלים,
תצלום אוויר משנת 1988
מן המקורות מתברר שבית הכנסת היה מוסד מקובל בקהילה היהודית בתקופת
הבית השני ,בארץ ובתפוצות 16.שני המונחים היווניים העיקריים המציינים בית
כנסת הם( synagogé :סינגוגה) ו־( proseuchéפרוסאוכה) .המונח הראשון משמעותו
כפולה :קהילה וגם בניין .המונח השני ,שרווח יותר בתפוצות ,מציין בית תפילה.
לבית הכנסת היה תפקיד מורכב בחיי הקהילה בשלהי תקופת הבית השני :מרכז
קהילתי ,מקום קריאה בכתבי הקודש ,הוראה ומשפט ,איסוף כספי צדקה ,אכסניה
ומקום התכנסות למטרות פוליטיות וחברתיות 17.בתקופת הבית השני מבנה בית איור :24חורבת עתרי ,מבנה ציבור רוחבי הפונה אל עבר ירושלים
הכנסת לא שימש לתפילה בציבור18.
לאחר חורבן הבית ,בדור יבנה ,גובשה ותוקנה תפילת 'שמונה עשרה' (תפילת
העמידה) ,המחייבת את המתפלל להפנות פניו כלפי ירושלים 19.בתקופת יבנה
הועבר חלק גדול מהפעילות הדתית־הציבורית שנהגה במקדש אל בית הכנסת:
קריאת שמע ,הלל ,מזמורי תהלים ,ברכות הכוהנים ,תקיעה בשופר בשבת ראש
השנה ,נטילת לולב ועוד .מציאות זו באה לידי ביטוי בתקנות רבן יוחנן בן זכאי ורבן
גמליאל (משנה ,ראש השנה ד ,א-ד; בבלי ,ראש השנה כא ע"ב; לא ע"ב) ,ובממרה 'תפילות כנגד
קרבנות קבעום' (בבלי ,ברכות כו ע"ב; ירושלמי ,ברכות ד א ,ז ע"ב) .כיוון התפילה לירושלים קבע
את מיקום המתפללים בבית הכנסת ואת מקום הצבתם של ספרי התורה.
רוב בתי הכנסת של יהודה ,המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת ולתקופה
הביזנטית ,כוללים מבואות מוארכים ואולמות רוחביים .כך בסוסיה ,באשתמוע (איור
,)23במעון ובענים 20.על אף הפער הכרונולוגי ניכרים קווי דמיון אדריכלי בין התכנית
הבסיסית של מבני הציבור מלפני מרד בר כוכבא בחורבת עתרי (איור )24ובחורבת איור :25עין גדי ,שרידי בית הכנסת העתיק ,מבט לצפון-מערב;
אום אל־עומדאן לבין בתי הכנסת הרוחביים ביהודה .לפיכך אפשר לשער שהיו לאחר חפירות 1963
מסורות תכנוניות למבני הציבור היהודיים ביהודה ,שראשיתן בתקופה שבין המרידות,
16לוין ,בית הכנסת ,עמ' ;29–11הנ''ל ,בית הכנסת העתיק, ואלה נשתמרו ושוכללו בתקופה הרומית המאוחרת ובתקופה הביזנטית בדרום יהודה.
עמ' ;159–124 ,73–43ספראי ,בימי ,עמ' .132–105 הימצאות בית כנסת בעין גדי בתקופה שבין המרידות מתועדת בפפירוס P. Yadin
.19זהו שטר המתוארך לשנת 128לסה"נ ,ונזכרת בו חצר הנמצאת מול בית הכנסת
1 7לוין ,בית הכנסת ,עמ' ;19–17הנ''ל ,בית הכנסת העתיק ,עמ' בעין גדי 21.בעין גדי חשפו דן בר"ג ,יוסף פורת ואהוד נצר בית כנסת שהתקיים (תוך
;159–124ספראי ,בימי ,עמ' .163–161וראו שם מקורות. שינויים אדריכליים ניכרים) משלהי המאה השנייה לסה"נ ועד הרבע הראשון של
18פליישר ,תפילות החובה ,עמ' .406–402 המאה השישית (ראשית ימי יוסטיניאנוס; איור .)25מתחת לשרידי השלב הקדום
של המבנה (שכבה IIIב) נתגלו שרידי היישוב מסוף ימי הבית השני ומימי מרד
19שם ,עמ' ;437-426ספראי ,בימי ,עמ' 113–112וראו דיון בר כוכבא 22.לעת עתה האזכור בשטר ממערת האיגרות הוא עדות יחידה לקיומו
שם ,עמ' ;160-159י' היינימן ,התפילה בתקופת התנאים של בית כנסת בעין גדי בשנים שלפני מרד בר כוכבא .דומה שרק אם יתגלו בעתיד
מבנים דומים בכפרי יהודה והגליל נוכל להבין טוב יותר את מהותם ותפקודם של
והאמוראים ,ירושלים תשכ"ד ,עמ' .87–78
20לדיון בתכנית האדריכלית של בתי הכנסת של הדרום מבני הציבור שנבנו בכפרים היהודיים בימים שבין שתי המרידות.
ראו :ד' עמית' ,על מקור תכניותיהם של בתי הכנסת
בדרום הר יהודה' ,קתדרה( 68 ,תשנ"ג) ,עמ' .35–6נראה
שבית הכנסת שחשף עמוס קלונר בחורבת רימון ,בשלבו
הקדום מן המאה השלישית לסה"נ ,היה גם הוא בניין
רוחבA. Kloner, ‘The Synagogues of Horvat Rimon’, :
R. Hachlili (ed.), Ancient Synagogues in Israel, Third-Seventh
Century C.E., Oxford 1989, p. 44
2 1לואיס ואחרים ,פפירוסים ,עמ' ;87–83המילה בית כנסת
משוחזרת בחלקה.
22ד' בר"ג' ,עין גדי :בית הכנסת' ,א' שטרן (עורך),
האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ־
ישראל ,כרך ג ,ירושלים ,1992עמ' ,1200–1197ושם
ספרות .תודתנו לדן בר"ג ז"ל שעמו נועצנו בסוגיה זו.
