Page 30 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪28‬‬

‫איור ‪' :39‬קלל'‪ ,‬אחד הכלים הנדירים‬ ‫איור ‪ :38‬מבחר כלי אבן‪,‬‬
‫מחוץ לירושלים; נתגלה באתר הקרוי‬ ‫מחפירות חורבת עתרי‬

‫באר משואה בשפלת יהודה‬

‫כלי אחר הראוי לציון הוא הפך המעוגל ששפתו מקופלת מטה‪ ,‬מעלה והחוצה‪ .‬לפך‬ ‫איור ‪ :37‬פך מעוגל בעל שפה מקופלת וידית סרט‬
‫זה יש ידית סרט רחבה ומרוכסת הנמשכת מהכתף לצוואר (איור ‪ .)37‬פכים כאלה‬
‫נמצאו במערת האיגרות‪ ,‬במערת עאבוד (ידית טיפוסית של כלי כזה ראו באיור ‪,33‬‬

‫מס' ‪ ,)44‬ובאתרים נוספים‪.‬‬
‫כלי הזכוכית הנזכרים נפוצים במזרח האימפריה הרומית ובמערבה‪ ,‬ומתוארכים באופן‬
‫כללי לשלהי המאה הראשונה לסה"נ ולמחצית הראשונה של המאה השנייה לסה"נ‪6.‬‬

‫כלי אבן וגלוסקמות‬ ‫ג'קסון־טל‪ ,‬כלי זכוכית; ‪D. Barag, ‘Glass Vessels from the‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫‪Cave of Horror’, IEJ, 12 (1962), p. 210, no. 6; N. Katsnelson,‬‬ ‫‪ 7‬‬
‫כלי האבן יוצרו מקרטון‪ ,‬אבן רכה ונוחה לעיבוד‪ ,‬באמצעות חריטה או קרצוף (או‬ ‫‪‘Early Roman Glass Vessels from Judea: Locally Produced‬‬
‫שילוב של שתי הטכניקות)‪ .‬ייחודם בכך שעל פי ההלכה היהודית אין הם מקבלים‬ ‫‪Glass? A Preliminary Report’, K. Janssens et al. (eds.), Annales‬‬ ‫ ‬
‫טומאה (משנה‪ ,‬כלים י א; ביצה ב ט; פרה ג א) ולכן הם תמיד כשרים לשימוש‪ ,‬בשונה מכלי‬ ‫‪of the 17th Congress of the International Association for the History‬‬ ‫‪ 8‬‬
‫החרס שדינם להישבר לאחר שנטמאו‪ .‬החוקרים תמימי דעים שהכלים היו בשימוש‬
‫האוכלוסייה היהודית בארץ־ישראל משלהי התקופה החשמונאית ועד לאחר מרד‬ ‫‪of Glass, Antwerpen 2006, pp. 163-169‬‬
‫בר כוכבא‪ .‬הכלים הללו מצויים במכלולים ארכאולוגיים מזמן מרד בר כוכבא‪,‬‬ ‫כלי האבן‪ ,‬שיטות ייצורם‪ ,‬אופן שימושם ותפוצתם נחקרו‬
‫למשל בחורבת עתרי (איור ‪ ,)38‬באתר באר משואה (איור ‪ ,)39‬במערכות המסתור‬ ‫רבות‪ .‬ראו‪I. Magen, The Stone Vessels Industry in the Second :‬‬
‫‪Temple Period: Excavations at Hizma and the Jerusalem Temple‬‬
‫וכן במערות המפלט‪7.‬‬ ‫‪Mount (Judea and Samaria Publications, 1), Jerusalem‬‬
‫הגלוסקמות הן תיבות קטנות‪ ,‬בעלות מכסה מתאים‪ ,‬עשויות אבן גיר רכה‪ ,‬מהן‬ ‫‪ ; 2002‬ג'יין קהיל פרסמה את כלי האבן מחפירות עיר דוד‬
‫צבועות או מעוטרות בגילוף או בחריתה‪ .‬הגלוסקמות שנמצאו בקברים נועדו‬ ‫וערכה מחקר יסודי של טיפולוגיה‪ ,‬כרונולוגיה ותפוצת‬
‫להכיל עצמות אדם שלוקטו בקבורה משנית‪ ,‬והן שימשו אוכלוסייה יהודית‪ ,‬כפי‬ ‫הכלים‪J.M. Cahill, ‘The Chalk Vessel Assemblages of the :‬‬
‫שעולה מן הממצא הארכאולוגי ומן המקורות‪ .‬עדות תומכת לכך הם שמות‬ ‫‪Persian/Hellenistic and Early Roman Periods’, A. De Groot‬‬
‫הנקברים היהודים שנחרתו על רבות מהגלוסקמות בעברית‪ ,‬בארמית וביוונית‬ ‫‪and D.T. Ariel, Excavations at the City of David 1978-1985, III‬‬
‫‪ .)Qedem, 33), 1992, pp. 190-274‬דיינס הוסיף לחקור את‬
‫(איור ‪.)10‬‬ ‫הנושא ובדק צדדים הלכתיים מגוונים‪R. Deines, Jüdische :‬‬
‫ממצאי החפירות הנרחבות בקברי ירושלים ויריחו הראו שנוהג הליקוט בגלוסקמות‬ ‫‪.Steingefässe und pharisäische Frömmigkeit, Tübingen 1993‬‬
‫נכנס לשימוש בשלהי המאה הראשונה לפסה"נ‪ .‬עדיין אין תשובה מוסכמת לשאלת‬ ‫א' רגב‪' ,‬השימוש בכלי אבן בימי בית שני'‪ ,‬י' אשל (עורך)‪,‬‬
‫נסיבות הופעתן‪ 8.‬עם חורבן ירושלים והמקדש בשנת ‪ 70‬לסה"נ הופסקה הקבורה‬ ‫מיו"ש‪ ,‬דברי הכנס השישי תשנ"ו–תשנ"ז‪ ,‬אריאל תשנ''ז‪,‬‬
‫ברובן המכריע של אלפי מערות קבורה בסביבות העיר‪ ,‬וחדל כנראה הייצור‬ ‫עמ' ‪ ,96–79‬ניסה להבין את מקומם של הכלים הללו בחיי‬
‫והשימוש בגלוסקמות בירושלים וסביבתה‪ .‬ואולם ברחבי ארץ יהודה המשיכו‬
‫במנהג של ליקוט עצמות בגלוסקמות עד ימי מרד בר כוכבא ואף לאחר מכן‪ .‬בצד‬ ‫היומיום של האוכלוסייה היהודית בתקופת הבית השני‪.‬‬
‫ע' גורי־רימון‪' ,‬גלוסקמות אבן באוסף מוזיאון הכט וסוגיית‬
‫מנהג הקבורה בגלוסקות'‪ ,‬מכמנים‪ ,)2011( 23 ,‬עמ' ‪;35–23‬‬
‫ל"י רחמני‪' ,‬גלוסקמאות וליקוט עצמות בשלהי תקופת‬
‫בית שני'‪ ,‬קדמוניות‪( 44 ,‬תשל"ט)‪ ,‬עמ' ‪ ;112–102‬רחמני‪,‬‬
‫קטלוג; ‪E.M. Meyers, Jewish Ossuaries: Reburial and Rebirth,‬‬
‫‪Rome 1971;P. Figueras, ‘Jewish and Christian Beliefs on‬‬
‫‪Life after Death in the Light of the Ossuary Decoration’,‬‬
‫‪Ph.D. Dissertation, The Hebrew University of Jerusalem,‬‬
‫;‪1974; P. Figueras, Decorated Jewish Ossuaries, Leiden 1983‬‬
‫‪V. Fritz and R. Deines, ‘Catalogue of the Jewish Ossuaries‬‬
‫‪in the German Protestant Institute of Archaeology’, IEJ, 49‬‬
‫‪ ;(1999), pp. 222-241‬י' פלג‪' ,‬מגדר‪ ,‬גלוסקמאות וכוונה‪:‬‬
‫על אידיאולוגיה מגדרית וקבורה בגלוסקמאות בסוף ימי‬
‫בית שני'‪ ,‬א' פאוסט וא' מאיר (עורכים)‪ ,‬תרבות חומרית‪,‬‬
‫חברה ואידאולוגיה‪ :‬כיוונים חדשים בארכיאולוגיה של‬
‫ארץ־ישראל (דברי הכנס)‪ ,‬רמת־גן תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪;128–119‬‬
‫‪S. Fine, ‘A Note on Ossuary Burial and the Resurrection of the‬‬

‫‪Dead in First-Century Jerusalem’, JJS, 51 (2000), pp. 69-76‬‬