Page 34 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 34

‫‪32‬‬

‫לסיכום‪ :‬אפשר לזהות במידה רבה של ודאות שני טיפוסים של גלוסקמות שנוצרו‬                        ‫איור ‪ :47‬מפתח ארכובה עשוי ברזל מאתר נחל יואל‬
‫ושימשו בפרק הזמן שבין המרידות — קבוצת ‪ B1b‬וקבוצת ‪ .B4‬הקבוצה הגדולה‬                                                              ‫שבהרי ירושלים‬
‫(‪ )B1a; B2; B3‬המתאפיינת בחריתה עדינה של הדגמים‪ ,‬שייכת כנראה לפרק הזמן‬
‫הזה‪ ,‬אך ייתכן שייצורן של הגלוסקמות הללו החל לפני כן בבתי מלאכה שפעלו‬                                            ‫איור ‪ :48‬מפתח ארכובה שנמצא‬
                                                                                                                ‫במערכת המסתור באתר מורן ‪1‬‬
                                                      ‫בימי הבית מחוץ לירושלים‪.‬‬
                                                                                                                      ‫בידי בועז זיסו ואמיר גנור‬
                                                ‫מפתחות ארכובה‬

‫במכלולים ארכאולוגיים המתוארכים לימי מרד בר כוכבא — ובעיקר במערות‬
‫מסתור ובמערות מפלט — נתגלו מפתחות ַא ְרּכו ָבה מברזל (איור ‪ .)47‬הימצאותם‬
‫במערות מלמדת שהפליטים נעלו את בתיהם ולקחו את המפתחות‪ ,‬בתקווה לשוב‬

                 ‫אל ביתם בשוך הקרבות — תקווה שלא התממשה ברוב המקרים‪.‬‬
‫מפתחות ארכובה (משנה‪ ,‬כלים יד‪ ,‬ח; תוספתא‪ ,‬כלים בבא מציעא ד‪ ,‬טו) נקראים כך על שום‬
‫צורתם דמויית הארכובה (ברך)‪' :‬מפתח של ארכובה שנשבר מתוך ארכובתו טהור;‬
‫רבי יהודה מטמא מפני שהוא פותח בו מבפנים; ושל גם שנשבר מתוך ֻגמֹו טהור; היו‬
‫בו ָח ִפין ו ְנ ָק ִבין‪ ,‬טמא; ִנ ְטלּו חפין‪ ,‬טמא מפני נקבין; נסתתמו נקבין‪ ,‬טמא מפני חפין'‪.‬‬
‫במשנה (כלים יג‪ ,‬ו) עוסקים גם בחלקי המפתח‪ ,‬העשויים מתכת או עץ‪' :‬עץ המשמש‬
‫את המתכת — טמא; והמתכת המשמשת את העץ — טהורה‪ .‬כיצד? ּפֹו ַתחֹת של עץ‬
‫והִּפין שלה של מתכת‪ ,‬אפילו אחת — טמאה‪ .‬פותחת של מתכת והפין שלה של עץ‬
‫— טהורה‪ ...‬השן‪ ...‬שבפותחת ושבמפתח טמאה בפני עצמה'‪ .‬על סמך המשנה הציע‬

                 ‫יגאל ידין שה'פותחת' היא לשון המפתח וה'חפין' — ִׁש ֵני המפתח‪.‬‬
‫מפתחות מסוג זה הוכנסו מבעד לחור בדלת ופתחו בריח שהיה קבוע בפן הפנימי‬
‫של הדלת‪ .‬לפיכך גודל המפתח מעיד משהו על גודל הדלת‪ ,‬וגודל הדלת רומז על‬
‫גודל המבנה‪ .‬ידין חילק את עשרת המפתחות שמצא במערת האיגרות לשלוש‬
‫קבוצות על פי הגודל‪ :‬קטנים‪ ,‬בינוניים וגדולים‪ .‬אורכו של הגדול שבקבוצת‬
‫המפתחות הגדולים מגיע ל־‪ 30.5‬ס"מ ('ידית' — ‪ 11.5‬ס"מ; ו'זרוע' — ‪ 19‬ס"מ)‪ .‬לדעתו‬
‫שימשו המפתחות הגדולים לפתיחת דלתות שעוביין ומשקלן ניכר‪ ,‬כגון שערי‬
‫מבצר או חצר גדולה‪ ,‬ואילו הבינוניים פתחו דלתות של בתים פרטיים‪ .‬כך הוצע‬
‫שצרור המפתחות שהכיל גם מפתחות גדולים היה שייך ליהונתן או למסבלה‪,‬‬

        ‫מפקדי עין גדי‪ ,‬ובאמצעותו נעלו את מבני הציבור ואת המצודה ביישוב‪16.‬‬

                                                                                            ‫‪ 1	 6‬בדו"ח המפורט על המפתחות שהובאו אל מערת‬
                                                                                            ‫האיגרות בידי פליטים יהודים בסוף מרד בר כוכבא‪,‬‬
                                                                                            ‫הסביר ידין את פעולת המפתחות לאור המשנה דלעיל‬
                                                                                            ‫(ידין‪ ,‬הממצאים‪ ,‬עמ' ‪ ;103–95‬וראו גם הצעת ד' שפרבר‪,‬‬
                                                                                            ‫תרבות חומרית בארץ־ישראל בימי התלמוד‪ ,‬ירושלים‬
                                                                                            ‫תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;57–49‬ותוספתו של ד' עמית‪' ,‬עוד על‬

                                                                                                               ‫מפתחות ומנעולים'‪ ,‬שם‪ ,‬עמ' ‪.)59–58‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39