Page 36 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 36
34
בו את הגוף בבתי מרחץ .מקורו של הכלי בגימנסיון היווני העתיק ,שם אתלטים
קרצפו באמצעותו את השמן שסכו בו את גופם .במהלך ההתגוששות היה השמן
מזדהם בחול ובזיעה .הסטריגיל נדיר למדי בממצא הארכאולוגי בארץ־ישראל .אין
אפשרות לדעת מה היה שימושו המדויק של הסטריגיל הנדון; האם היה זה חפץ
אישי של גבר או אולי של אישה מתושבי האתר? הרי חפצים כאלה שייכים לעולם
המרחץ או הגימנסיון — הנראה לכאורה מרוחק מן ההווי היהודי בכפר נידח של
ראשית המאה השנייה לסה"נ .או שמא נלקח הסטריגיל יחד עם מראת הברונזה
כשלל מיחידה צבאית רומית ,תופעה המוכרת מממצאי מערת האיגרות ,מערת
הסנדל ואתרים אחרים.
המראה מאתר 'מורן '1מורכבת משלושה חלקים :גוף המראה עגול (קוטר 10.8
ס"מ) עשוי ברונזה ועוצב במחרטה ( ;)lathe-turnedגב המראה עוטר בחריטה
בשמונה מעגלים קונצנטריים; פני המראה (הצד הפנימי) ,שבה השתקפה הדמות,
מוקפים שפה מוגבהת שעוצבה במחרטה ,היוצרת בחיבורה אל הגוף זווית ישרה.
הידית עשויה חוט ברזל בחתך מעוין ,שכופף לכדי צורת האות ;Ωהקצוות הכפופים
הוכנסו דרך שני חיבורים ,שהולחמו אל גב המראה .החלודה הדביקה את הידית
אל החיבורים ,וכיום היא אינה ניתנת להזזה ,אך במקור יכלה הידית לנוע בתוך
החיבורים כבתוך ציר.
החיבורים נוצקו מברונזה בדמות זעירה (גובה של שלושה ס"מ בקירוב) של ראש
ומחצית הגוף העליונה של אדם ( ,)Bustהמעוצב באופן סכמטי מאוד; הדמויות
המסוגננות מתארות את האלים איזיס וסראפיס .מראות קדומות ידועות למכביר
מן המקורות הקדומים ומן הממצא הארכאולוגי .המראות של העולם היווני והרומי
נעשו ממתכת מלוטשת היטב ,ברונזה בדרך כלל ,ולעתים ממתכות יקרות ,וצופו
בכסף או בדיל .צורתן על פי רוב עגולה .המראה הנדונה היא כנראה מחצית מראה
העשויה שני חלקים דומים בצורתם אך שונים מעט בקוטרם ,על מנת לאפשר
הכנסתם זה לתוך זה וסגירתם יחד ,מעין קופסה שטוחה .שיטת הסגירה נועדה בין
השאר לשמור את החלק הפנימי המוחלק מפני שריטות.
מראות מסוג זה מן המאה הראשונה והשנייה לסה"נ מוכרות מן המזרח ההלניסטי
והרומי .המראה הנדונה כאן היא אחת הבודדות מקבוצה זו שמקום גילויה והקשרה
ידועים .נראה שיש לחפש את מרכז הייצור של המראות הללו במרחב של סוריה
קפריסין וארץ־ישראל ,אם כי במסחר הענף שהתנהל בתקופה הנדונה באימפריה
הרומית ,חפצים כאלה היו עשויים להגיע גם ממקום מרוחק יותר.
השחתת דמויות איזיס וסראפיס :האלה איזיס מסמלת את פוריות אדמת הדלתא
של הנילוס ,ומקורה במצרים העתיקה .פולחנם של האלים איזיס וסראפיס אומץ
והותאם בימי שלטון בית תלמי במצרים ,והופץ בהצלחה רבה בעולם ההלניסטי
והרומי .אחד האטריבוטים של איזיס ,שמקורו באיקונוגרפיה המצרית ,הוא קרני
פרה ,שצורתן משתנה לעתים לכדי חצי סהר .מעליהן מתוארים לעתים עלי לוטוס.
סראפיס ,אלוהות ש'פותחה' במצרים התלמית ,הוא שותפה הנאמן של איזיס.
אף הוא נעשה לאלוהות אהודה ורבת תפקידים באימפריה הרומית .סימן ההיכר
הבולט ביותר שלו הוא קלטוס ( ,)Kalathosבמקור כלי למדידת חיטים ,הנראה כמו
כובע המונח על ראשו וצורתו דמויית טרפז הפוך .על ראש האל סימל הקלטוס
את פוריות האדמה .לצד איזיס ובלעדיה תופס סראפיס ,המזוהה עם יופיטר ,מקום
מרכזי בפנתאון בעולם ההלניסטי והרומי.
