Page 31 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪29‬‬

‫איור ‪ :41‬גלוסקמה מעוטרת ב'חתך כפיסי' ממערת קבורה‬ ‫איור ‪ :40‬גלוסקמה מטיפוס ‪ ,A1a‬הגלוסקמה עשויה אבן גיר קשה ומעוטרת בדגמים אדריכליים בתבליט;‬
‫בחורבת צפיה; חפירות פרחיה נחשוני ובועז זיסו‬ ‫נתגלתה במכלול קבורה בצפון ירושלים‬

‫‪ 9‬עם חידוש היישוב היהודי בדרום יהודה בראשית‬ ‫המשכיות סגנונית כלשהי‪ ,‬ניכרים הבדלים טיפולוגיים בין הגלוסקמות הקודמות‬
‫המאה השלישית לסה"נ‪ ,‬שבו וייצרו שם גלוסקמות‪.‬‬ ‫למרד החורבן לאלו שאחריו‪9.‬‬
‫הללו מתאפיינות בעיצוב פשוט‪ ,‬והמכסים שלהן‪,‬‬
‫בעלי אקרוטריות מנוונות‪ ,‬מחקים בצורתם מכסים של‬ ‫תפרוסת הגלוסקמות‪ :‬מנהג הליקוט בגלוסקמות היה נפוץ ומקובל בירושלים‬
‫סרקופגים רומיים‪ .‬י' גוברין‪' ,‬גלוסקמאות דמויות סרקופג‬ ‫ובארץ יהודה בשלהי תקופת בית שני‪ 10.‬רב הדמיון בין נוהגי הקבורה בירושלים‬
‫מדרום הר חברון ("דרומא")'‪ ,‬י' אשל (עורך)‪ ,‬מיו"ש‪ ,‬דברי‬ ‫לבין אלה שבארץ יהודה בכלל‪ .‬גלוסקמות נמצאו במערות הקבורה בארץ יהודה‬
‫הכנס השישי תשנ"ו‪-‬תשנ''ז‪ ,‬אריאל תשנ"ז‪ ,‬עמ' ‪.216–203‬‬ ‫ובנימין עד נחל שילה‪ ,‬וממבואות מערב השומרון בצפון‪ ,‬שפלת יהודה במערב‬
‫‪ 10‬ע' קלונר וב' זיסו‪ ,‬עיר הקברים של ירושלים בימי הבית‬ ‫ועד בקעת באר שבע בדרום ומדבר יהודה במזרח‪ .‬באתרים שנעשו בהם חפירות‬
‫ארכאולוגיות‪ ,‬למשל יריחו‪ ,‬עין גדי‪ ,‬תל גזר‪ ,‬חורבת מדרס‪ ,‬חורבת עתרי‪ ,‬חורבת‬
‫השני‪ ,‬ירושלים תשס"ג‪.‬‬ ‫בורגין וחורבת טבק‪ ,‬מופיע ממצא גלוסקמות יחד עם כלי אבן‪ ,‬מקוואות‪ ,‬מערכות‬
‫‪ 11‬על קברי גלוסקמות בעין גדי ראו למשל‪ :‬ג' הדס‪' ,‬תשעה‬
‫קברים מימי הבית השני בעין־גדי'‪ ,‬עתיקות‪( 24 ,‬תשנ"ד)‪,‬‬ ‫מסתור‪ ,‬נרות יהודאיים‪ ,‬מטבעות מרד החורבן ומרד בר כוכבא‪11.‬‬
‫עמ'‪ ;58–57 ,23–20 ,‬על קברי יריחו‪C. Bennett, ‘Tombs :‬‬ ‫טיפוסי גלוסקמות‪ :‬לוי יצחק רחמני קבע מסגרת טיפולוגית וכרונולוגית‬
‫‪of the Roman Period’, K.M. Kenyon (ed.), Excavations‬‬ ‫לגלוסקמות‪ 12.‬בטיפוס ‪ A1a‬של רחמני נכללות גלוסקמות מאבן גיר קשה ומעוטרות‬
‫‪at Jericho, II, London 1965, pp. 516-545; R. Hachlili and‬‬ ‫בתבליט (‪relief‬־‪ ,)carved‬שהן מפוארות יחסית ונדירות‪ .‬גלוסקמות כאלה נמצאו‬
‫ ‪A. Killebrew, Jericho, The Jewish Cemetery of the Second‬‬ ‫רק במכלולי הקבורה בירושלים ולא מחוץ לעיר (איור ‪ .)40‬גלוסקמות קבוצה זו‬
‫‪ .Temple Period, (IAA Reports, 7), Jerusalem 1999‬על קברי‬ ‫משמשות עדות ליכולתם האמנותית הגבוהה של אמני האבן הירושלמים במאה‬
‫גלוסקמות באזור יבנה ראו‪B. Zissu, ‘A Burial Cave from :‬‬ ‫השנים שקדמו לחורבן‪ ,‬כמו גם לעושרם ולכבודם של הנפטרים שעצמותיהם הונחו‬
‫‪the Second Temple Period at El-Maghar on the Southern‬‬
‫‪ .Coastal Plain’, BAIAS, 25 (2007), pp. 9-17‬מרדכי אביעם‬ ‫בגלוסקמות הללו‪.‬‬
‫ודני שיאון סבורים שמנהג הקבורה בגלוסקמות בגליל‬ ‫טיפוסים ‪ A1b, A1c‬כוללות גלוסקמות עשויות אבן גיר רכה ומעוטרות בחתך כפיסי‬
‫הובא על ידי פליטים יהודים מיהודה‪ .‬לדעתם מעטים‬ ‫(‪chip‬־‪ .)carved‬בין הגלוסקמות המעוטרות מירושלים‪ ,‬אלה הן הנפוצות ביותר‪ ,‬והן‬
‫מכלולי הקבורה שנמצאו בהם גלוסקמות מן המחצית‬ ‫יוצרו בבתי מלאכה בעיר ובסביבתה במאה השנים שלפני החורבן‪ .‬גלוסקמות אלה‬
‫השנייה של המאה הראשונה לסה"נ‪ .‬ראו‪ :‬אביעם ושיאון‪,‬‬ ‫מלמדות על רמתו האמנותית והטכנית של המוצר שהיה לו ביקוש בקרב תושבי‬
‫ירושלים‪ .‬גלוסקמות מטיפוס זה נמצאו גם מחוץ לירושלים‪ ,‬למשל בהרי ירושלים‬
‫ליקוט עצמות‪.‬‬ ‫ובנימין — בבית זית‪ ,‬בקטנה ובחורבת א־לטטין‪ ,‬ביריחו (‪ ,)A2‬וכן באתרי שפלת יהודה‪,‬‬
‫‪ 1 2‬רחמני‪ ,‬קטלוג‪ ,‬עמ' ‪.25–21‬‬ ‫כגון חורבת צפיה הסמוכה לתל צפית (איור ‪ ,)41‬חורבת קצרה ובית נטיף‪ .‬גילוי‬
‫גלוסקמות מסוג זה באתרים מרוחקים מן העיר מעיד על מסחר במוצר הירושלמי‬

‫בעל המוניטין‪ ,‬ואולי על חיקוי הסגנון הירושלמי בידי בעלי מלאכה מקומיים‪.‬‬
‫טיפוסים ‪ B1a; B2; B3‬הם וריאנטים של קבוצה גדולה של גלוסקמות המאופיינות‬
‫בעיטורים חרותים בקווים דקים (‪ ,)finely incised‬שנעשו לרוב באמצעות מחוגה‪ ,‬אך‬