Page 50 - GQ 12
P. 50
48דררא םריו
זה על פי ראיה .כמו כן ,לו הייתה אלד' חג'ה תמנע אלפסח אן יקע פיהמא
ראיה המונעת מפסח לחול ביום שני כק' אלקום לא בדו פסח לקד כאן ד'לך
או ביום רביעי ,כפי שאומרת קבוצה יתבין כמא כאן חג'ה אלסבת ואלג'מעה
(=הרבניים)' ,לא בדו פסח' ,היה הדבר בוג'ה אנה מא אקים אלמשכן לא פי
מתבאר ,כמו ראיית השבת ויום שישי אלסבת ולא פי אלג'מעה לתעלם אן
שהמשכן לא הוקם באותם ימים. קולהם לא בדו פסח קול פאסד מן
על כן תדע שדבריהם' :לא בדו פסח' ג'מיע ג'האתה לסאיל להם אללה ענה.
דברים בטלים ,מכל סיבה שהיא ,לו
היה שואלם האל על כך.
סהל אינו מבטל אך ורק את האפשרות שהמשכן הוקם ביום שישי .לשיטתו ,הוא
לא הוקם אף ביום שבת וביום ראשון ,מועד הקמת המשכן לפי חז"ל 35.אם כן,
לשיטתו נותרו ארבעה ימים שבהם אפשר שהוקם המשכן.
פולמוסו של סהל נגד הגורסים 'לא בד"ו פסח' מעיד לדעתי שהוא נשען על
מסורת עתיקת יומין ,שא' בניסן ,יום הקמת המשכן ,חל ביום רביעי בשבוע.
יום זה היה ראש השנה האלטרנטיבי של הנוקטים בלוח שנה על פי החמה,
כנגד שיטת חז"ל .כאשר חל ט"ו בניסן ביום שישי ,אזי א' בניסן חל אף הוא
ביום זה ,ועל כן נפסל כיום הקמת המשכן לשיטה זו .אם כן ,עולה האפשרות
שהמשכן הוקם ביום שני או ביום רביעי ,שכן באותו יום בהתאמה חל ט"ו
בניסן .כאמור ,נראה שסהל נשען על המסורת שיום א' בניסן ,ראש השנה ,חל
תמיד ביום רביעי בשבוע.
בלוח השמשי שנהגו על פיו בספר היובלים ובקומראן חל א' בניסן תמיד
ביום רביעי בשבוע ,יום בריאת המאורות .יש בידינו ידיעות שסהל ,כמו קראים
אחרים בתקופת הגאונים ,הכיר את הלוח הזה ,ולפחות חלקים ממנו 36.זאת
ועוד ,הראיות שהביא סהל לאישוש טענותיו ,בדבר הימנעות בני ישראל במדבר
ממסעות בשבת ,מצויות בספר היובלים ,המבוסס על לוח החמה37.
לשיטת חז"ל ראה לעיל ,הערה .23 3 5
השיח הקראי המקובל בתקופת הגאונים ייחס לצדוקים את הלוח השמשי .ראה :י' ארדר ,אבלי ציון 36
הקראים ומגילות קומראן :לתולדות חלופה ליהדות הרבנית ,תל אביב תשס"ד ,עמ' .126–124סהל
יצא נגד סעדיה גאון על שייחס לצדוקים את הלוח הירחי .נראה שייחס לצדוקים את הלוח השמשי 3 7
כמו הקראים האחרים .ראהB. Chiesa and W. Lockwood, Ya’qūb al-Qirqisānī on Jewish Sects and :
Christianity, Frankfurt 1984, p. 82, n. 29
לדיון בלוח היובלים ובהימנעות בני ישראל מלערוך מסעות בשבת על פיו ראהA. Jaubert, ʿLe :
calandrier des Jubilés et la secte de Qumrȃn: Ses origins bibliquesʼ, Vetus Testamentum, 3 (1953),