Page 193 - GQ 12
P. 193
38* Bruno Chiesa and Miriam Goldstein
in their debates among themselves יגב עלינא70 אן כל כתאב אן69ואלסאדס הו
and their additions to each other’s תצדיקה ואלעמל עליה אנמא הו אלכתאב
explanations and their differences ,א ̇לדי יכתבה אלנבי ותנקלה אלאמ̈ה ענה
of opinion, as it is said, “So-and- וליס אלמשנה ואלתלמוד ̇כט נבי ולא אמר נבי
so declares impure and so-and- מנהם שי פי זמאן72 ולם ידוון71בכתאבתהא
so declares pure,” regarding the הי אול מא א̇תבתוה73 לאן אלמשנה אלתי,נבי
same object. מן אלנקל כתבת בעד אנקטאע אלנבו̈ה בסנין
Sixth, any book that we are required
to believe in and act upon must . סנ̈ה75 נחו מאי̈ה ̇ותל ̇אתין74̇כתיר ̇כתיר
be a book written by a prophet
and transmitted by a nation on ואלסאבע הו אן א ̇לדי אמלי אלמשנה
his authority. The Mishna and the ואחד ו ̇כדלך אלתלמוד פיגוז עליה אלתעצב
Talmud were not written down by פאן לם יקצד ̇דלך,לב ̇עץ אל ̇מדאהב ואלכ̇דב
a prophet, nor did a prophet order גאז עליה אלסהו וא ̇לגלט א̇ד ליס הו נבי ולא
them to be written, nor were they
written down in the period of a .מויד באלחפ̇ט
prophet, because the Mishna, which
is the first part of the tradition
that they recorded, was written
down many years after the end of
prophecy, some one hundred and
thirty years.
Seventh, the one who dictated the
Mishna was a single individual
and likewise regarding the Talmud,
and it is possible that he could
take sides with certain schools of
.)– פ(א 69
.)– פ(א 70
.)בכתאבתהם פ(א 71
.)ידון פ(א 72
.אל ̇די ג 73
.)– פ(א 74
.)ק"ל פ(א 75