Page 194 - GQ 12
P. 194
A 14th-century Karaite view of Jewish history and philosophy of religion 37*
tablet, and inscribe it in a book” (Isa. וא ̇לכאמס אנהם לו חפ̇טו מן אלרסול מא
30:8), and in this way every prophet ,סמעוה מנה וכאן ̇דלך ח ̈גה עלי מר אלאגיאל
wrote his record of prophecies and לאנהם א̇דא נסוה בטלת,לם יגז אן ינסוה
the kings write their accounts, and כ"ק פי64 וקד קאלו אנהם נסו בע̇צה.אלחג̈ה
were it not that written materials נסיו שלשת אלפים65אבלו של משה עה"ש
can be better and more accurately
preserved, it would not have been ואל ̇נטר יוגב אנהם לם ̇יכתלפו מן66.הלכה
written down. .אגל אנהם נסו מא כאן מחפו̇ט פי אלצדור
Fifth, if they had memorised what , אלאסתדלאל67ואנמא ̇אכתלפו מן טריק
they heard from the Messenger, כמא הו מ̇תבות פי מנא̇טרתהם ב ̇עץ לב ̇עץ
and this was intended to be an :וזיאדתהם בע̇צהם עלי בע̇ץ ו ̇אכתלאפהם כ"ק
authoritative source during later
generations, it is not possible that 68.פלוני מטמא פלוני מטהר פי שי ואחד
they could forget it, because if they
forgot it, this authority would cease
to exist. (Yet nonetheless) they said
that they forgot part of it, as it is said,
“During the mourning over Moses,
peace be upon him, they forgot three
thousand halakhot.” (Furthermore)
according to reasoning it is clear
that they did not differ because they
had forgotten what they had learned
by heart [= what was preserved
orally rather than in written form].
Rather, they disagreed regarding
the means of proof, as is recorded
.)נסוה פ(א 64
." נראה שהכוונה ל"הרב" או "רבינו.הר' ג 65
א; בעניין "שלשת אלפים הלכה" ראו בבלי:ב; טז: ראו בבלי תמורה טו,"בעניין "אבלו של משה 66
.91 ' עמ, דקדוק, על הצורה "נסיו" ראו בלאו.א:סנהדרין סח
67
.)טרק פ(א 68
.ע"פ ספרי דברים פסקה מ"ח