Page 112 - כשהצבא החליף מדיו
P. 112
כשהצבא החליף מדיו
היישובים בספר ‘עוזבים בלילות את בתיהם ,ומתכנסות 5-4משפחות בחדר אחד
כדי שתהיה להם הרגשה של ביטחון‘5.
כאשר התרחבה תופעת ההסתננות האלימה ,הפכה האווירה גם בכפרים
ובעיירות המרוחקים מהגבול ‘לאימה ,תבהלה וחרדה‘ — כפי שנכתב באחד
מדוחות משרד החוץ לנציגיו בחו"ל 6.גם התחבורה בדרכים הפכה למסוכנת;
בדרך לבאר שבע ובדרכי הנגב האחרות העדיפו להימנע מנסיעה בשעות החשכה
ובדרך לאילת נסעו בשיירות .אפילו באזור המרכז נהגו רבים לנסוע בלילות
כשהם חמושים.
ההסתננות העלתה על פני השטח את בעיית השליטה על שטחיה הפנימיים
של המדינה ,בשונה מהמאמצים לעיצוב קווי הגבול .במקום אחר כיניתי מאבק
זה בשם ‘כיבוש השממה‘ — לא רק במשמעותו הרגילה ,הכורכת אותו במאמצי
ההתיישבות ,אלא במובן הצבאי הפשוט‘ :ניתן לתאר את קורות מדיניות הביטחון
של ישראל בשנות החמישים הראשונות כמאבק מתמשך על השליטה והריבונות
בתוך תחומי הקווים הירוקים שנקבעו בהסכמי שביתת הנשק‘ 7.מנהיגות המדינה
וצמרת צה"ל ראו בתופעה סכנה עקרונית גדולה בהרבה מן הנזקים הממשיים
שגרמו המסתננים בפגיעות בנפש וברכוש ,וזאת משתי סיבות :החשש לעתיד
ההתיישבות החדשה ,בעיקר באזורי הספר; והכרסום המתמשך במעמדם של
הסכמי שביתות הנשק .באיגרות ששלח לוי אשכול ,שהיה ממונה באותה עת
על ההתיישבות החדשה ,לבן־גוריון ,הוא חזר והתריע על האפשרות שכל מפעל
ההתיישבות יתמוטט .נטישת יישובים וסירוב עולים חדשים לצאת לספר היו
עדות מובהקת לסכנות אלה.
בצמרת צה"ל היה עתה ברור שאף כי ההסתננויות בוצעו לעתים קרובות
כתולדה של יזמות פרטיות ,הן הפכו לחלק מהניסיונות של מדינות ערב לשמר
את מצב המלחמה ולהדגים את תפיסתם ,שהסכמי שביתות הנשק אינם מפסיקים
את מצב הלוחמה עם מדינת היהודים — תפיסה שהתבטאה בדרכים שונות כגון
החרם הכלכלי ,חסימת תעלת סואץ ומיצרי אילת וכיוצא באלה .ההסתננות
שימרה את מצב הלוחמה גם במובן הצבאי היומיומי .משה דיין ניסח את הדילמה
בתארו את המצב כ‘לא שלום ולא מלחמה‘ ,והסביר‘ :ישראל מוכנה למצב הזה,
דוח שנמסר להנהלת הסוכנות היהודית ב־ 1.7.1953ומובא אצל מוריס ,מלחמות הגבול, 5
עמ‘ .122
6
מובא בידי מוריס ,שם. 7
בר־און ,מלחמות קטנות ,עמ‘ .130
[]110
