Page 113 - כשהצבא החליף מדיו
P. 113
המאבק בהסתננות ופעולות התגמול הראשונות
בתנאי שבתחומי גבולותיה וזכויותיה לא תהיה מלחמה [ ]...בתנאי שמהותם של
חיים אלה לא תיהרס על ידי פעולות איבה בפועל‘ 8.פעולות ההסתננות עוררו
בישראל את החשש ,שהסכמי שביתת הנשק נותנים לערבים מעין מחסה לפעולות
האיבה שלהם .הנהגת ישראל הגיעה למסקנה שגם במערכה זו יש להכריע.
צעדי התגוננות
מטבע הדברים נקט צה"ל בראש וראשונה פעולות הגנתיות :היחידות
שהיו עדיין פרושות לאורך הגבולות הציבו מארבים בנקודות מעבר ,סיירו
בשטחים — שהתרוקנו מיושביהם הפלסטינים ורחשו עתה מסתננים לרוב —
וציידו את היישובים המבודדים באמצעי הגנה שונים כגידור ,תצפיות ,שמירה
בלילות ,מיקוש בנתיבי הסתננות מועדים וכיוצא באלה.
עם זאת היה ברור לצה"ל שאין די במענה הגנתי לבדו .הגבולות היו
ארוכים מדי ,היישובים מפוזרים מדי ומרבית המשלטים פורקו ,לאחר שחייליהם
השתחררו בתום תקופת המלחמה ,ומרבית המאמצים ההגנתיים היו סיזיפיים9.
בחודשים הראשונים השתררה מידה של מבוכה בדבר הדרך המתאימה לטפל
בהמוני המסתננים ,שחזרו לילה־לילה — לעתים אף בשעות היום — לקצור
שדות ,לאסוף פרות או לגנוב פריטי רכוש ביישובי הספר החדשים .ניתנו הוראות
סותרות ,ובמקרים מסוימים אף התכחשו הדרגים הגבוהים יותר לפקודות הרג,
שהורדו ליחידות הפעילות על הגבול10.
כפי שנראה להלן ,נעשה ניסיון להטיל את המשימה על ‘חיל הספר‘ ולימים
על ‘משמר הגבול‘ — אולם האחריות הכוללת למצב הביטחון באזורי הספר
נשארה בידי צה"ל ,ובעיות הביטחון השוטף המשיכו לעמוד במרכז מעייניו .עד
מהרה השתלטה במטה הכללי ובדרגי השדה התפיסה ,שיש לעבור לצעדי ענישה
והרתעה .בשנת 1949נעשה הדבר בעיקר על ידי יחידות מיוחדות ,רכובות על
ג‘יפים חמושים ,שסיירו לאורך הגבולות אך חדרו ,מדי פעם בפעם ,גם מעבר
לקווים כדי לפגוע במסתננים בבסיסי יציאתם .לעתים הופעלו מרגמות לפגיעה
8הרצאת דיין בפני סגל הפיקוד העליון ב־ ,15.1.1956מצוטט אצל מ' בר־און ,שערי
עזה :מדיניות הביטחון והחוץ של מדינת ישראל ,1955-1957עם עובד ,תל אביב
( 1992להלן :בר־און ,שערי עזה) ,עמ‘ .152
9לתיאור מפורט של המאמצים ההגנתיים ראו מוריס ,מלחמות הגבול ,פרקעמ‘ .198-129
10על מקרה כזה ראו י‘ פונדק ,חמש משימות ,ירון־גולן ,תל אביב ( 2000להלן :פונדק ,חמש
משימות) ,עמ‘ .189-177
[]111