Page 110 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫מאיר עמית כדי שיפיץ אותה בקרב מפקדי החטיבה‪ ,‬ונאמר בה בין השאר‪:‬‬
‫‘התנהגות מפקדי החטיבה בשעת הקרב עצמו ושליטתם בעצביהם תחת לחץ‬
‫של מאורעות קשים ביותר‪ ,‬הייתה למופת‘‪ 30.‬חרף איגרתו של ידין‪ ,‬שרר בקרב‬
‫הלוחמים והמפקדים בשדה מצב רוח עכור‪ ,‬ובמילות הסיכום של המח"ט‪‘ :‬היינו‬
‫על סף כישלון‪ .‬ההרגשה הייתה כי אמנם מילאנו את המשימה‪ ,‬אבל המאמץ היה‬

‫רב והמחיר יקר‘‪31.‬‬
‫מצבה הבין־לאומי של ישראל אשר לתקרית בתל אל־מוטילה היה טוב מאשר‬
‫בתקרית של אל־חמה‪ .‬כאן היה ברור לכול שתחילתה של הפרשה נעוצה בהפרה‬
‫סורית בוטה את הסכם שביתת הנשק‪ ,‬וכי סוריה החדירה כוחות אל תוך שטחה‬
‫הריבוני של ישראל‪ .‬משרד החוץ נקט יזמות שונות לנצל את המצב‪ ,‬ושר החוץ‬

‫משה שרת הפנה תלונה חריפה ומפורטת אל נשיא מועצת הביטחון‪32.‬‬
‫בסוף שנת ‪ 1951‬עוצבו בפועל תחומי השליטה בקווי שביתת הנשק בחזיתות‬
‫השונות והחלו להתברר גם כללי המותר והאסור‪ .‬חלק מהכללים הללו נקבעו‬
‫בידי ועדות שביתת הנשק ובידי מועצת הביטחון‪ ,‬אך רובם נקבעו על פי מידת‬
‫השליטה של הצדדים באש על הנעשה בתחומי הצד האחר‪ .‬כך למדו הישראלים‬
‫להמשיך בייבוש ימת החולה מבלי לפעול בחלקות שהיו בבעלות ערבית בעבר‪33.‬‬
‫כוחות ישראל שוב לא ביקרו במרחצאות החמים של אל־חמה‪ ,‬אך ביססו את‬
‫אחיזתם באזור באמצעות הקמת קיבוץ תל קציר; הסורים המשיכו להחזיק כוח‬
‫על תל עזזיאת‪ ,‬אך כשלו מספר פעמים בניסיונותיהם להשתלט על תל אל־כאדי‬
‫שבמוצא נחל הדן‪ .‬בכנרת לא יכלו הישראלים למנוע הקמת מוצבים צבאיים על‬
‫הגדה הצפונית־מזרחית‪ ,‬אך דייגי הכנרת המשיכו לדוג רוב ימות השנה באותה‬

‫פינה עצמה‪ ,‬שהייתה עשירה בדגה‪.‬‬

‫‪ 30‬המכתב מובא אצל עמית‪ ,‬ראש בראש‪ ,‬עמ‘ ‪.35-34‬‬
‫‪ 31‬הדברים מובאים אצל א‘ ז‘קונט‪ ,‬מאיר עמית‪ :‬האיש והמוסד‪ ,‬ידיעות אחרונות‪ ,‬תל אביב‬

‫‪ ,2012‬עמ‘ ‪.50‬‬
‫‪ 32‬מברק ממשה שרת אל נשיא מועצת הביטחון‪ ,7.5.1951 ,‬תעודות למדיניות‪ ,1951 ,‬תעודה ‪,159‬‬

‫עמ‘ ‪.293-289‬‬
‫‪ 33‬להיבט האזרחי של ייבוש החולה ראו ש‘ בלאס‪ ,‬מי מריבה ומעש‪ ,‬מסדה‪ ,‬רמת גן ‪,1973‬‬

‫(להלן‪ :‬בלאס‪ ,‬מי מריבה) עמ‘ ‪.106-105‬‬

‫[‪]108‬‬