Page 105 - כשהצבא החליף מדיו

‫עיצובם הסופי של קווי שביתת הנשק‬

‫הרצועה ואדמותיהם והכפריים חדרו אל תחומי השליטה של ישראל — על מנת‬
‫לקצור את שדותיהם או לאסוף בבוסתנים מפרותיהם שהבשילו‪ .‬מדי פעם בפעם‬
‫היו גם חילופי אש‪ ,‬אך ועדת שביתת הנשק פעלה כסדר ובכמה נקודות אף בוצעו‬
‫חילופי שטחים מזעריים‪ 7.‬הקווים סומנו על ידי חביות וגלי אבנים‪ .‬מאוחר יותר אף‬
‫נחרש תלם עמוק לאורך גבול הרצועה‪ ,‬שסימן לכול את תחומי השליטה והריבונות‪.‬‬
‫עד מהרה החלה גם התיישבות יהודית בשטחים שלגביהם לא הייתה מחלוקת‪ .‬בדרך‬

‫כלל שרר‪ ,‬לאורך רצועת עזה‪ ,‬מצב יציב למדי בראשית שנות החמישים‪8.‬‬
‫לא כן היה המצב באזור עוג‘ה אל־חפיר‪ ,‬שנכבש בידי צה"ל במבצע ‘חורב‘‬
‫אך הוגדר בהסכמי שביתת הנשק כאזור מפורז‪ 9.‬למן ההתחלה ראו הצדדים את‬
‫המצב שנקבע בהסכמים באזור זה בדרך שונה‪ :‬ישראל ראתה את השטחים‪ ,‬שהוגדרו‬
‫‘מפורזים‘‪ ,‬רק כמוגבלים בשל האיסור להכניס אליהם אנשי צבא — וגרסה כי הם‬
‫מסורים לריבונותה מכל בחינה אזרחית‪ .‬המצרים מצדם טענו כי השטח אינו נתון‬
‫לשום ריבונות ורק האו"ם ומשקיפיו‪ ,‬שחנו בתחנת הגבול הישנה‪ ,‬רשאים לפעול בו‪.‬‬
‫שובם לאזור של שבטי העזאזמה והתרבין‪ ,‬שעזבו בתקופת הקרבות‪ ,‬סיבך את המצב‬
‫עוד יותר‪ .‬בתגובה למיקושים ולחבלות אחרות‪ ,‬שישראל האשימה בהם את הבדואים‪,‬‬
‫גורשו רובם מהאזור המפורז‪ 10.‬כדי להפגין את ריבונותה באזור‪ ,‬העלתה ישראל‬
‫ב־‪ 1953‬לאדמות ניצנה (השם העברי שניתן לעוג‘ה אל־חפיר) היאחזות נח"ל ושמה‬
‫קציעות‪ .‬המצרים החלו לבצר ולאייש עמדות בצד האזור המפורז הנתון לשליטתם‪.‬‬

‫בעיות בצפון‬

‫הסכם שביתת הנשק עם הסורים קבע שהצבא הסורי ייסוג אל מעבר לגבול‬
‫הבין־לאומי‪ ,‬שנקבע לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ .‬מעברו המערבי של‬
‫הגבול נקבעו אזורים מפורזים במקומות שהצבא הסורי התפנה מהם‪ 11.‬בשנתיים‬

‫ ‪ 7‬ראו גולן‪ ,‬גבול חם‪ ,‬עמ‘ ‪.335‬‬
‫‪ 8‬היאחזות הנח"ל הראשונה‪ ,‬נחל עוז‪ ,‬מול העיר עזה‪ ,‬עלתה על הקרקע ב־‪ .25.7.1951‬על‬
‫טקס העלייה לקרקע ראו א‘ שומרוני‪ ,‬מגל וחרב‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל אביב ‪( 1955‬להלן‪ :‬שומרוני‪,‬‬

‫מגל וחרב)‪ ,‬נספח ‪.10‬‬
‫ ‪ 9‬גולן‪ ,‬גבול חם‪ ,‬עמ‘ ‪.341-339‬‬
‫‪ 10‬לפרטים נוספים ראו מוריס‪ ,‬מלחמות הגבול‪ ,‬עמ‘ ‪.181-180‬‬
‫‪ 11‬על הסדרי שביתת הנשק ראו א‘ בן־דרור‪ ,‬המתווך‪ :‬ראלף באנץ‘ והסכסוך הישראלי־ערבי‪,‬‬
‫‪ ,1949-1947‬מכון בן גוריון‪ ,‬שדה בוקר ‪ ,2012‬עמ‘ ‪ .284-257‬לנוסח הסכמי שביתת הנשק‬
‫ראו ספר החוזים למזרח התיכון‪ :‬אוסף הסכמים‪ ,‬אמנות ובריתות צבאיות‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל‬

‫אביב ‪ ,1956‬עמ‘ ‪.68-55‬‬

‫[‪]103‬‬