Page 106 - כשהצבא החליף מדיו

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫הראשונות ניכרו ‘איפוק ורגיעה‘‪ ,‬כפי שציין בספרו אריה שלו‪ ,‬אז קצין הקשר‬
‫הישראלי לוועדת שביתת הנשק הישראלית‪-‬סורית‪ .12.‬עם זאת‪ ,‬מן ההתחלה שררו‬
‫ניגודי דעות עקרוניים בין התפיסה הסורית לבין זו הישראלית בדבר מהותם של‬
‫האזורים המפורזים והמשטר הראוי שישרור בהם‪ :‬הישראלים ראו שטחים אלה‬
‫כחלק מתחומי הריבונות הישראלית שישראל רשאית לפתח אותם פיתוח אזרחי‪,‬‬
‫בעוד שהסורים טענו שהשטחים נמצאים בפיקוח האו"ם ולכן אינם בריבונותה‬
‫של ישראל‪ ,‬ויש לשמר בהם את מצב הבעלות וזכויות העיבוד ששררו בהם לפני‬
‫המלחמה ולא לשנותו‪ .‬סביב הפרשנות המנוגדת הזו נבעו מחלוקות בקטעים‬

‫רבים של האזורים‪ ,‬שכללו גם עימותים אלימים‪.‬‬
‫ישראל ניסתה לממש את ריבונותה בשטחים הללו על ידי רכישת קרקעות‬
‫מידי בעליהם הערבים‪ ,‬פיתוח יישובים יהודים ותיקים‪ ,‬הקמת יישובים חדשים‪,‬‬
‫הפעלת משטרה אזרחית ישראלית ומימוש ריבונותה בכנרת כולה על ידי דיג‪.‬‬
‫כבר באוגוסט ‪ 1949‬הוקם יישוב חדש מדרום לעין גב‪ ,‬על אדמת הכפר הערבי‬
‫סמרה שהתרוקן מיושביו‪ ,‬שניתן לו לימים השם האון; לאחר מכן עלה קיבוץ‬
‫מעגן על חוף הכנרת ליד צמח‪ ,‬במקום שנותרו שרידים של המחנה הצבאי‬
‫הבריטי‪ ,‬שנבנה לאחר מלחמת העולם הראשונה‪ 13.‬הסורים השתלטו אף הם על‬
‫אזורים הסמוכים לגבולם‪ ,‬שהיה להם יתרון טקטי־טופוגרפי‪ ,‬כגון השטח המפורז‬
‫הצפוני (חאן א־דוויר ותל־עזזיאת)‪ ,‬ברצועה המפורזת לכל אורך הירדן ממזרחו‬
‫ובאזור נוקייב מצפון לעין גב‪ .‬כן השתלטו הסורים בפועל על רצועת עשרת‬
‫המטרים שמצפון־מזרח לקו המים של הכנרת‪ ,‬שהיה כלול באזור המפורז לפי‬

‫הסכמי שביתת הנשק‪.‬‬
‫לפי שעה נמנעו שני הצדדים מלהפעיל נשק להכרעה במחלוקות השונות‪,‬‬
‫משום שלא רצו להיראות כמפרים מן היסוד את הסכמי שביתת הנשק‪ 14.‬עם זאת‪,‬‬
‫משהחלה ישראל להרחיב את מוצא הירדן מימת החולה כדי לייבשה‪ ,‬והפעילה‬
‫ציוד מכני בקרקעות שהיו בבעלות ערבים‪ ,‬הפעילו הסורים את נשקם והאווירה‬
‫התחממה‪ 15.‬בכל אותה עת התנהלו דיונים בוועדת שביתת הנשק ובמרכז האו"ם‬
‫בניו יורק — אך הצדדים החליטו לממש בפועל את שליטתם על האזורים שהיו‬

‫‪ 12‬א‘ שלו‪ ,‬שיתוף פעולה בצל עימות‪ :‬משטר שביתת הנשק ישראל־סוריה‪,1955-1949 ,‬‬
‫מערכות‪ ,‬תל אביב ‪( 1989‬להלן‪ :‬שלו‪ ,‬שיתוף פעולה בצל עימות)‪ ,‬עמ‘ ‪.124-107‬‬

‫‪ 13‬אדמות האון נקנו לאחר הקמת היישוב מידי הבהאים שהיו בעליהן‪ .‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪.133-125‬‬
‫‪ 14‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪.109‬‬

‫‪ 15‬לפרטים נוספים ראו גולן‪ ,‬גבול חם‪ ,‬עמ‘ ‪.307-302‬‬

‫[‪]104‬‬