Page 131 - כשהצבא החליף מדיו

‫ניצני השריון‬

‫יבצע את משימותיו לפי העקרונות אלה‪ :‬מהירות‪ ,‬הפתעה‪ ,‬תמרון‪ ,‬ריכוז הלם‬
‫והפחדה‪ ]...[ .‬חיל שריון לא יתפצל ליחידות קטנות בכדי לפגוע או לעכב‬

‫חדירת חיל שריון של האויב‘‪2.‬‬

‫למרות כל זאת‪ ,‬ברבים מהתכנונים האופרטיביים של צה"ל באותן שנים מופיע‬
‫השריון בעיקר ככוח תמיכה לכוחות הרגלים — ולא כגורם עצמאי המנהל מבצעים‬
‫משלו‪ 3.‬בספטמבר ‪ ,1949‬יחד עם יתר המועצות החיליות‪ ,‬הוקמה ‘מועצת‬
‫השריון‘‪ ,‬שניסחה ‘דוקטרינה להפעלת השריון‘‪ ,‬אך אין בה כל אזכור למלחמת‬
‫שריון בשריון‪ .‬לפי מסמך זה‪ ,‬השריון מוקדש כולו לסיוע לחיל הרגלים‪ 4.‬הסיבה‬
‫לפער המוזר הייתה נעוצה במציאות העגומה של חיל השריון של צה"ל במהלך‬

‫כל התקופה ההיא‪.‬‬

‫מצאי השריון‬

‫במאי ‪ 1949‬נאספו ופורקו‪ ,‬מרחבי צה"ל‪ ,‬כל המשוריינים (ה‘סנדוויצ‘ים‘)‬
‫ששימשו את הצבא במהלך המלחמה ושלא התאימו לתנאי שדה הקרב הצפוי‬
‫בעתיד‪ .‬ניסיונות לייצר משוריין נושא תותח מתוצרת הארץ נכשלו‪ ,‬וצה"ל נשאר‬
‫למעשה ללא כל כוח משוריין‪ 5.‬בספרו ברזנר מפרט את מצאי כלי השריון בצה"ל‬

‫בתום מלחמת השחרור‪:‬‬
‫‪ 9‬טנקי שרמן‪ ,‬רק ‪ 4‬מהם עם תותח‪ .‬עוד ‪ 21‬טנקים נמצאו בשיקום;‬

‫‪ 2‬טנקים מדגם קרומוול‪ ,‬שנגנבו מהצבא הבריטי;‬
‫‪ 9‬טנקים מהדגם הצרפתי הוצ‘קס‪ ,‬רק אחד מהם תקין‪ ,‬והשאר — ללא תותחים;‬
‫‪ 3‬טנקים אמריקניים קלים מדגם לוקסט‪ ,‬שנלקחו כשלל מהמצרים‪ ,‬רק אחד‬

‫מהם כשיר‪.‬‬
‫המצב בתחום הזחל"מים היה טוב במקצת‪ :‬מתוך ‪ 97‬היו ‪ 56‬כשירים‪ ,‬אך רק‬
‫חמישה היו חמושים בתותח קל‪ .‬השאר היו בשיקום‪ .‬לצה"ל היו גם שריוניות על‬
‫גלגלים‪ ,‬שחלקן נפלו שלל אך רובם יוצרו בארץ; מ־‪ 179‬שריוניות‪ ,‬רק ל־‪ 23‬היו‬

‫מסמך מחלקת תכנון ‘חומר לדיון — בעניין שריון בצה"ל‘‪ ,22.8.1949 ,‬א"צ‪.159-488/1955 ,‬‬ ‫‪ 2‬‬
‫אורי בן־ארי בספרו מספר על שיחה עם משה דיין‪ ,‬אלוף פיקוד הדרום; לדבריו דיין הסכים‬ ‫‪ 3‬‬
‫שתורות הבליץ טובות‪ ,‬אך טען שלצה"ל אין מספיק טנקים לבצע אותן; לכן יש להצמיד‬
‫‪ 4‬‬
‫פלוגת שריון לכל חטיבה‪ ,‬לסייע לחיל הרגלים‪ .‬ראו בן־ארי‪ ,‬נוע‪ ,‬נוע!‪ ,‬עמ‘ ‪.112‬‬ ‫ ‪5‬‬
‫‘מועצת חיל השריון‘‪ ,19.9.1949 ,‬א"צ‪13-75/1955 ,‬‬
‫לבקוביץ‪ ,‬המערך הלוגיסטי‪ ,‬ב‪ ,‬עמ‘ ‪.35‬‬

‫[‪]129‬‬