Page 135 - כשהצבא החליף מדיו

‫ניצני השריון‬

‫למחלוקת בדבר הצורך בחילות עצמאיים לשריון (ולאוויר) היה גם ממד‬
‫אידאולוגי ופוליטי‪ :‬הנהגת מפ"ם חשדה כי ‘בניינם של חיל האוויר והשריון‬
‫כזרועות עצמאיות נועד להגביר את היתרונות שיראה המערב בצירוף ישראל‬
‫לברית צבאית נגד ברית המועצות‘‪ ,‬כפי שכותב ההיסטוריון אלון קדיש‪ .‬כנגד‬
‫זאת דרשו מומחי הביטחון של מפ"ם לבנות את צה"ל כצבא עממי‪ ,‬שבמרכזו‬
‫עומדים חיל הרגלים וההגנה המרחבית‪ ,‬שעיקר ייעודם הוא ההגנה על המדינה‬
‫וגבולותיה‪ 21.‬ישראל בר‪ ,‬הפרשן הבכיר של מפ"ם באותן שנים‪ ,‬הרחיק לכת וטען‬
‫כי משימתו העיקרית של חיל האוויר צריכה להיות ‘הגנה על המשמרות הקדמיים‬

‫של התיישבות הספר‘‪22.‬‬
‫התפיסה ההתקפית של הפעלת השריון באה לידי ביטוי בקרבות מבצע קדש‪,‬‬
‫כאשר חטיבות השריון פרצו לעומק שטח האויב בגזרת אל־עריש ובציר המרכזי‬
‫בואכה אבו עגילה; אולם לא נפרט זאת כי מבצע זה חורג מתחומי חיבור זה‪.‬‬
‫בסוף התקופה הנחקרת כאן‪ ,‬עדיין היה מצאי השריון של צה"ל דל וקלוש למרות‬
‫שיפור מה במצאי הרק"ם‪ 23.‬מסמך ללא תאריך (כנראה ממרס ‪ ,)1953‬הנושא את‬
‫הכותרת ‘פרוט מבנה ואפשרות הפעלתן של יחידות גי"ש‘‪ ,‬מדווח שבצה"ל יש רק‬
‫‪ 16‬טנקים מדגמים שונים ו־‪ 58‬זחל"מים שמישים‪ .‬לחטיבת השריון ‪ 27‬המתוכננת‬

‫אין טנקים כלל‪24.‬‬

‫‪ 2 1‬ראו ניתוח מפורט של נושא זה אצל קדיש‪ ,‬מפ"ם וביטחון‪ ,‬הציטוט מעמ‘ ‪.69‬‬
‫‪ 22‬שם‪.‬‬

‫‪ 2 3‬ראו דוחות כוננות של שלישות מפקדת גייסות שריון‪ ,6.7.1953-7.12.1952 ,‬א"צ‪,‬‬
‫‪.66-70/1955‬‬
‫‪ 2 4‬שם‪.‬‬

‫[‪]133‬‬