Page 138 - כשהצבא החליף מדיו
P. 138

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫המדינית הקשה‪ ,‬באו"ם ומצד המעצמות‪ ,‬הבהירה לממשלה שאין להפעיל‬
‫את חיל האוויר במסגרת ‘מלחמות הגבול הקטנות‘‪ .‬האיסור היה כה חמור עד‬
‫שבקרבות תל אל־מוטילה ניתן אישור לחיל האוויר לבצע ‘יעף יבש‘ בלבד על‬
‫עמדות הסורים‪ ,‬ורק ‘מרדנותו‘ של אחד הטייסים‪ ,‬שהפעיל את מקלעיו תוך כדי‬
‫היעף‪ ,‬הכריעה את הקרב‪ 8.‬המגבלה הוסרה בעת מערכת קדש‪ ,‬שנתפסה כמלחמה‬
‫ממש‪ ,‬אולם גם אז הוגבלה פעילות חיל האוויר עקב פעילותן של חילות האוויר‬
‫של בריטניה וצרפת באזור תעלת סואץ ועל בסיסי חיל האוויר המצרי‪ .‬הפעלת‬
‫מטוסים במסגרת הביטחון השוטף הותרה סופית רק בראשית שנות השישים‪,‬‬
‫כאשר התרחבו הקרבות על מי הירדן ובכנרת‪ .‬קודם לכן נאלצו טייסי החיל‬
‫להסתפק בסיורים נדירים מעל שטח האויב ובצילומי אוויר בשירות המודיעין‪.‬‬
‫הפעילות התמקדה בבניין החיל‪ ,‬בהקמת התשתיות‪ ,‬בקליטת מטוסים חדשים‬
‫ומדי פעם בפעם — ביירוט מטוסים עוינים שחדרו לתחום האווירי של ישראל;‬

                            ‫אך בראש ובראשונה — באימונים לקראת מלחמה‪9.‬‬

                                                       ‫פגישה בלב ים‬

‫את ראשיתו של החיל טלטלה מחלוקת קשה בדבר מעמדו במערכת הביטחון‬
‫ומידת עצמאותו‪ .‬אלוף אהרן רמז‪ ,‬שמונה למפקדו השני של חיל האוויר בעיצומה‬
‫של מלחמת העצמאות‪ ,‬לחם כטייס קרב בחיל האוויר המלכותי והכיר היטב את‬
‫מבנה החיל הבריטי‪ .‬סגנו‪ ,‬היימן שמיר (שכטמן)‪ ,‬שירת בתקופת המלחמה כטייס‬
‫מפציצים בזירת האוקיינוס השקט‪ 10.‬השניים הכירו זה את זה מנעוריהם‪ ,‬ועם‬
‫שובו של היימן ארצה‪ ,‬ביוני ‪ ,1947‬חברו להכין תכנית מפורטת להקמת חיל‬
‫אוויר למדינה העומדת לקום ולהילחם על חייה‪ .‬המסמך הוגש לישראל גלילי‪,‬‬
‫ראש המפקדה הארצית של ‘ההגנה‘‪ ,‬ב־‪ — 23.10.1947‬כחודשיים קודם שפרצה‬
‫מלחמת העצמאות והוא נודע בשם ‘תכנית רמז־שכטמן‘ והיווה יסוד להקמת‬

                                                              ‫‘שירות האוויר‘‪11.‬‬
‫אף שמחבריו של המסמך היו מודעים היטב למגבלות יכולותיו של היישוב‬

                                       ‫	‪ 8‬על הפעלת המטוסים בקרב זה ראו שם‪ ,‬עמ‘ ‪.44-41‬‬
        ‫	‪ 9‬לפרטים על הפעילות המבצעית של חיל האוויר באותן שנים ראו שם‪ ,‬עמ‘ ‪.38-35‬‬
‫‪ 1	 0‬פרטים על היימן שמיר ראו אצל צ‘ דרזנין‪ ,‬הימן‪ ,‬האיש והתקופה‪ ,‬זמורה־ביתן־מודן‪ ,‬תל‬

                                                        ‫אביב ‪( 1980‬להלן‪ :‬דרזנין‪ ,‬היימן)‪.‬‬
‫‪ 	11‬המסמך מצוי כנספח לספרם של ע‘ אמבר‪ ,‬א‘ אייל וא‘ כהן‪ ,‬שורשי חיל האוויר‪ :‬התפתחות‬
‫התעופה הבטחונית בארץ־ישראל עד הקמת המדינה‪ ,‬משרד הביטחון‪ ,‬תל אביב ‪( 1988‬להלן‪:‬‬
 ‫אמבר ואחרים‪ ,‬שורשי חיל האוויר)‪ ,‬עמ‘ ‪ .431-415‬הוא מצוי כנספח גם אצל דרזנין‪ ,‬היימן‪.‬‬

                                             ‫[‪]136‬‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143